ב-23 בפברואר השנה שלח נגיד הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, הודעות דוא"ל לעוזריו בנוגע לקורונה. הנגיד שהה בסעודיה, אך הבין שהבנק המרכזי של ארה"ב צריך להאיץ את הכנותיו להתמודדות עם המגיפה. יומיים לאחר מכן, כאשר פאואל ישב עם עוזריו בוושינגטון לדון בנושא, פרסם היועץ הכלכלי הראשי של הבית הלבן, לארי קודלוב, הודעה ולפיה ארה"ב קרובה להכיל את הנגיף. בעמדתו של קודלוב תומך שר האוצר, סטיב מנוחין.

בקליפת אגוז, כך נראים חילוקי הדעות בין האישים הכלכליים הבכירים ביותר בארה"ב – מדווח וושינגטון פוסט. הם חלוקים לא רק בשאלת השפעתה של הקורונה על הכלכלה, אלא גם בשאלה האם שערי הריבית – הכלי המרכזי של הפד – יכול להתמודד איתה לבדו. פאואל טוען שיכולתו מוגבלת, ושעל הממשל והקונגרס לפעול בכלי התקציב והמיסים. הבית הלבן אינו מסכים, אם כי יש בו חילוקי דעות פנימיים בשאלה האם בכל זאת ניתן לבצע צעדי מס מצומצמים.

בשני המשברים הגדולים הקודמים – המשבר הפיננסי של 2008 והמשבר בשוקי ההון האסיאתיים ב-1999 – היו בממשל כלכלנים ואנשי פיננסים מנוסים; היום יש הרבה פחות. "אין תחושה של אסטרטגיה כלכלית אחידה. הדברים נראים מבולגנים מבחינת התיאום הבינלאומי ומבחינת חזית אחידה של הפד והאוצר", אומר שר האוצר לשעבר, לארי סאמרס, שמילא תפקיד מרכזי במשברים קודמים.

טראמפ אינו סומך על המוסדות הבינלאומיים – קרן המטבע והבנק העולמי – ולעיתים קרובות מותח ביקורת פומבית על פאואל. בן ברננקי, שהיה נגיד הפד במשבר של 2008, מביע דאגה מכך שטראמפ סבור שהפחתת ריבית היא תמיד קו ההגנה הראשון ומהתערבותו במדיניות הפד בנושא. כל זה קורה כאשר המשבר הבריאותי הופך בבירור למשבר פיננסי, וכאשר מעל הכל מרחפות הבחירות בחודש נובמבר – לקראתן תולה טראמפ את רוב תקוותיו במצב הכלכלי ובגאות בשוק המניות.

הבדלי הגישות בין הפד לבית הלבן הפכו לגלויים ב-2 במארס. בעוד ראשי הפד מקיימים שיחת וידאו לקראת ההחלטה על הפחתת הריבית (מ-2.25% ל-1.75%), אנשי הבית הלבן התקשרו לבכירים בוול סטריט ואמרו שהצעד החשוב ביותר של הממשל יהיה הורדת ריבית – ותו לא. הפחתת הריבית החדה ביותר מאז 2008 העבירה מסר ברור מצד הפד: אנחנו עשינו את חלקנו, עכשיו תורם של הממשל והקונגרס.

במקום להרגיע את השווקים, דומה שהורדת הריבית רק הגבירה את הפאניקה: המניות עלו במשך רבע שעה ואז חזרו לצלול. טראמפ הוסיף שמן למדורה, כאשר טען שהפדרל ריזרב אינו עושה די הצורך. לדברי הפוסט, וול סטריט וראשי המגזר העסקי מצפים למנהיגות מצד האוצר, אבל המשרד סובל מחוסר איוש של משרות בכירות רבות – כולל עוזר השר לענייני שוק ההון. מנוחין משמש יותר כמתווך בין הצדדים השונים במשרד, ואילו פאואל וקודרוב שוחחו השנה רק פעם אחת; מנוחין ופאואל נפגשים אחת לשבוע.

יחסי העבודה היציבים בין מנוחין לפאואל סייעו לתאם ב-3 במארס שיחת ועידה בין שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של המדינות העשירות (G7), אך היא לא הובילה להודעה על צעדים כלשהם. הפד הודיע כמה שעות מאוחר יותר על הפחתת הריבית, מנוחין שיבח את הצעד ופאואל אמר שאין זה מתפקידו לייעץ למקבלי ההחלטות בתחום התקציב. כלכלנים רבים אומרים, כי ברור שיש צורך ביותר צעדים תקציביים, אך כמה מפקידי האוצר לשעבר חוששים שגישתו של מנוחין היא "שב ואל תעשה".

מדינות מתועשות אחרות, כמו איטליה וקוריאה הדרומית, כבר הודיעו על הפחתות מיסים וצעדים אחרים שנועדו לסייע לכלכלותיהן. אבל קודלוב, בעל תפיסה כלכלית שמרנית, טוען שצעדים כאלו לא יועילו. בכך הוא יוצא נגד הדרך בה ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד התמודדו עם משברים קודמים, מציין הפוסט. עמדתו של קודלוב מציבה אותו גם מול טראמפ, אשר צייץ תמיכה בהפחתות מיסים כתשובה לקורונה – אך הנשיא לא עשה דבר כדי לממש רעיון זה, וחברי קונגרס רפובליקנים אומרים שהבית הלבן לא יצר איתם קשר בנושא.

רבים בקונגרס, משני צידי המתרס, מכבדים את מנוחין ואומרים שהוא בן-שיח טוב למו"מ. אולם הוא נחשב כמי שאינו מעוניין להתייצב נגד טראמפ. פקיד לשעבר בבית הלבן אומר כי המיומנות הגדולה ביותר של קודלוב היא להימנע מיצירת התחושה כאילו הוא חכם יותר מאשר טראמפ – מיומנות שאחרים נכשלים בה, ובכך יש לו יתרון על פני מנוחין.

עם זאת, בסוף השבוע שעבר (6.3.20) פתח קודלוב את הדלת בפני התערבות אפשרית של הבית הלבן. לדבריו, יש צורך בכמה צעדים של עזרה ממוקדת לחברות ולערים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן הקורונה. בפדרל ריזרב מדברים על צעדים נרחבים יותר, כגון רכישות ישירות בשוק ההון כדי לבלום את המפולת. ההערכה היא, שמדובר על רכישה של חובות בעייתיים, כפי שנעשה במשבר של 2008. צעד כזה יצריך חקיקה, ויש הסבורים שתהיה זו טעות מצד הפד ליזום אותה – אך עצם הדיבור מלמד על כך שהבנק המרכזי בוחן תרחישי קיצון.