בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דעה אחרת על הסכם ישראל-מרוקו
|
|
|
מומחה למשפט בינלאומי תומך בניוזוויק בהחלטתו של טראמפ להכיר בריבונותה של מרוקו על האזור השנוי במחלוקת, במסגרת ההסכם לכינון היחסים עם ישראל
|
בייקר. נכשל ורוצה לחזור לאותו מקום [צילום: AP]
|
|
|
|
ציניות ומשגה במערב סהרה
|
איתמר לוין
|
בייקר יוצא בחריפות נגד הכרתו של טראמפ בריבונותה של מרוקו במערב סהרה, בתמורה להסכמתה ליצור קשרים עם ישראל, וקורא לביידן לבטל את המהלך
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
הכרתו של הנשיא דונלד טראמפ בריבונותה של מרוקו בסהרה המערבית, כחלק מההסכם בינה לבין ישראל, ספגה ביקורת מצידם של התומכים במהלכים שלא הצליחו לפתור את הסכסוך על האזור (ראו קישור משמאל). הם טוענים, כי ההכרה סוטה הן מהמדיניות האמריקניות הקבועה והן מן המשפט הבינלאומי. לשתי הטענות אין בסיס - כותב בניוזוויק פרופ' אייגון קונטרוביץ, מומחה למשפט בינלאומי ולמשפט המזרח התיכון. מערב סהרה היה בשליטה ספרדית עד 1975, ולאחר מכן השתלטה עליו מרוקו – מה שהוביל לסכסוך משולש עם מאוריטניה וארגון הגרילה פוליסריו שבתמיכת אלג'יריה. האו"ם הגדיר את נכונות באזור במילה "כיבוש", אך רוב מדינות הקהילה הבינלאומית – כולל ארה"ב – נקטו גישה מתונה יותר ואמרו שהאזור מצוי במחלוקת בין מרוקו ופוליסריו. התנגדותם של השר לשעבר ג'ורג' בייקר והיועץ לשעבר ג'ון בולטון לצעדו של טראמפ כנראה נועדה לאפשר לממשל ביידן להתנער ממנו, אבל שניהם לא מכירים את הנושא – טוען קונטרוביץ. בייקר היה שליח האו"ם לאזור והציע את התוכנית האחרונה שנכשלה – חלוקתו לשתי מדינות לאחר משאל עם. בולטון עבד עם בייקר על הנושא במשרד החוץ. בייקר התפטר לפני 16 שנים, מתוסכל מכשלונו. כעת הוא דוחה הצעות שנועדו להתקדם. הוא מעדיף שהאזור יישאר תקוע לנצח במבוי סתום במקום לנטוש מסלול כושל. בכך הוא דומה לאלו הדבקים בהסכמי אוסלו. טענתו המרכזית של בייקר היא שההכרה מהווה "נסיגה מעקרונות המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה", אך הוא אינו מפרט מעבר לאי-ההכרה בכיבוש. עיקרון זה נוגע רק לנטילת שטח המצוי בריבונותה של מדינה אחרת; ספרד נטשה את סהרה המערבית ושום מדינה אחרת לא שלטה שם. אין המדובר בתקדים, שכן מספר המקומות הדומים הוא קטן מאוד. במערב איריאן ובמזרח ירושלים הכירה ירושלים בריבונותן של המדינות השולטות בשטח זמן רב – אינדונזיה וישראל. אין זה נכון שהדיפלומטיה האמריקנית והחוק הבינלאומי אוסרים חד-משמעית להכיר בשינויים טריטוריאליים כפופים. החוק הבינלאומי אומנם מגנה תוקפנות, אך עסקות דיפלומטיות מטפלות במצב המציאותי ולא רק בעקרונות. הכרה בשינויים כאלו אינה באה במהירות, אך יהיה זה בלתי מציאותי לצפות שלעולם לא תינתן הכרה במצב בשטח. ארה"ב מכירה בכך שצפון וייטנאם כבשה את דרום וייטנאם, כמו גם בכיבושים אחרים. ההכרה