בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
פטי דייוויס, בתו של הנשיא המנוח, מספרת בוושינגטון פוסט כיצד שמעה בפעם הראשונה על השואה וכיצד אביה הדגיש שוב ושוב שיש למנוע ממנה להישנות ● דייוויס תוהה כיצד ילדים יידעו במה להילחם, אם מונעים מהם את הידע
הסופרת פטי דייוויס, בתם של הנשיא רונלד רייגן וננסי רייגן, פרסמה בוושינגטון פוסט מאמר שנכתב בגוף ראשון, וכך מובאים כאן עיקריו.
הייתי בערך בת תשע כאשר למדתי שמיליוני בני אדם עונו ונרצחו פשוט משום שהיו יהודים. וזה התחיל בשאלה תמימה. אישה בעלת שיער שחור ארוך ועיניים עצובות ביקרה את אמי לעיתים קרובות. יום אחד ראיתי מספרים על זרועה. שאלתי אותה מה זה. "קיבלתי אותם במחנות", ענתה והסבה את עיניה ממני. הייתי מבולבלת, כי המחנות היחידים שהכרתי היו אלה שבהם ישנים בשקי שינה ולומדים לחתור בדוגיות. אמי שמעה ואמרה משהו על זה שתסביר לי מאוחר יותר.
היה זה בשעת ערב, כאשר אחי בן השלוש כבר היה במיטה ואבי התקין את המקרנה כדי להקרין לנו סרטים משפחתיים כפי שנהג. באותו ערב הורי היו מאוד רציניים, אפילו עצבניים, ואבי הסביר שהוא עומד להראות לי משהו שאירע לפני שנולדתי, משהו שיטריד אותי. הוא אמר לי שמשהו נורא קרה ואסור שהוא יתרחש שוב, וחזר על כך מספר פעמים באותו ערב.
מה שהוקרן על מסך ביתנו באותו ערב היה סרט של חיילים אמריקנים הנכנסים לדכאו שצילם הבמאי ג'ורג' סטיבנס. התמונות ממחנה הריכוז עדיין צרובות בזכרוני: פנים צמוקות וגוף כמו שלד, עיניים רדופות מכדי לבכות. וערימות הגופות של מי שלא שרדו את רצח העם אותו הוביל אדולף היטלר.
כיום מתנהל קרב למנוע מילדים ללמוד את מה שאני למדתי בגיל צעיר, שיעור שעזר לעצב את מצפוני ואת סדר העדיפות שלי. ספרים נאסרים בבתי ספר בארה"ב ומדינות מעבירות חוקים שיאסרו על מורים לדבר על הפצעים של המדיניות הגזענית בארה"ב. בעיני זה חסר היגיון. כיצד נוכל לגדול אם לא נלמד מהשגיאות החמורות ביותר שלנו?
באותו ערב, אבי לא הקרין את הסרט לאורך זמן. הוא כיבה אותו כאשר התחלתי לבכות. הוא הסביר לי בסבלנות שעלינו לדעת מה התרחש בעולם, כדי שנוכל לוודא שדברים כאלה לא יקרו שוב. הבנתי מדבריו שזה עלול לקרות שוב, שאיננו בטוחים מפני הרוע. הוא סיפר לי חלקים מסיפורה של חברתם, כיצד אימה חתכה לשניים פיסות לחם קטנות ונתנה לה קצת יותר. כיצד הם הופרדו ונשלחו למחנות שונים בקרונות בקר ואיכשהו אחרי המלחמה הצליחו למצוא זו את זו.
לאורך השנים, כאשר סיפרתי זאת, מעטים התייחסו לכמה צעירה הייתי. חלקם שאלו אם זה היה נבון מצד אבי להראות לי דבר כזה בגיל תשע. לא ידעתי כיצד לענות. אולי הייתי צעירה מדי. אבל קיבלתי באותו גיל צעיר את השיעור שהוא רצה שאקבל – שהרוע בעולם תמיד יצוץ ושתמיד צריך לבלום אותו.
