|
ועידת גלזגו. טיוטה פושרת [צילום: אלברטו פאזלי, AP]
|
|
|
|
|
בהסכם פריז לפני שש שנים התחייבו המדינות לפעול לכך שהתחממות כדור-הארץ עד סוף המאה (ביחס לעידן הטרום-תעשייתי) תהיה "הרבה מתחת לשתי מעלות"; לשון ההסכם גם לימדה, כי היעד הוא מעלה וחצי. אבל טיוטת הסכם גלזגו שפורסמה השבוע אומנם חוזרת על נתונים אלו, אך אינה מתחייבת להגשים את היעד של מעלה וחצי.
ההבדל נראה קטן – מסביר וושינגטון פוסט – אבל בפועל הוא משמעותי מאוד מבחינת המאמץ להפחתת פליטת גזי החממה ומבחינת התוצאות של ההתחממות. השירות המטאורולוגי הבריטי קבע השבוע, כי מיליארד בני אדם צפויים לעומס חום קיצוני קבוע אם ההתחממות תהיה שתי מעלות. עם זאת, חלק מן המומחים סבורים שעדיין ניתן להגיע למעלה וחצי – אך זה יהיה קשה מאוד.
כיצד נקבע היעד של שתי מעלות? כאשר נפגשו מנהיגי העולם בפריז, הם חיפשו דרך לשנות כיוון לאחר תקופה ארוכה של חוסר מעש והכשלונות של הסכמי קיוטו (1992) וקופנהאגן (2009). האחרון כלל לשון בלתי מחייבת ולפיה "הדעה המדעית היא שיש להגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות משתי מעלות".
קרוב ל-200 מדינות חתמו על הסכם פריז, אשר כלל יעדים להפחתת הפליטות ותוכניות להשגתם, לצד הסכמה בדבר הגבלת ההתחממות ל"הרבה מתחת לשתי מעלות". לפי ההסכם, על המדינות לשאוף ליעד של מעלה וחצי, מתוך הכרה בכך ש"הדבר יפחית משמעותית את הסיכונים וההשלכות של שינויי האקלים". שני היעדים – אחד ברמת הפעולה והשני ברמת השאיפה – שיקפו ויכוח סוער בו דרשו מדינות מתפתחות לקבוע את היעד של מעלה וחצי, ואילו המפותחות סירבו.
לאחר ההסכם אימצו רבים ברחבי העולם את הססמה "אחת וחצי כדי להישאר בחיים". ההסכם היה שינוי משמעותי, מציין הפוסט. למעלה מ-100 מדינות הביעו תמיכה ביעד של מעלה וחצי, כולל – לראשונה – כמה מן המזהמות המובילות ובראשן ארה"ב; ללחץ המדעי היה תפקיד בשינוי. אבל לצד זאת נותרה ספקנות, כאשר סעודיה עתירת הנפט והגז מפעילה לחץ נגד קביעת יעדים ממשיים שאפתניים. היו שטענו שיש להמשיך ביעד של שתי מעלות כדינ להימנע מכשלון.
הנשיא דונלד טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פריז וקידם את השימוש בדלקים מאובנים. הנשיא ג'ו ביידן לא רק שהחזיר אותה, אלא גם הצטרף לקבוצת המדינות הדורשת שמעלה וחצי יהיו הסטנדרט המחייב. אולם, בשיחות פרטיות הביע ביידן ספקנות בדבר היכולת להשיג אפילו את היעד של שתי מעלות אם הפולטות העיקריות לא יעמדו בהתחייבויותיהן הקיימות.
סכנה לקיומן של ערים ואפילו מדינות
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים, הגוף של האו"ם המופקד על הצד המדעי של המשבר, מזהיר שאפילו התחממות של מעלה וחצי תהיה משמעותית – עם גלי חום כבדים והתקצרות של עונות הקור. עם שתי מעלות השינויים יהיו קשים עוד יותר. גל חום כבד, שהיה מתחולל פעם בעשור בלא ההתחממות מעשה ידי אדם, יתרחש 4.1 פעמים עם התחממות של מעלה וחצי ו-5.6 פעמים עם שתי מעלות. גם שטפונות כבדים ובצורות קשות יהיו תכופים בהרבה. עליית מפלס הים תימשך במאה הנוכחית וגם אחריה, עם שלושה מטרים במעלה וחצי ושישה מטרים בשתי מעלות – מה שמהווה סכנה ברורה לעצם קיומן של ערים ואפילו של מדינות.
הדוח של האו"ם היה הסיכום של 14,000 מחקרים ודוחות נפרדים הצביעו על תמונה זהה ואף חמורה עוד יותר. המחקר של השירות המטאורולוגי הבריטי אומר כי התחממות של שתי מעלות תוביל לכך שמספר בני האדם הסובלים מהשפעות ההתחממות יזנק מ-68 מיליון כיום למיליארד. התחממות של ארבע מעלות תוביל לכך שמחצית מאוכלוסיית העולם תושפע משמעותית.
בדיקת הפוסט העלתה, כי כדור-הארץ כבר התחמם במעלה אחת ובחלק מן האיזורים ההתחממות כבר עומדת על שתי מעלות. האו"ם מעריך, כי בקצב הנוכחי ההתחממות תהיה מעלה וחצי כבר בשנת 2040. על-פי התרחישים הקודמים האופטימיים ביותר, התחממות זאת אמורה הייתה להתרחש רק ב-2050 – מה שנותן יותר זמן להתארגן להשלכותיה – ולאחר מכן אמור היה להתחיל תהליך הפוך, תוך מניעת ההשלכות החמורות ביותר. התרחיש הקשה ביותר של האו"ם מדבר על 4.4 מעלות בסוף המאה – עם השלכות עצומות על עצם החיים בכדור-הארץ.