בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
במשך שנים ניהלה גרמניה את יחסיה עם באיזון של ביטחון וסחר ● הפלישה לאוקראינה הובילה למשלוח נשק לקייב, הגדלה ניכרת בתקציב הביטחון ופעולות מהירות להבטחת עצמאות אנרגטית - סוקר Foreign Affairs
בתוך שבוע עברה גרמניה מהפך דרמטי, נטשה את מדיניותה הזהירה והתחייבה להגדיל בצורה חדה את תקציב הביטחון שלה. ההלם מפלישתו של ולדימיר פוטין לאוקראינה הביא אותה לשגר אלפי טילי נ"ט ונ"מ למדינה זו. מדינה שמבקריה טענו שהיא עושה מעט מדי ומאוחר מדי, זינקה לחזית ונטלה את ההובלה בביטחון אירופה. כעת היא מבקשת לבודד ולהעניש את רוסיה, אחרי עשרות שנים של פיוס, ושואפת לעצמאות אנרגטית ולהינתקות מן התלות ברוסיה.
בנאום אחד לבונדסטג, הקנצלר אולף שולץ הכניס את גרמניה לתנופה של שינוי לאחר שלושה עשורים של סטטוס-קוו. שרת החוץ, אנלאנה בירבוק, אמרה כי ייתכן שבאותו יום גרמניה מותירה מאחוריה את המגבלות הייחודיות שלה בתחומי החוץ והביטחון. המורשת המכוערת של המיליטריזם הצבאי במאה ה-20 הוליד הלך רוח אשר ראה את הדו-שיח כערך המפתח. מנת יתר של פחד עצמי עמדה בלב הספקנות הגרמנית כלפי כוח, כותבים ב-Foreign Affairs תומס קליינה-ברוקהוף וסודהה דייוויד-פיל, מנהלי סניף ברלין של תוכנית מרשל האמריקנית. בריתות הן שנועדו לרסן את אויביה.
ההודעה על פניית הפרסה זכתה לתשואות רמות מצד המפלגות העיקריות בבונדסטג, כולל האופוזיציה. ממשלת השמאל-מרכז שהוקמה בסוף 2021 מעולם לא התכוונה לשנות את המורשת הזהירה של אנגלה מרקל – איזון בין ביטחון לסחר. אבל הפלישה לאוקראינה שינתה הכל. היא הקפיאה את אישור צינור הגז נורדסטרים 2 מרוסיה, וכאמור – שלחה נשק לאוקראינה. גרמניה השלימה עם המציאות, בה יש צורך בכוח ממשי כדי לשמור על הדמוקרטיה ולהרתיע את השליטים הסמכותנים.
במשך עשרות שנים התבססה מדיניות החוץ של גרמניה ההנחה, שבאירופה לא יהיה שלום אם רוסיה תושתק. היא הניחה, שקשרים כלכליים יסייעו לבסס את היחסים. התוצאה הייתה סבלנות אין-סופית כלפי הקרמלין, גם אחרי הפלישות לגאורגיה ב-2008 ולאוקראינה ב-2014. למרות שברלין הובילה את העיצומים על רוסיה בעקבות סיפוח חצי-האי קרים, היא מיהרה לאזן זאת שנה לאחר מכן באמצעות חתימת הסכם נורדסטרים 2. אפילו אל מול לחצן של בעלות בריתה בנאט"ו ואוקראינה, גרמניה סירבה לספק נשק לקייב. רק בחודש שעבר אמרה בירבוק, כי אספקת נשק לאזור בו גרמניה הרגה מיליוני אזרחים רק תגדיל את אשמתה.
"זהו המחיר של החרות"
פסלו של פוטין במצעד, קלן [צילום: מרטין מייסנר, AP]
אך מלחמתו התוקפנית של פוטין שינתה הכל בתוך שעות. סירוב לספק לאוקראינה נשק הגנה, משמעותו הייתה התעלמות מן ההבדל בין התוקף למותקף. רוסיה סייעה להביס את הנאצים, אך כעת נמצאת בצד השגוי של ההיסטוריה – מגדירים זאת קליינה-ברוקהוף ודייוויד-פיל. בתחילת השבוע הבהירה ממשלת גרמניה חד-משמעית, כי היא מתייצבת נגד פוטין ומגנה על הליברליזם.
