|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ועידת גלזגו. 200 מנהיגים [צילום: אליסטר גרנט, AP]
|
|
|
|
שישה חודשים לאחר ההבטחות בגלזגו
|
|
|
|
המשברים דוחקים את האקלים
|
|
ההתחייבויות רבות המשמעות שניתנו בפסגת האקלים בשנה שעברה נותרו על הנייר, שכן תשומת הלב של המנהיגים הוסטה לקורונה, האינפלציה ואוקראינה - מדווח וושינגטון פוסט
|
|
ההבטחות הגיעו בקצב מהיר בפסגת גלזגו בסתיו שעבר. מנהיגיהן של 200 מדינות הבטיחו לעשות יותר ומהר יותר כדי להילחם בשינויי האקלים. הם חתמו על אמנות לצמצם את פליטת גזי החממה. מדינות עשירות הסכימו להגדיל את הסיוע לעניות. הם התחייבו לאשרר ולהרחיב את מטרותיהם האקלימיות בתוך שנה במידת האפשר. אבל שישה חודשים מאוחר יותר – מדווח וושינגטון פוסט – אין תוכנית שאפתנית יותר מצד מדינה גדולה כלשהי, ואף אחת מן המזהמות הגדולות לא התחייבה לעשות יותר כבר השנה.
ג'ון קרי, שר החוץ לשעבר ושליחו של הנשיא ג'ו ביידן בתחום האקלים, אמר לפוסט, כי המזהמות הגדולות ביותר טרם התחייבו לעשות יותר. אין גם ראיה לכך שהמדינות הגדולות מצמצמות את הפליטות בצורה מהותית אשר תביא את העולם למצב פחות הרה אסון.
תמיד היה ברור שיידרש זמן רב למימוש ההבטחות בגלזגו; חלק מן המדינות פירטו תהליך שיימשך עד 2070. אבל נכון לעכשיו, נעלם המומנטום שנוצר – אם נוצר – בגזלגו. משברים אחרים – הקורונה, האינפלציה, אוקראינה – דורשים את תשומת ליבם של מנהיגי העולם. האירועים המדיניים והכלכליים של החודשים האחרונים מפחיתים את הסיכויים שהמזהמות הגדולות ביותר בעולם יפעלו במהירות מספקת לאמץ מדיניות ידידותית לסביבה.
סין, המזהמת המובילה ובגדול, הבטיחה שהפליטות שלה יגיעו לשיאן לפני 2030. אבל בשל מחסור באנרגיה וחששות מפני העדר ביטחון אנרגטי, היא מתכננת כעת להגדיל את תפוקת הפחם – מקור האנרגיה העיקרי שלה. הודו, אשר בגלזגו הבטיחה לפנות עד 2030 תחנות כוח באנרגיה מתחדשת בהיקף של 500 ג'יגהואט, מגבירה גם היא את הפקת הפחם בשל הגידול בביקוש. גם אירופה וארה"ב נוקטות בטווח הקצר בצעדים שמטרתם להתמודד עם הזינוק במחירי האנרגיה ומגדילות את הביקוש לנפט ולגז.
למרות סדרי העדיפות המתחרים, המופקדים על התחום ממשיכים ללחוץ על המדינות למצוא את הרצון הפוליטי להפוך את מילותיהן למעשים. אבל בעוד המומחים מפרסמים דוח אחר דוח בנוגע למצב החמור והשלכותיו החמורות עוד יותר, משברים אחרים פוגגו את תשומת הלב שניתנה לו בהשוואה לשנה שעברה. מצד שני, מציין הפוסט, אף מדינה לא השתמשה בכל המשברים הללו כעילה לנסיגה מן ההתחייבויות הקיימות.
יש אף סימנים לכך שבכמה מדינות נושא האקלים ממשיך להיות מרכזי – כמו למשל התחייבויותיו של עמנואל מקרון, במסע הבחירות שלו, להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה. ראש ממשלת דנמרק, מֶטֶה פרדריקסן, הבטיחה לאחרונה שארצה תפסיק עד 2030 להשתמש בגז טבעי – מהלך שלדבריה גם יחליש את ולדימיר פוטין.
|
|
|
ביידן. קשיים מבית [צילום: איוון ווצ'י, AP]
|
|
|
האתגר המרכזי הוא האם המנהיגים יצליחו לתרגם את הבטחותיהם בגלזגו לפעולות שיזכו לתמיכה פוליטית מבית. הדבר בולט במיוחד בארה"ב, שם נתקל ביידן בהתנגדות דווקא בסיעה הדמוקרטית להכללת תחום הסביבה בתוכנית הענק להשקעת 2 טריליון דולר במשק. לאחר מכן התחייב ביידן שעד 2030 תקצץ ארה"ב במחצית את פליטת גזי החממה, אך גם לכך הוא זקוק לסיוע הקונגרס. אם ארה"ב לא תצליח לממש מדיניות שכזאת, הדבר יזיק מאוד למאמץ העולמי – מתריע לורנס טוביאן, ראש קרן האקלים האירופית ומי שעיצב את הסכם פריז ב-2015. קרי שותף לדאגה: "אין ספק שהדיפלומטיה שלנו תושפע ממה שנחליט או לא נחליט לעשות", אמר.
