בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כאשר הפכה סין למעצמה בעשור שעבר, היא יצאה נשכרת מהמחלוקות הפוליטיות בין היריבות העולמיות. ארה"ב יזמה הסכם סחר באוקיינוס השקט כדי להתמודד עם עלייתה של סין, אבל מסיבות פוליטיות פנימיות אשררה אותו רק אשתקד. היא גם ניכרה בעלות ברית אירופיות במדיניות "אמריקה תחילה" של דונלד טראמפ. האיחוד האירופי היה כאוטי עוד יותר בשל פרישתה של בריטניה.
בה בעת הידקה סין את קשריה הכלכליים עם מדינות ברחבי העולם, ודומה היה שמתגבש סדר עולמי חדש בו סין תערער על עליונותה של ארה"ב. תרחיש זה עדיין נראה בלתי מציאותי, מציין ניו-יורק טיימס, אך המלחמה באוקראינה מסבכת את המצב. זהו האירוע הבעייתי ביותר מבחינת סין בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות. רוב העולם התאחד מאחורי אוקראינה, בעוד לסין יש שותפות עם הנבל הבינלאומי הטרי, ולדימיר פוטין.
מצב זה הוא משבר והזדמנות בעת ובעונה אחת מבחינת ארה"ב. המשבר ברור; ההזדמנות היא בדמות הבידוד היחסי של רוסיה וסין, היכול לסייע להביס את הראשונה בטווח הקצר ולהתמודד עם עלייתה של סין הסמכותנית בטווח הארוך.
סין ורוסיה חולקות כמה אינטרסים מהותיים. שתיהן רוצות להחליש את ההשפעה האמריקנית, כך שיוכלו לשלוט באיזוריהן ולהגביר את השפעתן העולמית. זהו ההסבר להצהרה המשותפת בחודש שעבר של פוטין והנשיא שי ג'ינפינג בדבר ידידות המדינות ואשר מתחה ביקורת על ארה"ב. אבל ליחסי שתי המדינות יש מגבלות ומתחים. הן מתחרות על השפעה באסיה ומחוצה לה ויש להן אסטרטגיות דיפלומטיות שונות בתכלית.
סין רוצה לשנות את הסדר העולמי הנוכחי ומרוויחה בענק מיציבות עולמית; השלום טוב מאוד עבורה. ואילו רוסיה חלשה יותר ופחות מרוצה מההתפתחויות האחרונות; כלכלת סין, שהייתה זהה לזו הרוסית לפני 30 שנה, גדולה כיום פי עשרה. המשק הרוסי מתבסס על ייצוא אנרגיה, שמחיריה עולים כאשר העולם בלתי יציב.
נראה שהמלחמה באוקראינה הפתיעה את סין, לפחות מבחינת ההיקף; היא לא ציפתה לפלישה מלאה. הדבר מסביר מדוע סין התרחקה מרוסיה בשבועיים האחרונים: היא הנמיכה את הטון, הביע צער על קורבנות בקרב האזרחים, קראה לקיים שיחות שלום ולהפסיק את המלחמה מהר ככל האפשר. כל אלו מלמדים שסין אינה מרגישה לגמרי בנוח עם מהלכיו של פוטין, גם משום שהיא מסתכנת בחיזוק ברית הדמוקרטיות שעיצב הנשיא ג'ו ביידן.
הידוק הברית עם רוסיה מהווה, מבחינתו של שי, מילכוד 22 – כתבו הפרשנים ג'וד בלנשט ובוני לין. כאשר רוסיה מתחרה במערב על הסדר העולמי, היא הופכת לשותף ביטחוני אטרקטיבי יותר. אבל פיתוח היחסים עם רוסיה בעיצומו של משבר אותו חולל פוטין, מזמין לחצים שבייג'ינג אינה יכולה להרשות לעצמה.
כיצד כל זה יכול לסייע לאוקראינה? העיצומים פגעו ברוסיה והפכו אותה לתלויה בסין, משיב הטיימס: למכור טובין למדינה זו, לקנות ממנה סחורות, לקבל הלוואות מבנקים סיניים ועוד. אם שי יגיע למסקנה שהמלחמה באוקראינה פוגעת בארצו, הוא עשוי לפעול לסיומה. הוא לא צריך לגנות בקול את רוסיה; די בכך שיהיה בררן בנוגע לסחר ולהשקעות עימה. שי הוא האחד האנשים היחידים בעולם שיש להם מנופי לחץ על פוטין – וגם סיבה לחשוש מחוסר הוודאות שיצרה מלחמתו של עמיתו הרוסי.
הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA) אישרה היום מענק חירום נוסף בסך 3 מיליון דולר כמענה לצרכים הומניטריים של תושבים שנותרו באוקראינה ולפליטים שנאלצו לעבור למדינות שכנות. הפדרציה תרמה עד כה למעלה מ-5 מיליון דולר לטובת תושבי אוקראינה מאז פרצה המלחמה.
שרת האנרגיה האמריקנית, ג'ניפר גרנהולם, קוראת לחברות האנרגיה להגדיל את התפוקה כצעד שימנע במידה מסויימת את העליה הצפויה במחירי הדלק.
"אנחנו מצויים בשעת חירום, ועלינו להגביר באופן אחראי את האספקה לטווח הקצר - שם אנחנו יכולים להביא ליציבות של השוק ולצמצום הנזק למשפחות האמריקניות", אמרה.
אלווירה נביולינה נאלצת כעת להתמודד עם מציאות כלכלית איומה, בלתי אפשרית כמעט, עם צרות בצרורות ובכל החזיתות, מטבע קורס, ירידה בדירוג של רוסיה על-ידי חברות הדירוג, התקרבות לחדלות פירעון ובריחה המונית של עסקים ותאגידים בינלואמיים מרוסיה (פוטין. סרב, על פי הדיווח, לקבל את ההתפטרות [צילום: AP])
נשיא אוקראינה טוען כי מדינות המערב מתמהמהות בהגשת סיוע קריטי למדינתו בטענתן כי הכרזה על אזור אסור בטיסה בשמי אוקראינה יהפוך את המצב המתוח עם רוסיה לגרוע יותר ▪ "גרוע עבור מי? עכשיו מאוד גרוע ובעתיד יהיה מאוחר מדי. הם יסגרו את השמיים אם המצב הנוכחי יימשך זמן רב, אבל נפסיד מיליוני בני אדם" (זלנסקי. "פוטין יילך בוודאי לגהינום" [צילום: AP])
חברת הטבק הבריטית אימפריאל ברנדס הודיעה על השעיה מוחלטת של פעילותה ברוסיה ▪ מקדונלדס מעריכה כי תפסיד 50 מיליון דולר בחודש מסגירת עסקיה ברוסיה ▪ אדידס מעריכה כי תפסיד הכנסות בגובה של 250 מיליון אירו (יצומצם היצע סיגריות מרלבורו ברוסיה [צילום: גרי ברום, AP])
במשך שנים רכשו אוליגרכים רוסים בתי יוקרה בלונדון ומחוצה לה במיליארדי ליש"ט - למרות האזהרות ולמרות הבטחות ממשלת בריטניה למנוע זאת ▪ כעת הנכסים הללו נמצאים על כוונת העיצומים, אך גארדיאן אומר שספק אם ניתן להחרים אותם
הפגנה בלונדון נגד הפלישה לאוקראינה [צילום: אלברטו פזאלי, AP]
עשרות פליטים מעוכבים בנתב"ג בשעה זו, ברשות האוכלוסין אומרים שהמסורבים יוחזרו למדינה ממנה הם הגיעו. עוד הוסיפו כי כלל הנוסעים מגיעים ארצה ממדינות בטוחות כמו רומניה, פולין ומולדובה ולכן אין מניעה להוציאם (גלי צה"ל).
נשיא אוקראינה זלנסקי צייץ סרטון מתוך בית יולדות שהופצץ בעיר מריופול. לטענתו, יש ילדים שקבורים מתחת להריסות. תוך פחות משעה הסרטון יש קרוב לחצי מיליון צפיות. מועצת העיר מריופול דיווחה כי המקום נהרס כליל בהפצצות רוסיות. לטענת אוקראינה, לפחות 1,200 בני אדם נהרגו במריופול מאז החלה המלחמה. סגן ראש העיר טוען שכי אלו המספרים הרשמיים, אך מניין ההרוגים האמיתי צפוי להיות גבוה "פי שלושה או ארבעה".
משרד ההגנה הרוסי: הוצאנו מכלל פעולה 90% משדות התעופה הצבאיים של אוקראינה.
Mariupol. Direct strike of Russian troops at the maternity hospital. People, children are under the wreckage. Atrocity! How much longer will the world be an accomplice ignoring terror? Close the sky right now! Stop the killings! You have power but you seem to be losing humanity. pic.twitter.com/FoaNdbKH5k
האיחוד האירופי הודיע על עיצומים חדשים נגד 160 אנשים נוספים שבהם 14 אוליגרכים רוסים, הפסקת הקשר עם הבנק המרכזי של בלארוס וחסימה של 3 בנקים בלארוסיים ממערכת הסליקה הבינלאומית "סוויפט".
