דומיניק קאמינגז, יועצו הבכיר של בוריס ג'ונסון, מעריץ אסטרטגים צבאיים יותר מאשר "גורואים" פוליטיים. הוא אוהב לצטט את הגנרל הסיני סון-טסו: "אומנות המלחמה הנעלה ביותר היא להביס את האויב ללא קרב". לדעת קאמינגז, ניתן להשיג מטרה זו על-ידי בלבול האויב באמצעות תמרונים, הטעיות ובלופים. זה בדיוק מה שעשה ג'ונסון כאשר השעה את הפרלמנט.

אבל דמוקרטיה אינה מלחמה – כותבת (יום ג', 3.9.19) רייצ'ל סילבסטר בטיימס הלונדוני. בדמוקרטיה המטרה היא לשכנע, לא לכפות, והכללים שלה אינם דומים לאלו של חוקי המלחמה. נראה שג'ונסון שכח שהוא אינו המפקד העליון אלא ראשון בין שווים, ושכוחו תלוי בתמיכת הפרלמנט. שיטת האדמה החרוכה שלו לא תבטיח לו את תמיכת השמרנים, ובוודאי שלא את תמיכת הציבור.

ג'ונסון אימץ את שיטתו של דונלד טראמפ: לדרבן את מתנגדיו כדי להמריץ את תומכיו – אבל הוא הימר בסכום גבוה מדי, טוענת סילבסטר. השעיית הפרלמנט השיגה את הבלתי-ייאמן: איחוד תומכי ההישארות באיחוד האירופי, במטרה למנוע פרישה ללא הסכם. נחישותם של המורדים מבין השמרנים התחזקה בשל איומו של ג'ונסון לסלק אותם מן המפלגה – איום הבא מצידו של מי שבעצמו הצביע נגד תרזה מיי. למעשה, המורדים הם אלו שמגשימים את מצע המפלגה, שהבטיח "פרישה חלקה ומסודרת במסגרת ההסכם הטוב ביותר האפשרי", בעוד ג'ונסון הוא זה שמפר את ההתחייבות לבוחרים.

סמכותו של ג'ונסון הולכת ונמוגה. כמה שרים שלחו לו אתמול מסרונים, בו הביעו את דאגתם מפני סילוק המתונים מן המפלגה. אחד מבכירי המפלגה אומר, כי בממשלה יש תחושה גוברת של חרטה על הבחירה בג'ונסון – לפני חודש וחצי בלבד. שר אחד אומר, כי שרים מתונים כמו אמבר ריד וניקי מורגםן מרגישים כמו בני ערובה.

כעת מתכונן מספר 10 לבחירות מוקדמות, עם שורה של הבטחות להוצאות פופוליסטיות. ג'ונסון נראה כמי שמתענג על קמפיין של "העם נגד הפרלמנט", אבל אחד מחברי הקבינט אומר שהליכה לקלפיות תהיה מסוכנת מאוד מבחינת ראש הממשלה. אם הוא יכריח את מועמדי המפלגה לתמוך בפרישה ללא הסכם, עשויים עשרות מן המתונים שבהם להתמודד כשמרנים עצמאיים – מה שיפלג עוד יותר את קולות מצביעי המפלגה, שחלקם עשויים לתמוך במפלגת הברקזיט של נייג'ל פאראג'. אפילו שרים יתקשו לחתום על התחייבות כזאת, אשר תרחיק את 5 מיליון הבוחרים השמרנים שתמכו בהישארות במשאל העם ב-2016. חבר קבינט לשעבר חושש, כי המפלגה השמרנית עלולה להיהרס, משום שהמחלוקת הגדולה ביותר היום בבריטניה היא בין פרישה להישארות, ולא בין ימין ושמאל.

זה אולי לא מדאיג את קאמינגז, שהביע בעבר את תיעובו כלפי המפלגה השמרנית, אבל זה כן מדאיג את חברי הסיעה. אחד מהם אומר, כי לגרום לשמרנים להצביע כעת בעד הקדמת הבחירות, יהיה דומה להתאבדות ההמונית בג'ונסטאון בנובמבר 1978, כאשר 909 בני אדם התאבדו/נרצחו בהוראת מנהיגם, ג'ים ג'ונס. לדבריו, חלק מחברי הסיעה מתחילים להגיע למסקנה, כי משאל עם נוסף הוא הדרך הנכונה לפתור את משבר הברקזיט.

סון-טסו יעץ ללוחמים "להיראות חלשים כשאתם חזקים ולהיראות חזקים כשאתם חלשים". ג'ונסון זכה לתשבחות רבות על מנהיגותו בשבועיים האחרונים, אך סילבסטר טוענת שלמעשה מדובר בהסתרת חולשתו. התקפותיו חסרות האחריות על הסדר החוקתי ועל ההגינות הפוליטית, הפחיתו את הסיכוי של ביצוע הברקזיט, הקשו על השמרנים לנצח בבחירות וקירבו את פילוג המפלגה. חבר קבינט לשעבר צופה, כי ג'ונסון יהיה ראש הממשלה בעל הקדנציה הקצרה ביותר בהיסטוריה הבריטית ולוזר כמו מיי. ייתכן שהוא ניצח בקרב על מספר 10, אך הוא עלול להפסיד במלחמה.