|
חיל האוויר הרוסי באימונים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
רק לעיתים רחוקות תלוי כל כך הרבה באדם אחד כאשר מדובר בעימותים בינלאומיים. האם ולדימיר פוטין יפלוש לאוקראינה או שמא הוא מבלף? איש אינו יודע, אבל העולם צריך לדעת מה יהיו ההשלכות אם יפרצו קרבות – ואקונומיסט מצביע עליהן.
מאחר שהיוזמה היא בידי פוטין, קל להסיק שגם היתרון בידיו; בפועל, יש לו בחירות קשות. מלחמה גדולה נושאת סיכונים גדולים; מלחמה קטנה עשויה שלא להשיג את יעדיו ועלולה להפוך לגדולה. רוסיה עלולה לסבול עיצומים כבדים, הבנקים שלה ייענשו בחומרה והמשק שלה ינותק מטכנולוגיה אמריקנית חיונית. עשירי המדינה, אולי כולל פוטין עצמו, לא יוכלו לקנות ולהשקיע בחו"ל. הרוסים מן השורה יסבלו מירידה ברמת החיים, שכבר יורדת מזה שבע שנים רצופות. רוסיה תשלם גם מחיר אסטרטגי: שכנותיה יהדקו את בטחונן, נאט"ו תגביר את כוחותיה במזרח אירופה, שבדיה ופינלנד ישקלו להצטרף לברית.
בטווח הקצר יוכל פוטין לעמוד בתוצאות הכלכליות. בבנק המרכזי של רוסיה יש עתודות בסך 600 מיליארד דולר, מה שיאפשר למדינה להתמודד עם העיצומים. אבל הרווחים המדיניים באוקראינה יימחקו בקלות מול התוצאות הכלכליות בזירה הפנימית, ופוטין יודע טוב מכולם ששם ייחרץ גורלו. לכן, אולי הוא יתחיל בפחות מאשר פלישה מלאה – אך גם מבצע כזה עלול לעלות בקורבנות רבים ויהיה קשה לשלוט בו. העיצומים אולי יהיו קלים יותר, אבל כואבים. הניתוק בין רוסיה למערב יעמיק, ואוקראינה תגביר את מאמציה להצטרף למערב.
אירופה ניצבת בפני האפשרות שרוסיה תפסיק את הזרמת הגז. הוצאות האנרגיה ביבשת צפויות ממילא להגיע השנה לטריליון דולר – כפליים מאשר ב-2019. רוסיה היא גם ספקית מרכזית של מתכות, ובשוק המתוח של היום – גם שיבושים קטנים עלולים להקפיץ את המחירים.
להרתיע, לדבר ולהתכונן
פלישה מוצלחת לאוקראינה גם תיצור תקדים מדיני של ערעור היציבות, שכן שנים רבות התבסס הסדר העולמי על הימנעות מפגיעה צבאית בריבונות המדינות. ואם פוטין ייצא בשלום מסיפוח משמעותי באוקראינה, הוא לא יחליט פתאום שהגיע הזמן לחיות בשלום עם נאט"ו. יותר סביר להניח, הוא ימשיך את הלחץ על סידורי הביטחון של הברית, תוך שימוש בהצבת כוחותיו על גבול בלארוס. תוקפנים אחרים ישימו לב גם הם, כמו למשל סין מול טייוואן, אירן וסוריה.
כאשר כל כך הרבה מוטל על כפות המאזניים, על המערב לפעול בשלוש דרכים – סבור אקונומיסט: להרתיע, לדבר ולהתכונן. כדי להרתיע את פוטין, מעצמות המערב – במיוחד גרמניה – צריכות להפסיק לגמגם, להציב חזית אחידה ולהבהיר שיהיו מוכנות לשלם את מחיר העיצומים על רוסיה ולסייע לאוקראינה להתנגד לכיבוש. בינתיים, הדיפלומטים יכולים להמשיך לדבר בתקווה להגיע להסכמה שתציל את כבודו של פוטין. ואירופה צריכה להתכונן למשבר הבא, בכך שתבהיר שתנתק את תלותה האנרגטית ברוסיה בכך שתשתמש בעתודות שברשותה ותגוון את מקורות האנרגיה שלה.
רק לעיתים רחוקות יש פער שכזה בין האינטרסים של מדינה לבין אלו של העומד בראשה. רוסיה תצא נשכרת מיחסים טובים יותר עם המערב, והללו אפשריים אם פוטין יפסיק להתנהג בצורה כה שאפתנית. רק הוא יוצא נשכר מעימותים, שכן הוא יכול לומר לרוסים שהם מצויים במצור. אבל גם האדם החזק הפרוע ביותר עשוי לטעות. פלישה לאוקראינה יכולה להוביל לנפילתו של פוטין, אם תהפוך למרחץ דמים או תהפוך את הרוסים לעניים יותר, כועסים יותר ושואפים לשינוי. לטובתו שלו, מציע אקונומיסט, כדאי לפוטין להכריז שניצח באוקראינה – ולסגת.