פרופ' ורוניקה דולר מאוניברסיטת מדינת ניו-יורק טוענת בניוזוויק, כי אחת הסיבות לעליות המחירים הנוכחיות היא ריכוזיות בשווקים; המחסור בתחליפי חלב לתינוקות הוא דוגמה מובהקת לכך. המצב הזה מאפשר ליצרנים להעלות את המחירים, בלא כל קשר לביקוש או למדיניות הפדרל ריזרב, אלא פשוט משום שהם יכולים לעשות זאת. מיתון ומעגלים עסקיים הם בעיות לטווח קצר; השאלה היא כיצד מעצבים את המשק האמריקני לטווח הארוך. החברות האמריקניות רווחיות, אך הכסף זורם לקופותיהן במקום לכיסי הצרכנים. אנחנו כל כך עסוקים בשטיפת כלים ובניקוי החלונות, עד שאיננו שמים לב שהבית עולה בלהבות.
תחום נוסף המדגים בה זו הוא האנרגיה. כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה, מחירי הנפט והבנזין בארה"ב עלו; ההיצע פחת ורק הגיוני שהמחירים יעלו. אבל ארה"ב אינה נשענת על נפט רוסי, ולמרות זאת מחירי הבנזין בה זינקו. מדוע? חברות רבות בארה"ב מנצלות את המצב ומתארות אותו כאילו העולם מתקרב לקיצו. זו הסיבה למחירים הגבוהים. הן יכולות לעשות זאת מבלי שאיש ישים לב, מסיימת דולר.
אלפי מיק מאוניברסיטת ג'ורג'יה טק טוען בניוזוויק, כי הגורם ארוך הטווח של האינפלציה הוא שארה"ב הדפיסה 6.5 טריליון דולר ב-48 חודשים והעלתה ב-40% את הביקוש לכסף. זה מה שמניע את עליית המחירים, וכל השאר הוא פשוט תוספות. הפלישה הרוסית תורמת לאינפלציה, אך איננה הסיבה המרכזית. הדפסת הכסף – זהו הסיפור. לכסף הזה לוקח 18-12 חודשים להיכנס למחזור ולכן זוהי בעיה מתמשכת.
באפריל 2021 האינפלציה קפצה מ-2.7% ל-4%; ביוני אשתקד היא הייתה 5%; באוקטובר – למעלה מ-6%; בדצמבר האינפלציה הייתה מעל 7%, ובפברואר השנה – 7.9%. כלומר, ארה"ב הייתה עמוק בתוכה כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה; כיום היא עומדת על 8.6%. בין מרס 2021 לפברואר 2022 נוספו לאינפלציה 5.2 נקודות האחוז, ומאז הפלישה הרוסית – רק 0.4 נקודה. מובן שמחירי הנפט משמעותיים, אבל מחירי הסחורות עולים בשיעור דו-ספרתי לכל רוחב הקו – ובשלב מסוים זה יהיה חייב להתגלגל לצרכנים. זו הסיבה המרכזית לאינפלציה, לא גורמים גיאו-פוליטיים.
אם המעסיק חייב להעלות את השכר כדי לשכנע עובדים לחזור לשוק העבודה, עליו למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר. בארה"ב יש כיום 10.5 מיליון משרות פנויות, ורק 5.9 מיליון מובטלים (לא כולל מי שמחוץ לשוק העבודה). בנוסף לכך, 4.3 מיליון איש נוטשים מדי חודש את מקומות עבודתם ומחפשים משהו חדש והצעות טובות יותר. אבל התמונה עשויה להשתנות ככל שהמצב הכלכלי יחמיר; במקום "ההתפטרות הגדולה" עשוי להיווצר גל של "האם אני יכול לקבל בחזרה את העבודה שלי".
לדברי מיק, נכון לעכשיו מנסים הצרכנים להתמודד עם עליות המחירים בעזרת שימוש באשראי. החסכונות עלו בתקופת הקורונה כאשר קיבלו את כספי הסיוע, וכעת הם בולעים אותם. אם בוחנים את מאזן האשראי, מתברר שהאמריקנים השתמשו בהם עד תום וחזרו למצב בו היו באפריל 2021 – וכעת המחירים הרבה יותר גבוהים מאשר ערב הקורונה. לא תהיה להם ברירה אלא להתחיל לחזור לשוק העבודה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