גם תאגיד המזון השוויצרי נסטלה הודיע שיעצור את השקעותיו ברוסיה. עם זאת, בחברה ציינו שימשיכו לספק מוצרי מזון חיוניים במדינה.
מפלגת השלטון ברוסיה מאשרת את ההערכות לפיהן נעשות הכנות בממשלה להלאמת נכסים של חברות רב-לאומיות שיעזבו את המדינה. רוסיה מתחילה הליכי חקיקה להחזרת הפיקוח על מחירי מוצרי מזון, תרופות ומוצרים אחרים. בתוך כך, הבורסה בניו-יורק נפתחת היום בעליות שערים משמעותיות.
רשות שדות התעופה מודיעה כי ממחר הנוסעים השבים מאילת יצאו ממסוף 3 ולא ממסוף 1 בנתב"ג. אין שינוי בטיסה מתל אביב לאילת. רישום הכניסה מתבצע במסוף 1. השינוי הוא לנוכח ריבוי הפליטים המגיעים מאוקראינה.
יחריף ויחזק את תחושת המצור מבית, "רוסיה נגד המערב הרוצה בקריסתה", ולא ירפה מאוקראינה. הרעיון שפוטין יצא למלחמה כדי שזלנסקי יכיר בריבונות הרוסית על חצי האי קרים או בעצמאות היישויות הפרו-רוסיות בחבל דונבאס איננו מתקבל על הדעת. לא אלה ה"הישגים" שעבורם יעצור פוטין כעת
ההודעה של רשת מקדולנדס מסמלת על עידן חדש, וקודר, הרמה מחודשת של מעין מסך ברזל, או לפחות מסך אלומיניום, ותהליך בו רוסיה חוזרת ומסתגרת פנימה, מנותקת ממרבית העולם החופשי
מקדונלדס בסנט פטרבורג. יותר מצ׳יזבורגר כן או לא
[צילום: AP]
איש העסקים הישראלי כתב בפייסבוק: "אזרחות רוסית כשלעצמה הפכה לאות קלון שאינני רוצה לשאת עוד" ▪ חברת הנפט שהקים יחד עם איש העסקים מיכיאיל חודורקובסקי הפכה ליעד לרדיפה על-ידי ממשלת פוטין (ליאוניד נבזלין. "נגד השמדת העם האוקראיני" [צילום: AP])
נשיא אוקראינה ולדימיחר זלנסקי בפנייה לחיילים הרוסים: תוותרו כל עוד אתם יכולים. "כמעט שבועיים מההתנגדות שלנו הראו לכם שלא ניכנע". הוא הוסיף: "נילחם עד שנחזיר את אדמתנו ועד שנשיב במלואו על כל ההרוגים שלנו. על הילדים המתים". (הנשיא ולדימיר זלנסקי [צילום: לשכת העיתונות הנשיאותית של אוקראינה /AP])
קרן המטבע הבינלאומית אישרה (יום ד') מתן תמיכה של 1.4 מיליארד דולר לאוקראינה. תספק סיוע במימון ההוצאות וחיזוק מאזן התשלומים של המדינה (קרן המטבע הבינלאומית [צילום: AP])
שי תקף את המתווה של שקד: "מיון על-פי קריטריון של דת זה משהו שברחנו ממנו לאורך ההיסטוריה" ▪ על-פי המתווה שהציגה אתמול שרת הפנים איילת שקד, ישראל תארח באופן זמני כ-20 אלף אזרחי אוקראינה ששהו בישראל לפני פרוץ הקרבות (שקד. מצפה מהשרים להיות גאה במדינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
מלחמת רוסיה אוקראינה 2022 היא תקלה היסטורית הנובעת מאי-הבנה של השחקן האוקראיני את ההבדל בין מדינה למעצמה עולמית. בעבר הייתה אוקראינה חלק מרוסיה וגם בתקופת האימפריה הסובייטית נחשבה לחלק ממנה. פירוק בריה"מ לדידה של רוסיה איננה בהכרח ויתור על מעמדה כמעצמה עולמית והחולשה הזמנית שגילתה בעבר מוחלפת עתה בחולשה אמריקנית, בהופעת מעצמה עולמית נוספת בסדר עולמי חדש ובניסיון רוסי לתקן שגיאות-עבר לפני התייצבותו של סדר עולמי חדש (זלנסקי. קרא לא נכון את המפה [צילום: מתוך הטלוויזיה])
