אפגניסטן במשבר עמוק ביותר

חלפה שנה מאז הנסיגה המבוהלת של ארה"ב מאפגניסטן והשתלטות הטליבאן על המדינה. אחרי שני עשורים של המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב, שעלתה לה טריליון דולר ו-3,500 הרוגים, המוסלמים הקיצוניים חזרו לשלטון. "אם המטרה הייתה לבנות מחדש ולהותיר מאחורינו מדינה היכולה לעמוד ברשות עצמה ולהוות איום קטן בלבד על הביטחון הלאומי של ארה"ב, השורה התחתונה היא כישלון", הודה הממשל.

מיליארדי דולרים של סיוע ששיגרו ארה"ב ומדינות אחרות נבלעו בכיסיהם של פקידים אפגנים מושחתים וקבלנים אופורטוניסטים. האיום מצד הטליבאן הוסר ברובו, אך מצב הביטחון של האפגנים מן השורה הורע והתקפות טרור הן מעשה של יום-יום, מדווח וושינגטון פוסט. שלוחה של דאעש מצאה קרקע פורייה באיזורי הספר המוזנחים של המדינה, לאחר שהצבא קרס לחלוטין למרות שנים של השקעות ואימונים אמריקניים. דור שלם של התקדמות הנשים נמחק במחי יד ואלפי אפגנים שסייעו לאמריקנים נתונים בסכנה.

בוושינגטון עוסקים רבים בשאלה מה השתבש. כמה קצינים בדימוס סבורים שארה"ב לא הבינה את ההקשר התרבותי ולא היה לה סיכוי לשנות את המבנה השבטי של הפוליטיקה האפגנית. אחרים מטילים את האשמה על דונלד טראמפ, אשר חתם על הסכם עם הטליבאן אשר חרץ את גורלה של הממשלה הפרו-אמריקנית בקאבול; ועל הנשיא ג'ו ביידן, אשר ביצע את הנסיגה בצורה כה כושלת. דייוויד פטראוס, לשעבר מפקד הכוחות באפגניסטן, טוען שהבעיה המרכזית הייתה העדר מחויבות והימנעות מאימוץ הגישה הכוללת והעקבית שהייתה נחוצה.

קשה להשלים עם עמדתו של פטראוס, לנוכח היקף המאמצים שהשקיעה ארה"ב באפגניסטן – מעיר הפוסט. הפרשן הבכיר פריד זכריה ציין, כי האליטה בוושינגטון ראתה זמן רב את המלחמה באפגניסטן כ"מלחמה טובה", מוצדקת מבחינה מוסרית ונתמכת בידי האו"ם. "אנשים היו מושקעים באמונה שזה עובד, ורבים עיוורו את עצמם אל מול ההוכחות שאין זה כך". כעת, כאשר הממסד בוושינגטון התעורר מאשליותיו, אפגניסטן נעלמה מן העין. ביידן טוען בעיקשות, שאפגניסטן (כמו עירק) הסיטו את תשומת ליבה של ארה"ב מהאתגרים החשובים באמת שבפניה ובראשם אוקראינה וסין.

בינתיים, אפגנים רבים מביטים אל העתיד בייאוש. הפסקת הסיוע הבינלאומי, בשל העיצומים האמריקניים במסגרתם הוקפאו 7 מיליארד דולר מעתודותיה של אפגניסטן, הובילה את המדינה למשבר כלכלי קשה. המערכת הבנקאית שלה משותקת ומחירי המזון זינקו. רוב תושבי המדינה זקוקים לסיוע הומניטרי; למעלה ממחציתם סובלים רעב; למעלה ממיליון ילדים מצויים בתת-תזונה קשה; 97% מהאפגנים מצויים מתחת לקו העוני.

האיזורים הכפריים של המדינה הרוסים לאחר שנים ארוכות של מלחמה, ושם נראתה השתלטות הטליבאן כהזדמנות לעתיד של שלום. אלא שבפועל, המשבר הכלכלי העמוק הקדיר עד מאוד את מצב הרוח. הקדרות מוגשת גם בקאבול, מציין הפוסט. סעיד חוסיין, הבעלים של חנות לשמלות כלה בבירה שאיבד את רוב לקוחותיו, אמר לעיתון: "אני מודאג ועצבני כל הזמן. כולם במדינה עצבניים. אין לנו מושג מה יקרה וכיצד ייראה העתיד שלנו. אני רואה בפייסבוק מאות הודעות של אנשים שמנסים לעזוב את המדינה, וחושב שגם אני צריך לקחת את משפחתי וללכת".