בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
פוטין ניסה ליצור כלכלה שתוכל להתקיים בכוחות עצמה, אך המציאות טופחת על פניו ● התלות הרוסית במערב גדולה כשהייתה ורוב עתודות המט"ח אינן שוות דבר; השאלה היא - מסביר אקונומיסט - האם זה בכלל מזיז לו
מעצר מפגין נגד המלחמה, סנט פטרסבורג [צילום: דמיטרי לובצקי, AP]
העיצומים המערביים צפויים להוביל השנה לאינפלציה של 15% ברוסיה ולצניחה של 5% בתוצר שלה. הרוסים הופתעו; במשך שנים בנה ולדימיר פוטין מה שנראה כמצודה כלכלית בלתי חדירה. כעת מתברר שאסטרטגיה זו נכשלה ובתוך שבוע "מצודת רוסיה" קרסה.
אקונומיסט מסביר, כי "מצודת רוסיה" הייתה תוצר של ההיסטוריה הכאוטית העכשווית של המדינה. לאחר קריסת בריה"מ ב-1991 הגיעה האינפלציה ל-2,000%. בשנת 1998 לא יכלה רוסיה לפרוע את חובותיה והרובל איבד למעלה משני שלישים מערכו. צניחת מחירי הנפט ב-2014 והעיצומים בעקבות סיפוח חצי-האי קרים הובילו את המשק הרוסי למיתון עמוק.
במשך שנים שאף פוטין לעצמאות כלכלית של רוסיה, ומאז 2014 העיסוק בכך נעשה בקצב מואץ במטרה להבטיח שהמערב לא יוכל שוב לשלוט על המשק הרוסי. הרעיון היה כזה: רוסיה תגוון את כלכלתה ולא תסתמך על הנפט והגז, ותבסס את עצמאותה על טכנולוגיות וסחר מערביים. בחזית הפיננסית היא תצמצם את החוב החיצוני, היא תנהיג מדיניות פיסקלית ומוניטרית הדוקה, וכך תוכל לצבור כמויות עצומות של מט"ח שיאפשרו לה לתמוך ברובל בשעת משבר.
לרוסיה היו כמה הצלחות. רוסיה פחות תלויה היום באנרגיה: בשנת 2019 ההכנסות מהנפט היו 9% מהתוצר לעומת 15% לפני שני עשורים. האוליגרכים עודם רבי עוצמה ושולטים בחלק ניכר מן העושר, אך נראה שהגידול בהשפעתם נבלם. בשנים 2019-2000 גדל מגזר השירותים בשבע נקודות תוצר. בכמה תחומים פיתחה רוסיה טכנולוגיה ששחררה אותה מן התלות במערב. מערכת התשלומים "מיר" הייתה אחראית לרבע מן ההעברות הפנימיות ב-2020, לעומת כלום חמש שנים קודם לכן. ייבוא ההיי-טק הרוסי ירד בצורה משמעותית.
אבל במצודה יש חורים נרחבים. רוסיה עודנה תלויה בשרשרת האספקה של רעיונות וטכנולוגיות מן המערב. ניתוח אקונומיסט מעלה, שבפועל תלותה במערב גדולה יותר מאשר לפני עשור. 30% מן הייבוא שלה מגיע ממדינות G7 כמעט ללא שינוי לעומת 2014. בתחומים כמו שבבים ומחשבים, רוסיה תלויה מאוד בחלקים אמריקניים. כרטיסי החיוב של חלק מן הבנקים הרוסיים נותרו מגוגל-פיי ואפל-ביי, ונוסעים ברכבת התחתית של מוסקבה לא יכלו להיכנס בשל כך.
התוהו ובוהו בשוקי הכספים הרוסיים היה מפתיע עוד יותר, בשל עתודות המט"ח העצומות שלה. אבל המדינה עודנה תלויה במשקיעים זרים. אחזקותיהם בנכסים לטווח קצר (כולל פקדונות בנקים ומניות) כשיעור מהתמ"ג דומה לזה שבשווקים מתעוררים אחרים וללא שינוי מאז 2014. אפילו בלי עיצומים, על נכסים אלו מופעל כעת לחץ עצום, כאשר המשקיעים רצים לעבר היציאה. רוסיה תמיד הניחה שתהיה לה גישה חופשית לעתודות המט"ח, אבל בגלל העיצומים – 65% מהעתודות הוקפאו וכעת הן שוות אפס. ביתרה, בעיקר בזהב וביואן סיני, לא ניתן להשתמש כדי להגן על הרובל בשוקי הדולר והאירו.
קשייה של רוסיה רק יתגברו עם הזמן, צופה אקונומיסט. הניתוק ממערכת ה"סוויפט" יפגע בסחר. היא עדיין זקוקה לדולרים כדי לשלם תמורת שליש מן הייבוא שלה, וכעת קשה לה להשיג אותם. אפילו בסחר מול סין, שם הייתה התקדמות בהינתקות מהדולר, 60% עודם מבוצעים בשטרות הירוקים.
השאלה היא האם לפוטין באמת אכפת מכל אלו. הוא לא יקדם בברכה כעס של האוליגרכים, אם מישהו מהם יעז להרים את קולו. אבל אבן היסוד במדיניותו היא הישרדות והוא רואה לוחמה כלכלית במבחן לכוחו; הסבל הוא חלק מהסיפור. פוטין רואה את רוסיה כמי שנלחמת באופן קבוע נגד אויבים מבחוץ וגוברת עליהם. כעת ניצבת רוסיה בפני מיתון עמוק, אבל במקום לסגת – פוטין עלול להגביר את מאמציו לנתק אותה מן העולם החיצון.