בריבונות מרוקו גם אינה סטייה חדה מהמדיניות האמריקנית הקודמת אלא התפתחות טבעית שלה. ארה"ב מעולם לא דחתה את תביעותיה של מרוקו על האיזור. היא תמכה בתוכנית שתעניק לה את הריבונות, תוך מתן אוטונומיה נרחבת לתושבים – בדיוק מה שעשה טראמפ. הרעיון אומץ בידי ממשל בוש, ובשנת 2013 קיבל את תמיכתו של הנשיא ברק אובמה. משרד החוץ חזר על אותה עמדה ב-2016, לאחר שמזכיר האו"ם התייחס אל מערב סהרה כשטח "כבוש" – ומיהר להתנצל ואמר שהייתה זו פליטת פה. בולטון מודה שהאו"ם נכשל במשך 30 שנה במאמציו להשכין שלום באיזור, ומודה שהדיפלומטים המקצועיים במשרד החוץ התנגדו ליוזמתו של בייקר. עובדות אלו צריכות להפחית את רצונו של ג'ו ביידן לבטל את הכרזתו של טראמפ ולחזור לשלושה עשורים של כישלון – אשר רק יחמיר בשל זעמה המוצדק של רבאט. בולטון גינה את טראמפ על נסיגתו מהתחייבויות בינלאומיות של ארה"ב; ביידן יעשה בדיוק אותו דבר אם יבטל את ההכרה בריבונות המרוקאית ומוטב שיימנע מכך.
|
תאריך:
|
29/12/20
|
|
|
עודכן:
|
29/12/20
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בני בנקר
|
29/12/20 15:39
|
|
2
|
|
חשדנית
|
29/12/20 19:08
|
|
|
|
חשדנית
|
29/12/20 22:37
|
|
תהליך הנורמליזציה בין ישראל למרוקו מתקדם במלוא הקצב, משלחת מרוקנית תגיע בתחילת השבוע לישראל כדי לדון בהמשך ההתקרבות ביחסים בין שתי המדינות. ראש הממשלה נתניהו שוחח בסוף השבוע בטלפון עח מלך מרוקו והזמין אותו לביקור בישראל.
|
|
|
נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, מאותת על רצונו לשפר את יחסי מדינתו עם מדינת ישראל. זאת, לאחר יותר מעשור של התרחקות בין המדינות ולאחר שבהזדמנויות רבות תקף את ההנהגה הישראלית בחריפות רבה.
|
|
|
משלחת ישראלית ואמריקנית יצאה (יום ג', 22.12.20) לביקור רשמי במרוקו. המשלחות יצאו בטיסה ישירה ראשונה של אל-על לרבאט שבמרוקו.
|
|
|
בקיץ 2018 השיב משטר אסד את שליטתו על דרום סוריה לאחר שהושגו בתיווך רוסי הסכמי "פיוס" בינו לבין המורדים. רוסיה גם הבטיחה לארה"ב, לישראל ולירדן, כי בתמורה לאי-התערבות מצידן, היא תפעל להרחיק את הכוחות האירניים מהאזור. בשונה מגירוש תושבי אזורים אחרים לצפון המדינה לאחר הסכמי כניעה, רוב תושבי הדרום, שהצטרפו קודם לכן לארגוני המורדים, לא גורשו לאידליב שבצפון, אלא גויסו לכוחות ביטחון מקומיים המצייתים למשטר אסד, תמורת הבטחה שזה ישכין יציבות ולא ינקום בהם.
|
|
|
את הפרק הראשון של הסדרה "לבנון", בערוץ 1, ראיתי בשני חלקים. אבל אחרי שראיתי בלילה כל חלק, היו לי סיוטים איומים. הסדרה היא ממש מצוינת, וכל כך אקטואלית וקרובה אל המציאות שלנו. בנוסף, אני מתחבר אליה, כי אני זוכר היטב את כל התקופה שהסדרה מדברת עליה. את כל ההיסטוריה הזאת, שהיא בעצם ההיסטוריה של תנועות הטרור הפלשתיניות הארורות. אבל החלטתי לא לראות אותה יותר.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|