מצב החרום הרפואי בשל נגיף הקורונה הוא רק קצה הקרחון מבחינתו של נשיא סין, שי ג'ינפינג. הוא נעדר במידה רבה מן הזירה עד שהופיע בפני המצלמות בבייג'ינג, עוטה מסכה, בשבוע שעבר (10.2.20).

איאשן ת'רור, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, מצטט דיווח לפיו שי מצוי בפאניקה בשל ההשלכות הכלכליות של המגיפה, אשר התפרצה כאשר סין מצויה ממילא בצמיחה האיטית ביותר שלה מזה קרוב לשלושה עשורים. היא גרמה לסגירת מפעלים ועסקים, שוק הנדל"ן צולל ושרשרת האספקה העולמית נפגעת. אין ספק שמדובר במשבר הקשה ביותר בעשר שנות נשיאותו של שי.

כמה פרשנים משווים בין המגיפה והטעויות שביצעה סין בתחילת הטיפול בה, לבין אסון צ'רנוביל ב-1986. הפיצוץ חשף את אוזלת היד של השיטה הקומוניסטית הסובייטית, אשר ניסתה בשלבים הראשונים למנוע את הפצת הידיעה על האסון. הוא גרם לנשיא מיכאיל גורבצ'וב להאיץ את קצב הרפורמות – שאחרי ארבע שנים בלבד הביאו לנפילתה של ברית המועצות. קווי הדמיון ברורים: שני אסונות איומים, שתוצאותיהם היו קשות עוד יותר בשל חולשתו של המשטר.

דומה שגם בסין יש המסכימים עם השוואה זו. וושינגטון פוסט דיווח בחודש שעבר על זינוק בצפייה בסדרת הטלוויזיה "צ'רנוביל" ברחבי סין. מאז, פועלים הצנזורים הסיניים כדי להגביל את הגישה אל הסדרה עטורת הפרסים, שבמרכזה עומד הכשל הקולוסאלי של ההנהגה הסובייטית. באפליקציית המסרונים הפופולרית WeChat נפוץ בהרחבה ציטוט מפיו של גיבור הסדרה, מדען הגרעין ואלרי לגאסוב: "מהו מחיר השקרים? לא שנחשוב בטעות שהם האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים – שוב לא נזהה את האמת".

הדמיון גבר עוד יותר כאשר מת בתחילת החודש הרופא לי וונליאנג, אותו השתיקו רשויות העיר ווהאן בתחילת ינואר כאשר ניסה להתריע מפני הנגיף. גורלו הזכיר את הנסיונות להשתיק את המדענים האמיצים הבודדים בצ'רנוביל, והצנזורים הסיניים עבדו שעות נוספות כדי לנסות ולמנוע את ההשוואה. היסטוריון בבייג'ינג אמר לפוסט, כי אלמלא המגיפה – הרחובות היו מלאים כעת במפגינים, לאחר מותו של לי.

וכך – ממשיך ת'רור – מאחורי ה"ספין" החיובי של האירועים תוצרת ממשלת סין, ניתן לזהות סימנים רבות של מתח בהנהגה בבייג'ינג. הוא מצטט מאמר בפייננשל טיימס, שכותרתו "הרגע של צ'רנוביל", ולפיו קצב ההתפשטות של המגיפה ולחלופין הדברתה, יקבעו האם לי יהפוך לסמל כמו מוכר הפירות התוניסאי שהצית את עצמו ואת האביב הערבי.

פרשנים אחרים זהירים יותר. פרופ' פיטר פרנקופן מאוניברסיטת אוקספורד מציע שלא למהר ולמצוא הקבלות בין הקורונה לבין צ'רנוביל. הרבה תלוי בשאלה כמה זמן תימשך המגיפה ומה יהיו השלכותיה הרחבות יותר, הוא סבור. לדעתו, הגיוני יותר לצפות לתוצאות צנועות יחסית, כמו רפורמה במערכת הבריאות הציבורית והידוק הפיקוח של השלטון המרכזי על השלטון המקומי.

קלרה פריירה-מרקוס מסוכנות בלומברג מזכירה, כי השלטון הסובייטי היה ב-1986 במצב שביר בהרבה מהשלטון הסיני כיום. אסון צ'רנוביל ערער את יסודות המשטר, שהיה בנוי על מיתוס בדבר עוצמה צבאית וכלכלית, ואשר התנגד בכל מאודו לפתיחות כלשהי. מוסקבה נאלצה להודות באסון משום שהקרינה הגיעה עד שבדיה; בייג'ינג חשפה את הקורונה לעולם הרבה יותר מהר. אבל עדיין, מסכם ת'רור, שי ועמיתיו מנסים לשלוט במידע הזה.