|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הריסות העיר בורודיאנקה [צילום: ודים גרידה, AP]
|
|
|
|
המחיר המשוער: 500-200 מיליארד אירו
|
|
|
|
שיקום אוקראינה: משימת ענק
|
|
פינוי המדינה ממוקשים, טיפול בעקורים ובפליטים, בנייה מחדש של תשתיות - ולעשות את כל זה בלווית רפורמות מבניות. זו המשימה, מתאר אקונומיסט
|
|
הבנייה מחדש של אוקראינה, גם אם תנצח במלחמה נגד רוסיה, תהיה משימת ענק. מלחמתו של ולדימיר פוטין כבר עלתה באלפי הרוגים ומיליוני פליטים; בתים, בתי חולים ונמלים נהרסו. סיום העימות אינו נראה באופק ואין ספק שהרס נוסף נמצא בדרך. פקידים וכלכלנים מעריכים את הנזק ומנסים ללמוד לקחים משיקומן של גרמניה ומדינות אחרות, כותב אקונומיסט.
המרכז למחקר מדיניות כלכלית מעריך שהעלות תהיה 500-200 מיליארד אירו, די דומה להערכותיה של הממשלה. הדרך בה תתרחש הבנייה מחדש ומה יהיו הרפורמות הנלוות אליה חשובים לא פחות מאשר הדרך בה יוצא הכסף. אם העבודה תיעשה כהלכה, היא יכולה להפוך את המשק האוקראיני מכזה הלכוד בידי אוליגרכים ליותר פתוח ודינמי.
ההרס עצום. מכון וינה למחקרים כלכליים בינלאומיים מעריך, כי המלחמה תשפיע על 29% משטח אוקראינה. צריכת החשמל ירדה בשליש לעומת אשתקד. 30% מהחברות במדינה הפסיקו לפעול ועוד 45% הפחיתו את התפוקה. הבנק העולמי צופה שהתמ"ג האוקראיני יצטמק השנה ב-45%. הממשלה מנסה לצמצם את הנזק. סיוע בסך 7 מיליארד דולר מהמערב מאפשר למשק האוקראיני להחזיק את הראש מעל המים. החקלאים קיבלו 675 מיליון דולר כדי להמשיך לעבד את שדותיהם. מפעלים מקבלים סיוע כדי להעתיק את פעילותם.
למרות כל אלו, שיקום המדינה יהיה יקר מאוד. אקונומיסט מצביע על שלוש משימות עיקריות. האחת: פינוי מוקשים ומטענים אחרים. מחיר הפינוי משטח בגודל עירק יעלה מיליארד דולר, אך הרווח הכלכלי משמעותי: במוזמביק הוא הזניק את התמ"ג ב-20%. השנייה: מספר העקורים בתוך המדינה הוא 7.1 מיליון ומספר הפליטים שעזבו אותה הוא 4.5 מיליון; שווי הבתים ההרוסים עומד על 29 מיליארד דולר. השלישית: בנייה מחדש של תשתיות ויכולות ייצור, וההערכה היא שהנזק כבר מסתכם ב-50 מיליארד דולר, ובתוספת הצורך לשדרג את התשתיות הקיימות מדובר ב-119 מיליארד דולר.
השיקום יצריך תכנון, מימון ותהליך ביצוע. ממשלת אוקראינה הקימה קרן שיקום ושרים מגישים הצעות לבנייה מחדש. משרד האוצר מפסיד הכנסות בסך 2 מיליארד דולר בחודש, ולכן יהיה צורך להשקיע בגיוס האמצעים. אוקראינה כבר שקועה בחובות וייתכן שלא תוכל ללוות סכומים נוספים, ונראה שיהיה צורך במחיקת חובות ובמענקים. המימון יצטרך להגיע מן הממשלות המערביות, ארגונים בינלאומיים ומשקיעים פרטיים; יש תקדימים למענקים ענקיים, במיוחד מהאיחוד האירופי, שהעניק לפולין סיוע חקלאי ב-106 מיליארד אירו בשנים 2020-2014.
|
|
|
הריסות העיר מיקולייב [פטרוס גינקוריס, AP]
|
|
|
השאלה הבאה היא חלוקת הכסף, ממשיך אקונומיסט – משימה בעייתית במשק שבמשך שנים נשלט בידי בעלי אינטרסים. אוקראינה הפכה את המכרזים ליותר תחרותיים מאז 2014, אך הפעם הם יהיו גדולים בהרבה. אחת ההצעות היא להשתמש בהסכמי מסגרת – בהם חברות מספקות מוצרים מסוימים במחירים קבועים – ובהסכמים פתוחים, אפילו ללא מכרזים, המבטיחים שקיפות.