נכון לעכשיו, מזכיר הפוסט, העולם מצוי על מסלול מסוכן מאוד. כדור-הארץ כבר התחמם ביותר ממעלה אחת מאז המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-19. פליטת גזי החממה אומנם ירדה בזמן הקורונה, אך היא שבה וזינקה ב-6% בשנה שעברה לרמה הגבוהה ביותר אי-פעם. ההערכה היא, שבקצב הנוכחי ההתחממות עד סוף המאה תהיה 2.7 מעלות. היא טובה בהרבה מאשר ההערכות לפני שנים אחדות, אבל הרבה מעבר למעלה וחצי – ההתחממות שנקבעה כקו שאותו אין לחצות. המשמעות היא שהתחממות תגיע לקו האדום עשרות שנים לפני המועד המוערך, עם השלכות הרסניות וקטלניות. לכן, אפילו ההתחייבויות הנוכחיות אינן מספיקות.
בשבוע שעבר פרסם "פורום הפגיעוּת האקלימית" – המאגד עשרות מדינות בעיקר באפריקה ואסיה, החשופות לסכנות משמעותיות – ניתוח של ההתחייבויות שניתנו בשנים 2020-2015, ואשר רבות מהן לא מומשו. לדברי הפורום, זוהי בגידה בהבטחות של הסכם פריז, ואין נוסחת קסם להצלת העולם.
|
|
| תאריך:
|
04/05/22
|
|
|
עודכן:
|
04/05/22
|
|
איתמר לוין
|
|
זה מכבר התגבשה הסכמה גלובלית, לפיה אם יימשכו המגמות הקיימות, קיימת סבירות גבוהה לעליות משמעותיות בטמפרטורה הגלובלית, אשר יגבירו את הסיכון להשלכות חמורות ובלתי הפיכות על המערכות האקולוגיות, לשיבושים ניכרים במערכות החקלאות ולהשפעות על בריאות האדם במאה זו ובמאות אחריה. חרף הסיכונים הברורים, ההתמודדות והניסיון לבלום את השינוי האקלימי כרוכים באתגר פוליטי משמעותי, שכן נדרשות רמה גבוהה של אמון הדדי, התגייסות בינלאומית ושיתוף פעולה בין גורמים לאומיים ובינלאומיים.
|
|
|
|
|
גרמניה פועלת להשתחרר מתלותה בגז הרוסי, ואילו ממשל ביידן – החושש ממכה קשה בבחירות אמצע הקדנציה – מעניק עדיפות להורדת מחירי האנרגיה ומניח בצד את השיקולים הסביבתיים. המלחמה באוקראינה העמיקה את הלחצים הכלכליים, וגלי הלם נוספים צפויים להגיע כאשר המלחמה רחוקה מסיום.
|
|
|
|
|
מנכ"ל פורד, ג'ים פראלי, יצא לסיבוב במה שעשוי להיות כלי הרכב החשוב ביותר ב-118 שנותיה של החברה: טנדר חשמלי מדגם F-150. פראלי התיישב באב-הטיפוס של הטנדר בן 2,500 הק"ג. "ארבע שניות!", שאג כאשר הגיע ל-100 קמ"ש. "זה לא ייאמן לכלי רכב בגודל הזה". הוא הזניק את הטנדר לאוויר באחת העליות במסלול המבחן. בסיבוב האחרון הביא פראלי את הטנדר ל-159 קמ"ש – ממש מתחת למגבלת המהירות של 160 קמ"ש. "אני לא יכול לחכות ללקוחות שייכנסו לכלי הזה", אמר כאשר יצא ממנו.
|
|
|
|
|
בין הדיווחים הרבים על דליקות ענק, בצורות ושטפונות, קל להגיע ליאוש בנוגע למשבר האקלים. מחקר מרכזי של האו"ם קבע לאחרונה, כי הזמן אוזל במרוץ למנוע כמה מן התוצאות הקשות ביותר של ההתחממות הגלובלית. ג'רמן לופז, בעל טור בניו-יורק טיימס, פנה למומחים כדי לדעת האם יש הצדקה לתחושתו הקשה.
|
|
|
|
|
חברת אפקון החזקות מבקשת (3.4.22) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע, כי אין כל נפקות להצעתם של יאיר הראל וערן ליטבק לרכוש את מניותיה בחברת אפקון אנרגיות מתחדשות. אפקון מחזיקה ב-85.5% ממניותיה של חברה זו, ואילו הראל וליטבק מחזיקים (בהתאמה) ב-8.7% וב-5.8% מן המניות. השניים היו ממייסדי החברה ועד לפני מספר חודשים כיהנו כמנכ"לים משותפים שלה.
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