השינוי הזה יהיה יקר, במיוחד למגזר האנרגיה התלוי בייבוא. אך כפי שאמר שר האוצר, כריסטיאן לינדנר, זהו המחיר של החרות. גרמניה תבנה מיידית שני מאגרים לגז נוזלי, תגדיל את המלאי הלאומי של הפחם והגז, תחתום על הסכמים מגוונים יותר בשוק האנרגיה העולמי ותגדיל את הייצור של אנרגיה נקייה. ייתכן גם שתחנות הכוח הגרעיניות שלה ימשיכו לפעול מעבר לסוף 2022, המועד המתוכנן לסגירתן. הרבה יהיה תלוי בשאלה האם רוסיה תגיב בהפחתת אספקת הגז הטבעי.
גרמניה גם משתחררת מן הטענה שהיא רוכבת חינם על גבי הוצאות הביטחון של אחרים. שולץ הודיע על תוספת חד-פעמית של 100 מיליארד אירו לתקציב הביטחון, ועל העמדת התקציב הקבוע על יותר מ-2% מהתמ"ג (יעד המינימום של נאט"ו). הוא הדהים בכך את קהילת מדיניות החוץ, את ארצו ואפילו את הקואליציה שלו. שולץ הבהיר, כי הכוחות המזוינים של גרמניה חייבים להיות מודרניים לחלוטין. הוא גם העלה אפשרויות שעד לאחרונה היו מניבות מחלוקת, כמו שימוש בכטב"מים חמושים והשתתפות בהסדרי חלוקת הנשק הגרעיני של נאט"ו.
אפילו האפשרות של רכישת מטוסי F-35 אמריקניים שוב נמצאת על השולחן, כאשר במקביל התחייב שולץ שגרמניה תייצר יחד עם צרפת וספרד מטוס קרב חדיש. מטרתה של גרמניה, כפי שאמר לינדנר, היא להפוך את צבאה לאחד הטובים ביותר ביבשת – הצהרה שהייתה גוררת כינוי של "מחרחר מלחמה" רק ימים אחדים לפני כן. שולץ גם התחייב להגן על כל סמ"ר של אדמת נאט"ו – בדיוק המילים של ג'ו ביידן – וזאת במדינה בה קיימת ספקנות לגבי סעיף ההגנה ההדדית באמנת נאט"ו.
שינוי גם בתפיסה האירופית
צבעי אוקראינה על בית בפרנקפורט [מיכאל זון, AP]
קליינה-ברוקהוף ודייוויד-פיל מזכירים, כי כאשר נכנס שולץ לתפקידו בחודש דצמבר שעבר, הוא נתפס כהססן ואפילו חלש. נאומו בבונדסטג וצעדיו הפיחו רוח חדשה לממשלתו. גישתו ההחלטית סוגרת את הפער בין גרמניה לבין שותפותיה ופותחת מגוון רחב של אפשרויות במדיניות החוץ. בתוך שבוע הניחה גרמניה את הברית הטרנס-אטלנטית על מסלול חדש ומימשה את אמונתו של משטר ביידן במרכזיותה במערכת הבריתות האמריקנית. גם ממשלת צרפת מאושרת: גרמניה יכולה להיות כעת השותפה הביטחונית המרכזית שהיא מחפשת זמן רב.
השלכות הברורות של החלטות אלו יהיו על ברלין, מדגישים קליינה-ברוקהוף ודייוויד-פיל. הן מאפשרות לה לתקן את יחסיה עם המדינות הבלטיות ועם יתר מדינות האגף המזרחי של נאט"ו, אשר החלו לראות אותה כאנוכית ואפילו ידידותית למוסקבה. משלוח עוד חיילים לליטא, הצבת חיילים לראשונה בסלובקיה והרחבת הפטרולים האוויריים ברומניה – כל אלו הם רק ההתחלה של תהליך ארוך, בו יותר כוחות גרמניים יישלחו למזרח אירופה. מגמה זו עשויה להתגבר כאשר נאט"ו תנטוש את הסכמתה עם רוסיה משנת 1997 בנוגע להגבלת מספר חייליה במזרח אירופה – צעד בלתי נמנע.
רבות מהחלטותיו של שולץ יצריכו זמן למימוש, החל מתוכנית החירום למוכנות הכוחות המזוינים. נכון לעכשיו, לרוב יחידות הצבא הגרמני אין ציוד משלהן ועליהן לגייס אותו כאשר הן נשלחות למשימות של נאט"ו בחו"ל. ממשלתו תצטרך לזרוק לפח את תוכנית האסטרטגיה הלאומית ולהתחיל מאפס. גם את התפיסה האסטרטגית החדשה של נאט"ו יהיה צורך להעריך שוב, כדי להביא בחשבון את עמדתה החדשה של גרמניה.