הצעד האחרון בבנייה מחדש של אוקראינה יהיה לסייע לכלכלתה לשגשג לאורך זמן. התמ"ג לנפש ב-2019 היה נמוך מאשר בעת נפילת בריה"מ – עדות ברורה לניהולה הגרוע. רבות מ-1,500 החברות הממשלתיות מפסידות או בקושי מרוויחות. עוד לפני הפלישה קראה לה קרן המטבע להדק את המאבק בהלבנות הון ולתגבר את שלטון החוק. תמיכתם של האוקראינים ברפורמות קשות ובטחונם בהשקעות שלאחר המלחמה יהיו חיוניים להצלחת הבנייה מחדש. העובדה שהממשלה רואה זאת כהזדמנות להפוך את המשק ליותר מודרני ותחרותי היא סימן מעודד.
נסיון העבר מלמד, כי בנייה מחדש מובילה להתקרבות למערב. אוקראינה כבר נוטה מערבה: הסחר שלה עם האיחוד האירופי עמד לפני שנתיים על 36% מסחר החוץ לעומת 30% בשנת 2014, בעוד הסחר עם רוסיה הצטמק מ-18% ל-5.5% בלבד. אחת הדרכים לעודד רפורמות היא להפוך אותן לתנאי במסלול ההצטרפות לאיחוד האירופי. כל אלו לא יהיו קלים. הם יצריכו רצון פוליטי, וככל שהמלחמה תתארך – המשימה תהיה קשה יותר. שום סכום לא יפצה על אימי המלחמה, אבל לפחות העתיד יכול להיות טוב יותר.
|
|
| תאריך:
|
14/04/22
|
|
|
עודכן:
|
14/04/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+מוסקבה שוקעת
|
|
00:19 15/04/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
השמדת סיירת הטילים מוסקבה, בצירוף נחתת שהאוקראינים פוצצו ובצירוף חסימת הבוספרוס בידי הטורקים מעלים ספק בדבר יכולתה של רוסיה לכבוש את אודסה ▪ וכל זה בלי לדבר על הפגיעה המוראלית שנגרמה היום לרוסיה
|
|
|
|
|
|
הספינה מוסקבה. 14 אנשי צוות בבתי החולים, מה עם שאר 496 אנשי הצוות? [צילום: מתוך יוטיוב]
|
|
|
|
|
|
+ספינת הדגל של הצי הרוסי טבעה בים השחור
|
|
00:10 15/04/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
משרד ההגנה הרוסי הודיע כי ספינת הטילים מוסקבה טבעה בים השחור ▪ מוקדם יותר הודיעה אוקראינה כי הצליחה לפגוע בספינה באמצעות טילי קרקע-ים ▪ מדובר במכה מוראלית קשה מאוד לצי הרוסי
|
|
|
|
|
|
|
מאות אנשי צוות על סיפון הספינה [צילום: מתוך יוטיוב]
|
|
|
|
|
|
שיקום אוקראינה: משימת ענק
|
|
מפלה צבאית ימית לרוסיה. ספינת הטילים "מוסקבה", פנינת הכתר של צי הים השחור הרוסי, הושמדה ע"י צבא אוקראינה באמצעות טיל "נפטון" שפגע בה וגרם לה לנזקים כבדים ביותר ולמעשה הוציא אותה משימוש. הרוסים מודים אומנם שהספינה נפגעה, אך טוענים שזה בכלל כתוצאה מפיצוצי תחמושת ושריפה.
|
|
|
|
|
ממשל ביידן הקים צוות לבחינת אפשרויות התגובה אם רוסיה תשתמש בנשק כימי באוקראינה; כעת יש לדון בכך בפומבי – טוען ברט סטיבנס בניו-יורק טיימס. הוא מזכיר שארה"ב כבר הייתה בסרט הזה: בשנת 2012 הזהיר ברק אובמה את בשאר אסד ששימוש בנשק כימי יהווה חציה של קו אדום וארה"ב תגיב. אסד חצה את הקו וארה"ב לא עשתה דבר. אובמה חשש ממלחמה נרחבת, הפרלמנט הבריטי הצביע נגד פעולה צבאית, הרפובליקנים בקונגרס עברו בן-לילה לעמדה ספקנית.
|
|
|
|
|
ענקית האינטרנט גוגל הודיעה כי תפעל נגד חדשות כזב הנוגעות למלחמה באוקראינה, ובייחוד נגד טענות שמפיצה רוסיה שלפיהן הגורם התוקפן היא אוקראינה.
|
|
|
|
|
ולדימיר פוטין מעולם לא ניצב בפני אתגר רציני לשלטונו, אך המלחמה הרת האסון באוקראינה עשויה לשנות זאת – מעריכה ההיסטוריונית איימי רייט, המתמחה בענייני רוסיה, במאמר בוושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
כפי שהערכתי, פינלנד ושבדיה צפויות להאיץ את תהליך בקשת ההצטרפות שלהן לברית נאט"ו, וזו תתרחש ככל הנראה מהר ממה שחשבו, אפילו עד תחילת יולי. היום אירחה בשטוקהולם ראש ממשלת שבדיה, מגדלנה אנדרסון, את עמיתתה הפינית, סאנה מארין, כדי לדון במצב הביטחון האיזורי בעקבות המלחמה.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