חייב להיות לנו האומץ להתבונן בהיסטוריה ולהחליט שהיא לעולם לא תחזור על עצמה. אני לא מבינה הורים שאינם רוצים שילדיהם יידעו על פרקים אפלים בהיסטוריה. אני לא מבינה החרמת ספרים שפותחים פרקים אפלים אלו. כיצד נגדל ילדים להתייצב מול הרוע של אנטישמיות וגזענות אם אינם יודעים היכן בהיסטוריה נטועה האכזריות הזאת? אם אינך יודע שמאות אנשים שצעדו בשרלוטסוויל באוגוסט 2017 וצעקו "יהודים לא יחליפו אותנו" הדהדו בכך את השואה, אתה לא תחוש בחילה כפי שעליך לחוש. וכך ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
שבעים ושבע שנים מאז מתה אנה פרנק מתשישות ומחלות במחנה-הריכוז ברגן-בלזן, נמצאו כביכול הוכחות בעזרת מחשבים וטכנולוגיה חדישה, כי מי שמסר את משפחתה ואותה לנאצים היה מלשין יהודי. "הגילוי" הסנסציוני הזה נעשה דווקא עכשיו, כאשר הגל האנטישמי באירופה, בעזרת תעמולת הכזב של האיסלאם הקיצוני חוזר שוב לאגדה הכל-כך חביבה על מיליוני גויים המאמינים שהיהודים הלשינו על ישו ומסרו אותו לרומאים. כל "חשיפת האמת" הזאת נעשתה באמצעות תקשורת שתכונתה העיקרית היא חיפוש שערוריות ופתרון תעלומות כביכול, על הרקע הנוצרי של "הבגידה בישו" - על-רקע זה נמצא בלש אמריקני בגימלאות שנענה לחבריו ההולנדים והפיץ שמועה על "המלשין" היהודי שהלך בדרכי יהודה איש-קריות. כמה קל להאשים את היהודים הרעים והבוגדניים בגורלם המר של יהודים כמותם? ולמה לא להאמין להשערה זאת ההופכת לעובדה אצל בעלי-אינטרסים כגון בימאי סרטים, תסריטנים וסופרים - שעוד יעשו מחזמר וסרט והצגה על היהודי הרשע שהתנכל לנערה היהודייה הטובה. ואמנם, עם כתיבת שורות אלה נודע כי בהולנד נאסרה בינתיים הפצת הספר שענין זה הוא נושאו, מאחר שהיסטוריונים כינו את התחקיר והספר כ"גבב שטויות משמיצות" (ידיעות אחרונות 2.2.22). אולם הנזק ליהדות מזה - והתועלת לאנטישמיים מאידך - כבר נעשו.
"'הזהו אדם' נכתב מיד לאחר המאורעות המתוארים בו", סיפר הסופר פרימו לוי בראיון שנערך שנים לאחר פרסום הספר שהוציא את שמו למרחוק – הספר שחשף בגוף ראשון ובקול צלול את זוועות השואה. "Se questo è un uomo" הוא שמו המקורי של הספר, שנכתב באיטלקית. אך לוי כינה את הספר גם "בני הראשון", בן שהתקשה להוציא לאוויר העולם מכיוון שהעולם עדיין לא היה מוכן לכך וכנראה גם לא רצה לשמוע.
כאשר מעצמות המערב מדברות עם מי שרוצה במוצהר להשמיד את מדינת היהודים; כאשר ברחבי תבל מתרחשים מעשים של רצח עם; כאשר 84 מיליון בני אדם הם פליטים - הדמיון ל-27 בינואר 1945 מעורר חלחלה
"טועה העולם לחשוב", אמר ההיסטוריון והדיפלומט ד"ר אליהו בן אלישר ז"ל, בהרצאה בפני סטודנטים באוניברסיטת חיפה, "שוועידת ואנזה, החתומה על תוכנית השטנים המצמררת ושמה 'הפתרון הסופי', היא-היא אבי אבות רעיון העיוועים הנאצי לחיסולו הפיזי של העם היהודי". חודש ינואר ייזכר בתולדות עם ישראל כמועד שבו התכנסה ועידת ואנזה, בדיוק לפני 80 שנה, בתוך וילה פסטורלית בפרבר הברלינאי הירוק ואנזה, ותיאמה בקור רוח מצמרר את ביצוע 'הפתרון הסופי'. שלוש שנים אחרי, בינואר 1945, שיחרר הצבא האדום את אושוויץ (27.1.45, כלומר השבוע לפני 77 שנה), ועל כן הוכרז יום זה ליום השואה הבינלאומי.
מעטים הם האנשים שעשו יותר מאשר סטיוארט אייזנשטט להחזרת רכוש יהודי שנגזל בשואה. אייזנשטט בן ה-79 ייעץ בנושאי שואה לחמישה ממשלים, כולל לזה של ג'ו ביידן. הוא ניהל מו"מ עם ממשלות אירופיות והשיג 8 מיליארד דולר לניצולים ולמשפחות הקורבנות, ועמד מאחורי עקרונות וושינגטון להשבת יצירות אמנות.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