הממשל האמריקני דחה את ההצעה הפולנית להעברת 28 מטוסי קרב מתוצרת רוסית לאוקראינה דרך בסיס חיל-האוויר האמריקני בגרמניה מחשש ליצירת עימות חזיתי בין רוסיה לארצות הברית ▪ "האפשרות שמטוסים ימריאו מבסיס אמריקני לעבר שטח אווירי אוקראיני שיש בו מטוסי קרב רוסיים מעלה דאגות רציניות בקרב חברי הברית של נאט"ו" (הטייסים האוקראינים מכירים את המטוס הרוסי. מטוסי מיג-29 פולניים [צילום: אליק קפליץ', AP])
פלישת רוסיה לאוקראינה, תגובת המערב ומזכר בודפשט מ-1994 שופכים אור על תחושת הביטחון המזויפת וההרסנית המאפיינת הסכמים (להסיק מסקנות [צילום: ואדים גירדה/AP])
שרץ הפנים איילת שקדת עונה (יום ד', 9.3.22) לשר התפוצות נחתן שי לאחר שתקף את מדיניות קליטת הפליטים שהציגה אתמול: "ששר התפוצות יתמקד במשימה הלאומית העומדת לפתחנו לקליטת עשרות אלפי עולים, ולא בהוצאת דיבתה של ישראל וערעור מדיניות ההגירה שלה", כתבה שקד בחשבון הטוויטר שלה. שקש הוסיפה: "ישראל תקלוט אזרחים מאוקראינה ורוסיה בהיקפים נרחבים מאוד גם ביחס לעולם, מצפה מהשרים להיות גאים במדינה שלהם ולא לצייץ בחוסר אחריות."
עמנואל נבון (במאמרו: "פגישת בנט-פוטין: ראש הממשלה הלך רחוק מדי", ד"ר עמנואל נבון, גלובס, 7.3.2022) קובע במאמרו זה שבנט הלך רחוק מדי בפגישתו עם פוטין במוסקבה. קביעה זו נראית אינסטינקטיבית (תחושת בטן) משום שהוא אינו מנמק במאמר את כותרת מאמרו. קביעה זו נעשית אעל-פי שהוא אינו יודע מה נאמר בפגישה, מה הייתה מטרתה, מה באמת הושג בה וכיצד תשפיע על האירועים הבאים באוקראינה ובאזורנו. בעיני זו מסקנה חסרת יסוד. השאלה מתי מנהיגים טועים במהלכיהם חשובה, אבל ערכה הוא בעיקר היסטורי ומשמעותו החמצת הזדמנת. השאלה האמיתית היא מה ידע בנט לפני הפגישה, מה ביקש להשיג בה, האם המטרות הושגו במלואן או רק בחלקן ומה הנזק שגרמה הפגישה, אם בכלל. נראה שמה שמנחה את נבון הוא העובדה ש"אינו אוהב" את הרעיון שבנט, כראש ממשלה צעיר וטרי העז לנקוט יוזמה מול פוטין הרוסי ועשה זאת חרף העובדה שבכך גילה עצמאות מדינית גם מול המערב וארה"ב בראשו. אני שולל גישה זו.
ארצות הברית דחתה את הצעת ממשלת פולין לעסקה סיבובית שבמסגרתה תעביר פולין 28 מטוסי קרב מסוג מיג-29 לאוקראינה, בתמורה למטוסי קרב אמריקניים שיועברו לחיל-האוויר הפולני. בהצעה זו ביקשו הפולנים לחזק את חיל-האוויר האוקראיני, הסובל מנחיתות אווירית ביחס לצבא רוסיה שפלש לאוקראינה, מן הצד האחד - ולחזק את חיל-האוויר הפולני במטוסים אמריקניים חדשים מן הצד השני.
ללא קשר לתוצאות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא מהווה קריאת השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובמערב. הפלישה חושפת בערוותן מספר הערכות המעצבות את תפישת העולם של הממסד המדיני והביטחוני במערב (אך לא את תפישת העולם של רוב מדינות העולם), המנסה לשכנע את ישראל לאמץ אותן.
המלחמה באוקראינה עלולה להיות האירוע המשמעותי ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה והעימות המסוכן ביותר בעולם מאז משבר הטילים בקובה - מתריע טום פרידמן, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס. הוא מצביע על שלושה תרחישים לסיום הסיפור: אסון מוחלט, פשרה מלוכלכת וגאולה.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