נשיא אוקראינה הודיע כי יישאר בקייב והצהיר שמדינתו תמצא כל רוסי שירה על הערים האוקראיניות ועל אזרחי המדינה ותעניש אותו ▪ תקף את הרוסים על הפרת הסיכום להקמת מסדרונות הומניטריים: "הטנקים, הטילים והמוקשים הרוסיים עבדו במקום הסיכום על המסדרונות ההומניטריים" (זלנסקי. הציג את הנוף מהארמון [צילום: מתוך הטלוויזיה])
בעוד בשנות התשעים, בברית המועצות המתפוררת, היה פחד שבסיסו היה שליטה במשאבים, היום מפחדים תושבי רוסיה מהשלטון ▪ אזרחי רוסיה החלו לאגור מזון (חוזרים עשרות שנים לאחור [צילום: אלכסנדר זמליינצ'נקו, AP])
בפנטגון מעריכים שכ-100% מן הכוחות שריכזה רוסיה בגבולות אוקראינה כבר נמצאים על אדמה אוקראינית ▪ בבלארוס הסתיימה פגישה נוספת בין הצוותים מרוסיה ומאוקראינה ללא התפתחות משמעותית (ראש המשלחת הרוסית לשיחות בבלארוס, ולדימיר מדינסקי, היום בבלארוס [צילום: מקסים גוצ'ק, AP])
מחריפה את עמדותיה מול רוסיה וטוענת כי שרשרת האיים שנתפסה על-ידי הרוסים במלחמת העולם השנייה היא טריטוריה יפנית ▪ בשנת 1946 חיו באיים 17 אלף אזרחים יפנים, והם גורשו על-ידי הרוסים (ראש ממשלת יפן. תביעה טריטוריאלית מרוסיה [צילום: AP])
ירכז את הטיפול הממשלתי בקליטת עולים מאוקראינה, רוסיה ומדינות חבר העמים בתיאום עם כלל הגורמים, בהם משרדי הממשלה הרלוונטיים, הסוכנות היהודית, נתיב ועוד, ובכפיפות לראש הממשלה ▪ שרת העלייה והקליטה: צפי העלייה של יהודים וזכאי חוק השבות מאוקראינה והמדינות השכנות, על-פי הגורמים המומחים, יגיע לעשרות ואף מאות אלפים (שפיגלר. בראש הצוות הלאומי לקליטת העולם [צילום: יהונתן סמייה/דוברות הכנסת])
יום המסחר בשוקי העולם החל לנוכח החשש מפני אמברגו על הנפט הרוסי, אך החששות נרגעו יחסית במשך היום ▪ מחיר הנפט, שהגיע ל-130 דולר, עומד כעת על 123 דולר (נעילה אדומה של המסחר בניו יורק [צילום: סת' ווניג, AP])
מזכיר המדינה האמריקני בלינקן מנמיך להבות: "אנחנו לא רוצים שהסכסוך מול רוסיה יתרחב". עוד הוסיף האמריקני: "אנחנו מסרבים להכריז על אוקראינה אזור אסור לטיסה".
משרד החוץ של אוקראינה: כוחות צבא רוסיה ממשיכים לירות טילים על ערים שונות, בהן מריופול והבירה קייב. ההפצצות חוסמות את דרכי המילוט של האזרחים, ולא מאפשרות מתן סיוע הומניטרי.
על-רקע הליחמה באוקראינה וניסיונות התיווך כינס שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק (יום ב', 7.3.22) מסיבת עיתונאים בתל אביב. בפתח דבריו הודה קורניצ'וק לממשלת ישראל על המאמץ לתווך ביננו לבין רוסיה. "זה חשוב גם אם הסיכוי נמוך. זה יותר חשוב מנשק", אמר והוסיף: "העובדה שראש הממשלה נסע בשבת - זה חסר תקדים ולא זכור לי שדבר כזה קרה מעולם. אנו חייבים לעבוד בכל דרך כדי להשיג שלום". קורניצ'וק הודה גם על הקמת בית חולים שדה באוקראינה.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, השתתף (יום ב', 7.3.22), בוועדת השרים לענייני עלייה וקליטה, בראשות שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה והתייחס לקליטת הפליטים מאוקראינה. "ההשלכות של המלחמה מגיעות לכל מקום, גם אלינו. אנחנו במדינת ישראל קלטנו עד עכשיו הרבה מאות פליטים, חלקם יהודים, רובם לא. מטבע הדברים מדינת ישראל תתמקד בפליטים יהודים. מדינת ישראל קמה כמדינה שהיא המקום הבטוח ביותר בעולם ליהודים, זה ממש בליבת הייעוד, ולכן כמובן אנחנו נתמקד בזה, אמר בנט.
הזהרנו חזור ושנה שישראל צריכה להתכונן לקליטת גלי עליה גדולים, רק שאפילו לא שערנו שזה יקרה כל כך מוקדם, וירית הפתיחה תהיה יהדות אוקראינה. האם מישהו הכין תוכניות מגירה, או האם אנחנו מאלתרים כמו תמיד? ומה יהיה אם יפול עלינו תיק נוסף, מעבר לתשומת הלב הממוקדת ביהודי אוקראינה? האם נעמוד בכל המשימות? האם נצליח, במקום שכשלון לא ייתכן, שכן הוא יהיה דראון לדורות?
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
