בריטניה והאיחוד האירופי הודיעו רשמית (יום ה', 24.12.20) על חתימת הסכם הסחר ביניהן למימוש הברקזיט, שמונה ימים לפני פרישתה בפועל של הממלכה מן האיחוד. ההסכם מסדיר את היחסים הכלכליים בין הצדדים ומונע פרישה כאוטית, שהייתה גורמת נזק אדיר משני צידי התעלה.

ההסכם מונע הטלת מכסות ומכסים כלשהם על הסחר בין בריטניה ליבשת; מאפשר לאנשי הסיטי של לונדון להמשיך לשרת חברות אירופיות; מסדיר את זכויות הדיג של דייגים אירופיים במימי בריטניה; קובע מנגנון ליישוב מחלוקות ולטיפול במקרה בו בריטניה תעניק סובסידיות לחברות מקומיות; ומבטיח שלא ייווצר גבול פיזי בין שני חלקי אירלנד. כמו-כן, יימשך שיתוף הפעולה ההדוק בין בריטניה לאיחוד בתחומי הביטחון והמשטרה, ובמקביל - בריטניה תהיה השליטה היחידה על גבולותיה ותוכל להנהיג מדיניות הגירה עצמאית. (ראו קישור משמאל).

ההודעה באה לאחר שיחת טלפון מסכמת בין ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, לבין נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין - השיחה החמישית בין השניים ביממה האחרונה. ג'ונסון היה מראשי הקמפיין לפרישה מן האיחוד, אשר הוביל להחלטה על כך במשאל העם ביוני 2016. הוא ירש אשתקד את תרזה מיי, שלא הצליחה להגיע להסכם עקרונות עם האיחוד, והוביל להסכם כזה לפני שנה - חודש בלבד לפני הפרישה הרשמית.

ההסכם כולל 2,000 עמודים והוא חסר תקדים בהיקפו. הפרלמנט ובית הלורדים הבריטיים יתכנסו לאשר אותו ב-30.12.20, ובמקביל יתבקש האישור הרשמי של ראשי 27 מדינות האיחוד; אישורו של הפרלמנט האירופי יינתן בדיעבד. ההערכה הבריטית הייתה, כי פרישה בלא הסכם תעלה למשק הבריטי 40 מיליארד ליש"ט ותביא לאובדן של 300,000 משרות - מחיר בלתי נסבל, במיוחד בתקופת הקורונה אשר היכתה בצורה קשה בבריטניה.

בהודעת לשכתו של ג'ונסון נאמר כי ההסכם מקיים את כל ההבטחות שניתנו לציבור האירופי במשאל העם ובבחירות בשנה שעברה - אם כי צפויה ביקורת על ויתורים שביצע ג'ונסון, במיוחד בתחום זכויות הדיג."לקחנו בחזרה לידינו את השליטה על הכסף שלנו, הגבולות שלנו, החוקים שלנו, הסחר שלנו ומימי הדיג שלנו. ההסכם הוא חדשות נהדרות למשפחות ולעסקים בכל רחבי בריטניה. חתמנו על הסכם הסחר הראשון אי-פעם המבוסס על אפס מכסים ואפס מכסות", נאמר בהודעה. לדברי לשכתו של ג'ונסון, ההסכם מטפל בסחר הדדי שהגיע בשנה שעברה ל-668 מיליארד ליש"ט.

למרות ההסכם, יחולו מ-1.1.21 שינויים מעשיים משמעותיים ביחסים בין בריטניה ליבשת, לנוכח העובדה שבריטניה שוב לא תהיה חלק מן המערכת המבטיחה מעבר חופשי של בני אדם וסחורות. עסקים ייאלצו למלא יותר טפסים ולשאת ביותר הוצאות בסחר עם היבשת, ותושבי בריטניה יהיו נתונים למגבלות על השהייה והעבודה במדינות האיחוד. עם זאת, הכבדה זו היא שולית ביחס לנזק שהיה נגרם לשני הצדדים בהעדר הסכם.