לא רק גרמניה משתנה; גם התפיסה לגביה משתנה. בשנת 2011 אמר רדוסלב סיקורסקי, לשעבר שר ההגנה ושר החוץ של פולין: "אני כנראה אהיה שר החוץ הראשון בתולדות פולין שאומר זאת: אני מפחד מעוצמתה של גרמניה פחות מכך שאני מתחיל לפחות מחוסר המעש שלה". נדרשו עוד 11 שנים והפלישה של פוטין לאוקראינה כדי שאירופה תחוש בנוח עם הכוח הצבאי הגרמני.
הרשויות ברוסיה מנסות לחסום מידע מתושבי המדינה: מערב יום ו' חסומה הגישה לרשתות חברתיות, ובראשן פיסבוק, טוויטר ויוטיוב ▪ המטרה: למנוע מידע זמין מתושבי רוסיה ולהקשות על התארגנויות מצד מפגינים ([צילום: AP])
Nick Clegg: מיליוני רוסים מנותקים ממידע אמין
On the Russian government's decision to block access to Facebook in the Russian Federation: pic.twitter.com/JlJwIu1t9K
תאגיד השידור הבריטי (BBC) הורה לעיתונאים העובדים בשירותו ברוסיה, להפסיק באופן זמני את עבודתם וזאת למען בטחונם האישי. הנחיה זו ניתנה בעקבות התקנות החדשות שהוצאו ברוסיה - שאושרו בבית המחוקקים של רוסיה - המאפשרות להעמיד לדין ולשלוח למאסר עיתונאים שיחרגו מהקו הרשמי של הממשל הרוסי: להשתמש אך ורק במושגים הרשמיים של משרד ההגנה הרוסי בבואם לסקר את הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ינס סטולטנברג מגלה, כי בעלות הברית מאמנות ומציידות את הצבא האוקראיני מאז 2014; אותם חיילים שהשתתפו בתרגילים עם נאט"ו נמצאים עתה בחזית ונלחמים נגד צבא רוסיה ▪ מדינות נאט"ו דחו הבקשה ליצירת מסדרון אווירי לפינוי נפגעים וכן דחו אפשרות להתערבות בלוחמה נגד צבא רוסיה
המלחמה נמשכת במלוא עוזה. הצבא הרוסי יורה לעבר אזרחים. 33 בני אדם נהרגו בפגיעת טילים בעיר צ'רניהיב, אוקראינה. Inna Sovsun, חברת פרלמנט באוקרינה, מלינה: "מדוע כולם במערב מעמידים פנים שהם לא רואים את הזוועות האלה?!".
הרוגים רבים מפגיעת טיל שירו הרוסים
33 people killed in a missile strike in Chernihiv, just hours ago. Why is everyone in the West pretending not seeing these horrors?! pic.twitter.com/8xiB29Nstx
שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, נפצע קל בתאונת דרכים בפולין. הוא יפונה לטיפול רפואי בארץ וישוב לאחר מכן לצוות השגרירות. עד לחזרתו לתפקיד, ראש חטיבת אירו-אסיה במשרד החוץ, השגרירה סימונה הלפרין, תמלא את מקומו.
בין החברות שרשמו ירידות חדות לאחר השתלטות רוסיה על תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה נמצאת חברת האנרגיה הגרמנית יוניפר שערכה צנח ב-11.9% ▪ מחירי הנפט נמצאים שוב בעלייה, בשיעור של 2%, ועומדים על 112.7 דולר לחבית ברנט.
(שם המשחק: שליטה במקורות האנרגיה [צילום: מיכאל זון, AP])
מזכ"ל סבא"א רפאל גרוסי: אתרי הגרעין בזפוריז'יה וצ'רנוביל נמצאים בשליטה מעשית של צבא רוסיה. מתחנת הכוח בזפוריז'יה לא שוחררו שום חומרים רדיואקטיביים. ההערכה בסבא"א היא שהטיל שפגע בזפוריז'יה היה רוסי.
