בכירים רוסים מודים בקשיים אותם מכחיש פוטין

נגידת הבנק המרכזי של רוסיה הזהירה השבוע, כי ההשלכות של העיצומים המערביים רק מתחילות להיות מורגשות, ואילו ראש עיריית מוסקבה אומר ש-200,000 משרות בעיר מצויות בסכנה. הודאות אלו סותרות לחלוטין את טענתו של ולדימיר פוטין, לפיה העיצומים לא הצליחו לזעזע את הכלכלה הרוסית – קובע ניו-יורק טיימס.

נכון שעד כה הצליח המשק הרוסי להימנע מקריסה, אבל עיצומים נוספים נמצאים בצנרת. האיחוד האירופי מגבש תוכנית להפסקת ייבוא הנפט מרוסיה. שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, תקרא השבוע לבעלות בריתה של וושינגטון להגביר את הלחץ הכלכלי על רוסיה. ההערכות הן שהעיצומים יביאו לצמצום הפעילות במשק הרוסי ב-15%-10%; רוסיה עצמה מודה, כי המחירים בה גבוהים כיום ב-16.7% מאשר אשתקד.

פוטין ממשיך להציג מציאות שונה לחלוטין, תוך שהוא נעזר בעובדה שעד כה לא הייתה פניקה כללית במשק הרוסי, כדי לשוב ולומר שהעיצומים לא ירתיעו אותו. הוא אמר השבוע, כי העיצומים נועדו לזעזע את המצב הפיננסי והכלכלי של רוסיה, לזרוע פניקה בשווקים, להפיל את הבנקים ולגרום למחסור בחנויות – אך "אפשר לומר בבירור שמדיניות זו נכשלה". לדברי פוטין, הוא מוכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית כדי לעודד את הכלכלה – סימן לכך שההכנסות מייצוא האנרגיה (800 מיליון דולר ליום) ממשיכות להקל את מכת העיצומים. דבריו מיועדים בחלקם לצריכה פנימית, ויש לו מכונת תעמולה משומנת היטב המפיצה את המסר שלו.

צעדים מחמירים לפיקוח על המטבע שהנהיג הבנק המרכזי סייעו לרובל להתאושש לאחר קריסתו בימי המלחמה הראשונים. כך גם הכפלת הריבית, למרות שצעד זה מקשה על נטילת אשראי לצורך השקעות; יש דיווחים מעטים על פיטורים נרחבים ועל מחסור במזון בחנויות. אבל כאמור, שני בכירים רוסים מציירים תמונה הרבה פחות אופטימית.

ראש עיריית מוסקבה, סרגיי סוביאנין, הודיע על תוכנית סיוע בת 40 מיליון דולר למי שפוטרו בידי חברות מערביות וציין ש-200,000 משרות נוספות מצויות בסכנה בעיר בת 13 מיליון התושבים. העירייה מציעה למובטלים החדשים משרות זמניות בפארקים, במרכזי שירות ובתחום הבריאות. ואילו הנגידה אלווירה נביולינה אמרה בפרלמנט, כי העיצומים הורגשו תחילה בשווקים הפיננסיים וכעת יתפשטו למגזרים הריאליים של המשק. למשל: כמעט כל מוצר רוסי זקוק לחומרי גלם מיובאים ו"התקופה בה המשק יכול לחיות על עתודות היא מוגבלת". היא גם הודתה, כי קרוב למחצית מעתודות המט"ח והזהב של רוסיה, המסתכמות ב-600 מיליארד דולר, מוקפאות בבנקים במערב.

"הם לא יכולים להמשיך משום שאין להם אספקה מערבית, ויידרשו שנים וטריליוני דולרים כדי ליצור שרשרת אספקה משלהם", אמר מייקל ברנסטם מאוניברסיטת סטנפורד. "אפילו המגזרים החשובים ביותר שלהם נמצאים בבעיה", הוסיף בהתייחסו לנפט ולגז. ואילו דבריו של הבנק המרכזי על מימון מחדש של הבנקים המסחריים והפחתה במחצית של דרישות ההון מלמדים שהם מצויים בסכנת חדלות פרעון, אמר ברנסטם לטיימס.

פוטין אישר שהמשק הרוסי ניצב בפני מספר בעיות, כולל אינפלציה, וכי כבר הורה להצמיד למדד את הפנסיות והשכר של עובדי המדינה – חלק מבסיס הכוח שלו. "התקציב צריך לתמוך באופן פעיל במשק, לספק לו משאבים פיננסיים ולשמר את הנזילות שלו", הוסיף ברמז להזרמת כספים למשק. אבל כפי שעשה בעבר, פוטין ליווה הודאות אלו בטענה עיקשת שיריביו טועים כאשר הם צופים תוצאות חמורות בהרבה.

לדברים אלו ניתן הד בטלוויזיה הממלכתית, המרבה לדווח על התייקרות האנרגיה בארה"ב ובאירופה. המסר של הקרמלין לאזרחי רוסיה הוא שאחדות המערב בנוגע לאוקראינה תקרוס ושזהו רק עניין של זמן. סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, דמיטרי מדבדב, טען השבוע שההיפר-אינפלציה (כדבריו) באירופה תגרום בקרוב למחאות בערי היבשת, "ואז הדודים והדודות בבריסל יצטרכו לשנות את הרטוריקה שלהם".