תחילה באה כריסטינה קארמו, אשר טענה ללא הוכחה שראתה הונאה בבחירות 2020 – והפכה למועמדת הרפובליקנית למזכיר המדינה של מישיגן, הממונה על הבחירות בה. אחריה בא דאג מסטריאנו, אשר קרא לעמיתיו בבית המחוקקים של פנסילבניה לבטל את נצחונו של ג'ו ביידן; כעת הוא מועמד למושל, מי שמאשר את האלקטורים של המדינה. החודש בחרו הרפובליקנים של אריזונה את קארי לייק ומארק פינצ'ם למועמדיהם למושל ומזכיר המדינה; שניהם מכחישי בחירות שהצהירו שלא היו מאשרים את נצחונו של ביידן.
במדינות המפתח של בחירות 2020, מועמדים המאמצים את השקר הגדול של דונלד טראמפ מתמודדים השנה על משרות המפתח שיפקחו על בחירות 2024. בדיקת וושינגטון פוסט העלתה, כי מדובר בשני שלישים ממועמדי הרפובליקנים למשרות אלו. אם הם היו בתפקידים אלו לפני שנתיים, הבלתי-יאמן עשוי היה לקרות: התעלמות מרצון הבוחר ומניעת נצחונו של ביידן. "היינו מנצחים, חד וחלק", כתב פינצ'ם לתומכיו.
מומחים חלוקים בשאלה האם בפועל הדבר היה עולה בידיהם, בהתחשב באפשרות של התערבות בתי המשפט. אבל הם מסכימים בדבר אחד: מרוץ בחירות צמוד שההכרעה בו היא בקומץ של מדינות, עלול להכניס את ארה"ב לתוהו ובוהו. ייתכן שפרסום התוצאות יתעכב, האמון במערכת הדמוקרטית ייפגע קשות וייזרעו הזרעים לאירועים חמורים עוד יותר מאשר אלו של 6 בינואר.
נטיית הרפובליקנים בבחירות המקדימות לעבר מועמדים מכחישי בחירות איננה מוגבלת למישיגן, פנסילבניה ואריזונה – מדינות שנתנו 47 אלקטורים שיכלו לשנות את התוצאה ב-2020. ב-41 מדינות בהן התקיימו עד כה בחירות מקדימות, 270 מבין 469 הרפובליקנים שניצחו אימצו את השקר הגדול של טראמפ. מדובר במי שהטילו ספק בנצחונו של ביידן, התנגדו להביא בחשבון את האלקטורים שלו, תמכו בבדיקה מפלגתית של הקלפיות, תמכו בעתירות נגד התוצאות, השתתפו בעצרת של טראמפ ב-6 בינואר או תמכו בה.
השיעור גבוה עוד יותר בשש מדינות מפתח שבסופו של דבר הכריעו בבחירות הקודמות. באריזונה, ג'ורג'יה, מישיגן, נבאדה, ויסקונסין ופנסילבניה לפחות 54 מבין 87 המנצחים הם מכחישי בחירות. הנתונים הם לשני בתי הקונגרס ולמשרות הפיקוח על הבחירות, כולל סגן המושל והתובע הכללי של המדינה. עם זאת, רק בשלוש המדינות בהן פתחנו, בחרו הרפובליקנים מכחישים בחירות כמועמדים למשרות המשפיעות במישרין על הבחירות.
|
|
|
|
ספירת קולות בפנסילבניה, 2020 [מרי אלטפר, AP]
|
|
|
הפוסט מזכיר, כי הבחירות המקדימות מתנהלות על-רקע השימועים של ועדת 6 בינואר, שהוכיחו את המזימה של טראמפ להפוך את התוצאות. למרות זאת, הרפובליקנים בוחרים מועמדים המאמצים את השקרים של טראמפ, ואשר כמה מהם הביעו נכונות להפוך את תוצאות הבחירות. מובן שעליהם עוד לנצח בבחירות בנובמבר – וחלקם, כמו מסטריאנו, מפגרים בסקרים בשיעור ניכר.
בבחירות 2020 היו בכירים ברמת המדינות – רפובליקנים ודמוקרטים כאחד – החומה שמנעה מטראמפ ואנשיו להפוך את רצון הבוחר. אחד מהם היה ראסטי באוארס, היו"ר הרפובליקני של בית המחוקקים באריזונה, אשר הדף את לחציו של רודי ג'וליאני. הוא לא יוכל לעשות זאת שוב ב-2024: באוארס הגיע למגבלת הכהונה בבית המחוקקים והפסיד למכחיש בחירות בבחירות המקדימות לסנאט המדינתי. הוא מיצה את המצב במפלגתו בארבע מילים: "הכעס גובר על ההיגיון".