#Ukraine informed IAEA that Russian forces took control of site of #Zaporizhzhia Nuclear Power Plant; says safety systems of the plant’s six reactors had not been affected and there has been no release of radioactive material. Two people reported injured. https://t.co/XGl7nFUa9j
— IAEA - International Atomic Energy Agency (@iaeaorg) March 4, 2022
בעקבות חיתוך המצב שהתקיים במשרד החוץ בירושלים (04.03.22), והערכת המצב במעברי הגבול בהם נמצאים אנשינו, הודעה חשובה לישראלים ובני משפחותיהם הנמצאים באוקראינה.
עומסי התנועה המובילים למעברים המאוישים על-ידי נציגי משרד החוץ היום בינוניים עד קלים ביחס לימים הקודמים. אנו קוראים לישראלים שעוד שוהים במדינה לשקול להתקדם לעבר מעבר הגבול הקרוב למקום הימצאותכם, בהתחשב בנתונים הרלוונטים ותוך שמירה על ביטחונכם האישי.
להלן דיווח עומסים בגבולות השונים (עדכני לתאריך 4.3.22 לשעה 12:00 שעון ישראל):
1. Krakovetse (פולין) עומס תנועה קל אורך פקק כ-1.5 ק"מ. 2. Medyka (פולין) עומס תנועה בינוני אורך פקק כ-8 קמ לסירוגין. 3. Vysne-nemecke (סלובקיה) עומס תנועה בינוני אורך פקק כ-5 ק"מ לסירוגין. 4. Zahony (הונגריה) עומס תנועה קל אורך פקק כ-1 ק"מ. 5. Siret (צפון רומניה) עומס תנועה קל אורך פקק כ-2.5 ק"מ. 6. Mogilev (צפון מולדובה) עומס תנועה כבד אורך פקק כ-10.3 ק"מ. 7. Planca (דרום- מזרח מולדובה) עומס תנועה כבד אורך פקק כ-24 ק"מ לסירוגין. 8. Orlivka (דרום-מזרח רומניה) תנועה זורמת ללא עומס תנועה.
ישנן חסימות בכבישים: m-06 m-07,m-02,P-02,p-69,p-30 ובכביש m-19: גשר 2607-T חסימות אלו משפיעות בצירים מ- מקייב למעבר גבול Karakovets מקייב למעבר גבול mogilev מקייב למעבר גבול zahony
כמו-כן, צפוים אוטובוסים נוספים לצאת מלבוב, בהתאם למספר הנרשמים. למעוניינים להירשם לאוטובוס מלבוב למעבר הגבול krakovetz, יש להתקשר ולהירשם מראש לטלפון: 380679111764 בין השעות 08:30-19:00.
בנוסף לאוטובוסים הללו, יש אוטובוסים שיוצאים מקייב ומדנייפרו בסיוע הקהילה היהודית.
הבורסות האירופיות יורדות בשיעור חד לאחר שצבא רוסיה הצליח להשתלט על תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, הנמצאת באוקראינה. מדד הדקס, בבורסה הגרמנית בפרנקפורט, צונח בשיעור חד של 3.68%. מדד פוטסי יורד בלונדון ב-3.15% ומדד הקאק הצרפתי יורד ב-3.23%.
הרוסים ממשיכים בריכוז המאמץ בדרום אוקראינה. כוחות צבא רוסיה נכנסו (יום ו', 4.3.22) לעיר הנמל מיקולאייב הסמוכה לאודסה. ראש עיריית הסמוכה מיקולאייב אישר כי כוחות רוסיים נכנסו לראשונה גם אליה ומתנהלת לחימה באזורים שונים בעיר. בעיר חיים כמעט חצי מיליון תושבים.
פוטין ורוסיה ספגו השבוע מהלומות גם בתחום הספורט זה לא מה שיגרום להם לסגת מאוקראינה, אבל יש חשיבות לכך שארגוני הספורט הגדולים נוקטים עמדה בעתיד גם אנחנו עלולים להיפגע, אך בינתיים פוטין חוטף – וזה מצוין
כ-40 כבאים הצליחו לכבות את השריפה שפרצה לפנות הלילה (יום ו', 4.3.22) בבניין אימונים מחוץ למתחם הכור הראשי בזפוריז'יה שבאוקראינה. הבוקר הצליחו הרוסים להשתלט על התחנה. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית העבירה את מרכז החירום שלה ל"מצב תגובה מלא 24/7" בשל "המצב החמור" בתחנת הכוח הגרעינית.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום