נשיא צרפת, עמנואל מקרון, זכאי למחמאות לכל הפחות על ההצגה. הוא הגיע לבירות ב-31.8.20 לביקור בן יומיים, השני מאז הפיצוץ הענק בנמל העיר בתחילת החודש – בדיוק 100 שנה לאחר הפרדתה של לבנון מסוריה בידי שלטונות המנדט הצרפתי. פגישתו הראשונה לא הייתה עם עמיתו מישל עאון, אלא עם הזמרת האהובה פיירוז המהווה מוקד נדיר של אחדות לאומית.

מקרון מדבר בשם רבים כאשר הוא קורא לשינוי פוליטי בלבנון, מציין אקונומיסט, אשר נשלטת מזה עשורים בידי חבורה של אנשים מזדקנים ומושחתים, המשליטים פחד וכיתתיות כדי לשרוד. הפיצוץ של 2,750 טון אמוניה הדגים היטב את הריקבון: עשרות פקידים ידעו על הפצצה המתקתקת ולא עשו דבר. עוד לפני הפיצוץ, לבנון עמדה על סף קריסה: בנקים חדלי פרעון, בקושי ארבע שעות חשמל ביום.

כמה שעות לפני הגעתו של מקרון, הטיל עאון – כאילו רצה להשלים את שיעורי הבית לפני שאבא מגיע – את הרכבת הממשלה על שגריר לבנון בגרמניה, מוצטפא אדיב. הוא נהנה מתמיכתם של 90 מבין 128 חברי הפרלמנט, אך רבים חושדים בתמיכה הרחבה הזאת. אדיב היה יועצו של נג'יב מיקאטי, המיליארדר שכיהן כראש ממשלה ומואשם בעבירות שחיתות. הוא זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה לשעבר סעד חרירי, כמו גם לתמיכת חיזבאללה ובני בריתו הנוצרים של עאון. אבל מי שנבחר בקפידה בידי הממסד, לא יהיה זה שידרוש מן הממסד להרפות את אחיזתו בשלטון.

אבל רפורמטור אמיתי יקבל הלם למראה היקף בעיותיה של לבנון. המטבע איבד 80% משוויו בשוק השחור מאז אוקטובר שעבר. האינפלציה עומדת על 112% בשנה; מחירי המזון האמירו השנה ב-336%; שיעור העוני זינק מ-28% אשתקד ל-55% השנה. יתרות המט"ח מסתכמות ב-19 מיליארד דולר – קרוב לקו האדום; ייתכן שבקרוב לא ניתן יהיה לסבסד ייבוא של מזון, דלק ותרופות, מה שעלול למשל להקפיץ פי חמישה את מחיר הלחם. במצב כזה, משפחה בעלת הכנסה ממוצעת תוציא 89% ממנה לרכישת שני שקי לחם ליום.

השיחות עם קרן המטבע על סיוע של 10 מיליארד דולר נתקעו. טלטל סלמן, שר האוצר המופקד על הארגון מחדש של החוב הלבנוני, התפטר ב-31.8.20. מדינות מערביות וערביות מסרבות להעניק ללבנון ערבויות בלא רפורמות משמעותיות. הבנק המרכזי הורה לבנקים להעלות את הונם ב-20% עד חודש פברואר או להיסגר, והציע להם לבקש מלקוחותיהם העשירים להחזיר 15% מהכספים שהוציאו לחו"ל.

המשבר כה קשה, עד שהקורונה היא דאגה משנית – מוסיף אקונומיסט. אבל המגיפה הופכת את הכל לגרוע עוד יותר. מספר החולים זינק לשיא אחרי הפיצוץ, כאשר תושבי ביירות מילאו את בתי החולים ועיי החורבות. מספר המתים באוגוסט עלה על מספרם בששת החודשים הקודמים יחדיו. אבל הסגר בן 17 היום שהוטל ב-21 באוגוסט, בוטל אחרי שבוע בשל תלונות בעלי העסקים.

אין זה מפתיע שמקרון מזהה הזדמנות להשפיע על לבנון. ארה"ב וסעודיה נסוגו לאחור; נמאס להן מהפוליטיקה המקומית ויש להן מספיק בעיות משלהן. מקרון זכה לקבלת פנים צוהלת כאשר סייר בחורבות יומיים אחרי הפיצוץ. עם זאת, דיפלומטים צרפתים מודים שיש לו מעט מרחב תמרון. הוא מקווה להקסים את מנהיגי לבנון ולדחוף אותם לרפורמות, תוך הבטחה לסיוע אם יעשו זאת. ההיסטוריה מלמדת שהסיכויים קלושים. גם קריאתו להקדים את הבחירות לא תועיל: קבוצות אזרחיות והמפגינים לא הקימו מפלגות, והחוק המורכב המחלק את המושבים על בסיס עדתי מקשה על-כניסתם של נציגים חדשים. מקרון עלול לגלות, שבפועל הוא נתן הכשר לממשלה שמטרתה לשמר את הפוליטיקה הלבנונית המושחתת.