בית המשפט העליון של ארה"ב דחה על הסף (יום ו', 11.12.20) ניסיון נוסף של תומכי הנשיא דונלד טראמפ להפוך לטובתו את תוצאות הבחירות לנשיאות. בכך נחסם למעשה סופית הנתיב המשפטי של טראמפ - שהיה חסר יסוד מלכתחילה, אך שימש את תומכיו כהצדקה להימנעות מהכרה בנצחונו של ג'ו ביידן.

התובע הכללי של טקסס, קן ספקטון, ביקש מבית המשפט אישור לתבוע את מדינות ג'ורג'יה, פנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן בנוגע לאופן ניהול הבחירות. לעתירתו הצטרפו התובעים הכלליים מ-17 מדינות נוספות בהן ניצח טראמפ. הוא ניצח בטקסס (38 אלקטורים, המספר השני בגובהו), אך נצחונותיו של ביידן בארבע מדינות אלו העניקו לו את הנשיאות. כל הנסיונות של טראמפ ותומכיו לערער על תוצאות הבחירות במדינות מפתח אלו נדחו על הסף, מאחר שלא הייתה ראיה כלשהי לטענותיהם בדבר זיופים והונאות.

טענתו העיקרית של פקסטון הייתה, שפקידי מדינות המפתח ובתי המשפט בהן שינו את הליכי הבחירות, כדי להקל על הצבעה בדואר או הצבעה מראש בדרכים אחרים. ביידן זכה לרוב עצום בהצבעות אלו, והן שהיטו את הכף לטובתו במדינות המפתח. לטענת פקסטון, שינויים אלו הפרו את החוקה, הקובעת שמחוקקי המדינות הם שיקבעו את נוהלי הבחירות. הוא ביקש מבית המשפט העליון למנוע מארבע המדינות לתת את 62 האלקטורים שלהן לביידן, ולהורות שבתי המחוקקים בהן - שבשליטה רפובליקנית - הם שיבחרו את האלקטורים. מובן, שבמצב זה היה טראמפ נבחר לנשיא - למרות התוצאות החד-משמעיות של ההצבעה, הן במדינות המפתח (בהן ניצח ביידן בהפרש כולל של 300,000 קולות), הן באלקטורים (306 מול 252) והן במניין הקולות הכללי (82 מיליון מול 74 מיליון).

בית המשפט העליון האמריקני אינו ערכאת ערעור והוא דן רק בנושאים חוקתיים על-פי בחירתו. מדינות רשאיות לפנות במישרין לבית המשפט העליון בתביעות נגד מדינות אחרות. אלא שהוא החליט שלא לשמוע כלל את הערעור של פקסטון, בקובעו שהלה לא הוכיח שיש לו אינטרס משפטי "בצורה בה מדינה אחרת מנהלת את הבחירות בה". ניהול הבחירות, כולל למשרות הפדרליות ובראשן הנשיאות, מצוי באחריות הבלעדית של המדינות.

השופטים השמרנים הוותיקים קלרנס תומס וסמואל אליטו חזרו על עמדתם הקבועה, ולפיה בית המשפט העליון אינו יכול לדחות ללא נימוק תביעה של מדינה - אך הסכימו שבכל מקרה לא היו מקבלים לגופה את תביעתו של ספקטון. ההחלטה אינה חתומה, אך לנוכח הערותיהם של תומס ואליטו סביר להניח, כי יתר שבעת השופטים תמכו בדחייה על הסף. מדובר בנשיא ג'ון רוברסט; בשופטים הליברלים הוותיקים סטיבן ברייר, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור; ובשלושת השופטים אותם מינה טראמפ - ניל גורסוץ', ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט (אשר טראמפ קיווה שתשבור את התיקו בעליון לטובתו). טראמפ מיהר למתוח ביקורת על ההחלטה: "בית המשפט העליון אכזב אותנו. לא חוכמה, לא אומץ!", צייץ.

בשבוע שעבר דחה על הסף בית המשפט, בהחלטה בת שורה אחת וללא הנמקות וחתימות, את עתירתם של הרפובליקנים נגד תוצאות הבחירות בפנסילבניה. באותה החלטה לא הייתה כל הסתייגות, כך שנראה שהיא התקבלה פה אחד. כאמור, מבחינה מעשית גם התביעה מטקסס נדחתה פה אחד, תוך שבית המשפט העליון מסרב בצורה נחרצת אפילו לדון בטענות נגד ניהול הבחירות, טוהרן ותוצאותיהן.

כמעט כל חברי הקונגרס הרפובליקנים סירבו עד כה להכיר בנצחונו של ביידן, כאשר חלקם אומרים שזכותו של טראמפ למצות את ההליך המשפטי. כעת, לאחר שגם הליך זה נחסם למעשה, יגבר הלחץ עליהם להכיר רשמית בנצחונו של המועמד הדמוקרטי - חמישה שבועות לאחר הבחירות ויומיים לפני כינוס חבר האלקטורים, בו הוא ייבחר רשמית. טראמפ אינו צפוי להודות פומבית בהפסדו וההערכה היא שייעדר מהשבעתו של ביידן. בכל מקרה, מדובר בפרק זמן חסר תקדים בו המפלגה המפסידה וראשיה מסרבים לקבל את התוצאות.