היחסים בין ארה"ב לאירן הולכים ומתדרדרים, וקיימת סכנה של מלחמה בין השתיים – גם אם איש אינו רוצה בה. די בטעות בחישוב, איתות שגוי, אי-הבנה – וההסלמה עלולה להביא לעימות צבאי. כך מזיר אילן גולדנברג, לשעבר ראש הצוות לענייני אירן במשרד החוץ האמריקני, במאמר ב-Foreign Affairs. הוא ממשיך ומתאר כיצד תיראה מלחמה כזאת, שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות לשני הצדדים ולמזרח התיכון כולו.

על-פי התסריט של גולדנברג, המלחמה תתחיל בהתקפה אירנית קטנה וניתנת להכחשה על יעדים אמריקניים: מיליציה שיעית בעירק תוקפת שיירה אמריקנית, או שליחים של אירן תוקפים עוד מיכלית במפרץ הפרסי וגורמים לדליפת נפט. בתגובה מחליט ממשל טראמפ להכות בכמה מטרות צבאיות באירן, ובמקביל מעביר מסר שמדובר במהלומה חד-פעמית אם אירן לא תגיב.

במצב האידיאלי, אירן אכן לא מגיבה. אבל מה יקרה אם כן? אירן עלולה לפרש את המתקפה כתחילתה של מלחמה, היא עלולה לקחת ברצינות ציוצים של דונלד טרמאפ. האי-הבנות יכולות להיות משני הצדדים. נניח שאירן מוציאה את הטילים כדי להעבירם למחסה אחר, וארה"ב סבורה שמדובר בהכנה למתקפה.


אירן יכולה להפעיל את שלוחיה באפגניסטן, עירק, לבנון, סוריה ותימן כדי לתקוף את ארה"ב ושותפותיה. יש לה טילים בליסטיים שיכולים לפגוע בבסיסים אמריקניים בבחריין, כוויית, קטר, סעודיה ואיחוד האמירויות. היא יכולה לחסום את מיצרי הורמוז שביציאה מהמפרץ הפרסי. יש לה יכולת לשתק במתקפת סייבר חלק ניכר מייצוא הנפט הסעודי. ארגוני הטרור שבחסותה יכולים להכות ברחבי העולם.

בתסריט אחד שמתאר גולדנברג, פעולות כאלו ודומותיהן מובילות לעימות כולל. ארה"ב תוקפת כמה ספינות אירניות ומתקני אימון צבאיים. אירן מניחה מוקשים ותוקפת ספינות אמריקניות במפרץ הפרסי. שלוחיה הורגים עשרות חיילים אמריקנים, עובדי סיוע ודיפלומטים ברחבי המזרח התיכון. טילים אירניים פוגעים בבסיסים אמריקניים במדינות המפרץ וגורמים נזק מוגבל. אירן מנסה להציל את כבודה על-ידי הפגנת נחישות אך הימנעות ממלחמה כוללת; ארה"ב, הנחושה להשיב את ההרתעה, מגבירה בכל סבב את עוצמת תגובתה. עד מהרה, הצדדים מצויים בעימות כולל.

בשלב זה על ארה"ב לבחור בין העצמה הדרגתית של פעולותיה לבין מכה מוחצת שמטרתה לחסל כמה שיותר מהיכולות הצבאיות של אירן. הפנטגון ממליץ על החלופה השנייה, כדי להקטין את הסיכון לאמריקנים במזרח התיכון. השר מייק פומפאו והיועץ ג'ון בולטון תומכים בהצעה, וטראמפ מאשר אותה כדרך היחידה למנוע השפלה.

ארה"ב שולחת 120,000 חיילים לבסיסיה במזרח התיכון, בכוננות לפלישה אפשרית לאירן. מטוסים שלה תוקפים את רוב מתקני הגרעין ב-ננתז, פורדו, אראק ואיספהן, לצד תקיפת מטרות קונבנציונליות. הצבא האירני מוכרע, אך לא לפני שהוא מנחית מהלומת-נגד עזה. מתקפות טילים, התקפות סייבר ופעולות חבלה אחרות נגד תשתיות הנפט במפרץ הפרסי מזניקות את מחירו ל-150 דולר לחבית. אירן יורה טילים ככל יכולתה על הבסיסים האמריקניים וחלקם פוגעים בהם. שלוחיה תוקפים חיילים אמריקנים באפגניסטן, עירק וסוריה, והמורדים החות'ים בתימן מגבירים את התקפותיה על סעודיה.

גולדנברג אינו שוכח את ישראל, העלולה להיגרר לעימות בדמות התנגשויות עם חיזבאללה – ברשותו 130,000 טילים, היכולים לגבות מחיר כבד מבעלת בריתה הקרובה ביותר של ארה"ב באיזור. מערכות כיפת ברזל לא יוכלו להתמודד עם מתקפה כה נרחבת, ולישראל לא תישאר ברירה אלא להיכנס יבשתית למעוזי חיזבאללה בדרום לבנון ואולי גם בדרום סוריה. מה שהחל כעימות בין ארה"ב לאירן, הוא כעת מערכה כלל-איזורית שתגבה מחיר כבד גם מישראל, לבנון ומדינות המפרץ.

העימות לא יסתיים כאשר ייגמרו המבצעים הצבאיים הגדולים. קשה להכניע באמצעים קונבנציונליים את שלוחי הטרור של טהרן, והם ימשיכו לתקוף במשך שנים יעדים של ארה"ב ובעלות בריתה במזרח התיכון. המתקפה האווירית האמריקנית תסיג לאחור את תוכנית הגרעין האירנית, אך לא תחסל אותה ועשויה להוביל את אירן להחביא אותה טוב יותר.

גם אם היעד המקורי של וושינגטון יהיה רק להחליש את הצבא האירני, יישמעו עד מהרה קריאות מירושלים, ריאד ואבו דאבי לפעול להפלת משטר האייתולות – כמו הפלת משטריהם של סדאם חוסיין ומועמר קדאפי. אבל באירן יש 80 מיליון תושבים, פי שלושה מאשר בעירק, והטופוגרפיה שלה קשה בהרבה מזו של שכנתה. המחיר לטווח ארוך של פלישה יהיה טריליון דולר, והיא תיצור בעיית פליטים בהיקף חסר תקדים.

ארה"ב אולי תנסה לגרום להפלת המשטר בלא פלישה, אך מדובר במשטר אותנטי של מדינה בת אלפי שנים ולא ביציר מלאכותי של אימפריאליזם אירופי. גולדנברג סבור, שאזרחי אירן לא יאשימו את ממשלתם אם תפרוץ מלחמה עם ארה"ב, וגם אם כן – משטר האייתולות יוחלף ברודנות צבאית בראשות משמרות המהפכה האולטרה-קיצוניים. והתרחיש הגרוע ביותר הוא נפילה של המשטר שבעקבותיו תבוא מלחמת אזרחים, תוך יצירת מחסה לארגוני טרור וזרם אדיר של פליטים.

גם תרחישים פחות גרועים עלולים להכניס את ארה"ב למשך שנים למאבק מזוין נוסף במזרח התיכון. הוא יעלה מאות מיליארדי דולרים ויסבך לא רק את טראמפ אלא גם את הנשיאים הבאים. והוא יפגע קשות במעמדה של ארה"ב בהתמודדות עם סין ורוסיה. שני הצדדים מבינים את הסכנות הללו וימשיכו לנסות ולהימנע ממלחמה כוללת. אבל לפעמים פורצות גם מלחמות שאיש אינו רוצה בהן, מסיים גולדנברג.