דונלד טראמפ מתייחס מזה זמן רב בזלזול לשירות הדואר האמריקני, במיוחד משום שהוא סבור – ללא בסיס – שהדואר מעניק הטבות לאמזון, בשליטת שנוא-נפשו ג'ף בזוס (שהוא גם הבעלים של וושינגטון פוסט).

בחודש מאי מינה טראמפ מנכ"ל חדש לדואר: לואיס דה-ג'וי. בניגוד לקודמיו, אין לו ניסיון בדואר; הוא ניהל חברת לוגיסטיקה שבמניותיה הוא ממשיך להחזיק, למרות החשש מניגוד עניינים. דה-ג'וי היה תורם נדיב לרפובליקנים ולטראמפ. הוא הנהיג שינויים שגרמו להאטה בחלוקת הדואר. כאשר בשמאל החלו לטעון ששינויים אלו נועדו לפגוע בהצבעה בדואר, הם נתפסו כמפריחי קונספירציות. אבל בשבוע שעבר אישר טראמפ את החשדות, כאשר הודיע שהוא מתנגד להגדלת המימון לדואר, כי "אם הם לא יקבלו את הכסף – זאת אומרת שלא תוכל להיות הצבעה כללית בדואר, כי אין להם את הציוד לזה".

אקונומיסט מציין, כי הדואר מפסיד כסף במהירות: 4.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון, כפליים מאשר בתקופה המקבילה. להפסדים אלו יש שלוש סיבות – אחת נקודתית ושתיים כרוניות. המיידית היא הקורונה: מבין 630,000 עובדיו, 2,400 חלו, 17,000 נשלחו לבידוד ו-60 מתו; והיה עליו לרכוש ציוד מגן. המשלוחים אומנם גדלו בשל הגברת ההזמנות און-ליין, אך השימוש בדואר המהיר והרווחי יותר הצטמצם. הדואר המהיר הוא גם אחת הבעיות הכרוניות, בשל העידן הדיגיטלי. לכך נוסף חוק משנת 2006, המחייב את הדואר להפריש מראש סכומים ניכרים לביטוח הבריאות של עובדיו לשעבר – חובה שאינה מוטלת על שום גוף פדרלי אחר.

במצב הנוכחי, הדואר צופה שכספו יאזל בין אפריל לאוקטובר 2021. הדמוקרטים כללו תקציב לדואר בהצעתם לחבילת הסיוע השנייה בשל הקורונה, אבל טראמפ הבהיר שיטיל וטו על כל חוק שכזה. הסיוע היחיד שקיבל הדואר עד כה היה קו אשראי של 10 מיליארד דולר ממשרד האוצר. דה-ג'וי הודיע בחודש שעבר על צעדים לקיצוץ בהוצאות, כולל הפחתה במספר המשלוחים לבתים – מה שמוביל לעיכובים של עד יומיים במסירת דברי הדואר, העלולים להיות משמעותיים אם מדובר במרשם לתרופה או בתשלום לעסק קטן.

לדברי אקונומיסט, מדאיגים יותר הדיווחים מרחבי ארה"ב על הסרת מכונות מיון ותיבות דואר. הסרת המכונות גורמת לעיכובים באוהיו, מישיגן, פנסילבניה, ויסקונסין, פלורידה וטקסס – כולן מדינות מפתח בבחירות. בחודש שעבר הזהיר הדואר 46 מן המדינות, שהוא אינו יכול להבטיח שכל מעטפות ההצבעה יגיעו במועד כדי להיספר. אבל נניח בצד את השאלה המוסרית של ייבוש הדואר כדי להשפיע על תוצאות הבחירות; מדובר גם בסיכון פוליטי. 91% מן האמריקנים, ללא הבדל מפלגה, מתייחסים לדואר בחיוב. שירות זה חשוב במיוחד באיזורי הכפר, משום שבניגוד למתחריו הפרטיים – הדואר הפדרלי מחויב להגיע לכל כתובת שהיא.

ועדת הפיקוח של בית הנבחרים זימנה את דה-ג'וי לשימוע ב-24.8.20. יו"ר הבית, ננסי פלוסי, הודיע שתזמן אותו מן הפגרה כדי להצביע על חוק שיאסור על הדואר לשנות את פעילותו עד סוף השנה. כעת נראה שהממשל מרכך את עמדתו: ראש הסגל בבית הלבן, מארק מדואוז, הודיע על הפסקת ההסרה של מכונות המיון, והדואר הפסיק את הסרת התיבות עד לאחר הבחירות. מדואוז גם הביע נכונות להזרים מימון לדואר.

דה-ג'וי פרסם הודעה, לפיה הדואר חייב להגביר את מאמציו להתייעל ולפקח על הוצאותיו בתחום השעות הנוספות. הוצאות השכר הן אכן עיקר תקציבו של הדואר ושם אפשר לחסוך, מסכים אקונומיסט. אולם נותרים סימני שאלה רבים סביב ביצועם של שינויים אלו דווקא ערב הבחירות, התלויות במידה חסרת תקדים בהצבעה בדואר. טראמפ טען שוב ושוב שהצבעה כזאת חשופה לזיופים, אך בהעדר ראיות לכך – הדבר נשמע יותר כניסיון לזרוע ספק סביב התוצאות אם יפסיד. בעיני הדמוקרטים, מעשיו של דה-ג'וי הם ניסיון ברור לפגוע ביעילות ההצבעה.