מסטריאנו מתמודד על המשרה בעלת הכוח הרב ביותר בתחום הבחירות. מושל פנסילבניה לא רק מאשר את האלקטורים של המנצח, כמו כל מושל, אלא גם ממנה את מזכיר המדינה המפקח על הבחירות (במדינות אחרות זהו נבחר ציבור). בראיון בחודש מרס הבהיר מסטריאנו את כוונותיו: הוא כבר יודע את מי ימנה למזכיר המדינה ולא יהסס לפסול במשיכת קולמוס כל מכונת הצבעה במדינה. ב-2020 הוא ניסה למנוע את אישור נצחונו של ביידן במדינה, באמצעות הצעת החלטה חסרת בסיס ולפיה בית המחוקקים (שבשליטת הרפובליקנים) יכול להורות לאלקטורים כיצד להצביע. ב-6 בינואר הוא היה בוושינגטון וצולם עובר שלא כחוק את מחסומי המשטרה בקפיטול.
באריזונה שואפים לייק ופינצ'ם להחזיק בסמכויות דומות. לייק הכריזה שוב ושוב שאינה מקבלת את ביידן כנשיא הלגיטימי, ואמרה שאם הייתה המושלת ב-2020 – לא הייתה ממלאת את חובתה החוקית לאשר את תוצאות הבחירות. המושל הנוכחי, דאז דוסיי הרפובליקני, דחה בשעתו של הלחצים מצד בעלי בריתו של טראמפ.
קארמו הייתה משקיפת בחירות ב-2020 וניסתה למנוע את אישור נצחונו של ביידן, כאשר העידה כאמור שראתה הונאה נרחבת – בלא לספק כל הוכחה. אם תיבחר למזכירת המדינה, יהיה עליה לחתום על התוצאות לצד מושל מישיגן. המועמד הרפובליקני לתפקיד זה היא טיודור דיקסון, מכחישת בחירות אף היא, אך לא הרחיקה לכת עד כדי אמירה מפורשת שהייתה מונעת את אישורן ב-2020 – אך גם לא אמרה שלא.
|
|
|
|
|
ספירת קולות במישיגן, 2020 [דייוויד גולדמן, AP]
|
|
|
יש גם בשורות טובות יותר, מציין הפוסט. בג'ורג'יה בחרו הרפובליקנים מחדש כמועמדיהם את המושל בריאן קמפ ומזכיר המדינה בראד רפנספרגר, אשר הדפו ב-2020 את לחציו של טראמפ. המועמד למושל נבאדה הוא השריף של מחוז קלארק (הגדול במדינה), ג'ו לומברדו, אשר הבהיר שלא ראה הוכחה כלשהי להונאה לפני שנתיים. למזכיר המדינה מועמד מכחיש הבחירות ג'ים מרצ'אנט, אך בנבאדה אין לו יכולת להתערב באישור התוצאות. המועמד למושל ויסקונסין, טים מיצ'לס, אמר שייתכן שבחירות 2020 נגנבו מטראמפ – אך לא מעבר לכך.
אם נבחרים רפובליקנים ינסו לחסום את תוצאות הבחירות, צפוי להם מאבק – מדגיש הפוסט. דמוקרטים ופעילים לזכויות הצבעה כבר מתכוננים לפעולה משפטית. מארק בריוור, עורך דין דמוקרטי בולט במישיגן, אומר מה תהיה הטענה המרכזית: תפקידם של המושל ומזכיר המדינה הוא טכני בלבד, לאשרר את התוצאות כפי שדווחו בידי הדרג המקצועי; אם יסרבו לעשות זאת, בית המשפט יתבקש לכפות עליהם.
קליף לוין, עורך דין דמוקרטי בפנסילבניה, מציג טיעון דומה אך מבהיר שלא מדובר בניצחון משפטי מובטח. הוא גם מזהיר, כי ישנן דרכים רבות אחרות בהן מושל מכחיש בחירות יכול לזרוע תוהו ובוהו: לפסול מכונות, לחסום ספירה אלקטרונית של הקולות או לקדם חקיקה שתעניק לנבחרים המקומיים את היכולת להחליט בעד מי יצביעו האלקטורים. כמו-כן, לא ברור אם יקרה אם מספיק מושלים יסרבו לשלוח לקונגרס את רשימת האלקטורים המדינתיים. השורה התחתונה – מזהירים המומחים איתם דיבר הפוסט – היא שכל ניסיון להתערב בתהליך עלול לזרוע יותר תוהו ובוהו מאשר בפעם הקודמת.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
16/08/22
|
|
|
עודכן: |
16/08/22
|
|
|
דיסני, פלורידה. הטבות המס נשללו [צילום: טד שפריי, AP]
תפוס כינוי יחודי
