בקצב צב במקום בקצב שבב

לנשיא ג'ו ביידן יש הזדמנות אחרונה, בדרך לבחירות אמצע קשות מבחינתו, להוכיח שהוא מסוגל לרתום את הקונגרס להעביר תוכנית דו-מפלגתית גדולה לקידום הדומיננטיות הטכנולוגית של ארה"ב. "America Competes Act" הוא שמה של תוכנית בת 52 מיליארד דולר לקידום ענף המוליכים למחצה ושימור היתרון האמריקני על פני סין. אבל בפועל – טוען דייוויד איגנציוס, בעל טור בכיר בוושינגטון פוסט – המכשולים שבפני החוק מלמדים מדוע ארה"ב אינה יכולה להתחרות: המערכת הפוליטית המקולקלת שלה הופכת משימה זו לכמעט בלתי אפשרית.

כאשר קבוצת סנאטורים משתי המפלגות הציעה את החוק לפני שנתיים, הם אמרו שמדובר בפתרון לבעיה אסטרטגית גדולה: הפיגור המסתמן מאחורי סין בתכנון וייצור של שבבי מחשב מתקדמים. הצורך בסיוע פדרלי בתחום זה הוא אחד הנושאים הבודדים עליהם יש הסכמה בין הדמוקרטים לרפובליקנים. תחילה, העניינים התקדמו במהירות. ביוני 2021 אישר הסנאט את החוק ברוב של 68 מול 32. חוק ההשקעות בתשתיות עבר זמן מה לאחר מכן, ונדמה היה שביידן מסוגל למלא את הבטחתו שהמערכת הפוליטית תחזור לעבוד ולפתור בעיות חשובות.

אבל אז קרה משהו משונה. בית הנבחרים עיכב את החוק במשך שמונה חודשים, כמו שעשה לחבילת התשתיות. כאשר הבית העביר לבסוף את הנוסח שלו בפברואר השנה, הוקמה באפריל ועדת ענק בת 107 מחוקקים משני הבתים כדי להגיע לנוסח מוסכם; היא התכנסה לראשונה בחודש מאי. הדמוקרטים אמורים היו להבין שזה דחוף: מריה קנטוול, יו"ר הצוות מטעם הסנאט, אמרה שהמצב דומה להלם שאחז בארה"ב כאשר בריה"מ שיגרה את "ספוטניק" ב-1957. "תעבירו את החוק המחורבן הזה ותשלחו אותו אלי", אמר ביידן בחודש מאי. אבל הוא לא הצליח לגרום לדמוקרטים בבית הנבחרים לפעול, מאשים איגנציוס. נציגי הבית בוועדה המשותפת פועלים בקצב צב במקום בקצב שבב.

הבעיה העיקרית הייתה שהצעת החוק פופולרית מדי. מאחר שהמחוקקים ידעו שהיא תעבור, הם הצמידו אליה כל מיני תוספות והפכו אותה ל"עץ חג המולד". ביידן ויו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, היו צריכים למנוע זאת – אך ישבו בחיבוק ידיים. ראשי בית הנבחרים דיברו על השלמת העבודה עד סוף מאי; זה לא קרה. הם דחו את המועד לסוף יוני; זה לא יקרה. הזמן הולך ואוזל לפני הפגרה באוגוסט. פלוסי ומנהיג הרוב בסנאט, צ'אק שומר, הכריזו ש"אין סיבה שהעבודה לא תושלם ביולי"; איגנציוס מגיב: אין סיבה, פרט לאין-אונות ומלחמות פנימיות.

מה שהופך את הסיפור למדאיג באמת, הוא שבעוד הקונגרס גורר את רגליו – מדינות אחרות רצות קדימה. הודו הבהירה לאחד מיצרני השבבים, שאם תוכנית סיוע בסך 10 מיליארד דולר אינה מספיקה – שיגיד כמה הוא צריך. האיחוד האירופי החל אשתקד להכין תוכנית מוליכים למחצה משלו ועומד להשלים אותה. תבינו, מעיר איגנציוס: האיחוד האירופי הסופר-ביורוקרטי התחיל אחרי ארה"ב ומסיים לפניה. ביידן לא יכול לתקן הכל; אבל הוא יכול למלא את הבטחתו לפחות בתחום הזה.