בוושינגטון, או לפחות בכמה מקומות בה, נשלפים הסכינים כלפי סעודיה. רבים סבורים שהחלטתה להוביל את אופ"ק לקיצוץ של 2 מיליון חביות נפט ביום, נועדה להשפיל אישית את הנשיא ג'ו ביידן ולפגוע בסיכוייהם של הדמוקרטים בבחירות האמצע, וזאת לצד מתן זריקת עידוד למימון מכונת המלחמה של ולדימיר פוטין – מדווח וושינגטון פוסט.
בימים האחרונים הציגו מחוקקים דמוקרטים שורה של צעדי עונשין נגד הממלכה. הסנאטור ריצ'רד בלומנטל וחבר בית הנבחרים רו כהנא מציעים לעצור מיידית את כל מכירות הנשק לריאד למשך שנה. שלושה צירים אחרים, בראשותו של טום מלינובסקי – אשר תמך בביקורו השנוי במחלוקת של ביידן בסעודיה – מציעים לסלק את החיילים ומערכות הטילים המוצבים בסעודיה ובאיחוד האמירויות. הסנאטור כריס מרפי, חבר ועדת החוץ, קרא בשבוע שעבר להעביר את הטילים לאוקראינה.
בסיעה הדמוקרטית שורר חוסר שביעות רצון ממושך ממדיניותה של ארה"ב כלפי סעודיה, והוא מתפוצץ כעת. יש שאריות של תהיות על החלק שמילאה סעודיה ב-9/11, לצד העבר הקשה שלה בתחום זכויות האדם, רצח העיתונאי מתנגד המשטר ג'מאל חאשוקג'י, תושב ארה"ב ובעל טור בפוסט, וכל זאת – לצד גילויי החיבה של מוחמד בן סלמאן כלפי הרפובליקנים ודונלד טראמפ.
החלטת אופ"ק נתפסת בוושינגטון כמכה מתחת לחגורה לביידן, המחייבת תגובה חריפה. הכעס הקים לתחייה את מה שמכונה "חוק לא-אופ"ק", שמטרתו להכפיף את חברות הקרטל לחוקי ההגבלים האמריקניים. תומכיו – ובהם הסנאטור ריצ'רד דורבין – סבורים כעת, כי העברתו יכולה לכל הפחות להעביר איתות לריאד.
באופן פומבי מתייחסים הסעודים בקלות ראש לתגובה האמריקנית וכביטוי לעונת הבחירות. לטענתם, החלטת אופ"ק+ התקבלה אך ורק על בסיס טכני וכלכלי בידי מפיקי הנפט שבראש מעייניהם האינטרסים שלהם. יש אמת בכך, מציין הפוסט, וחלק מהפרשנים סבורים שעל ארה"ב להרחיב את נקודת מבטם אל מעבר למתרחש בה. לדבריהם, סעודיה אינה חושבת במונחים של אוקראינה או בעד/נגד רוסיה, אם כי זהו קוצר ראות מצידה.
יועצו של ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, אמר שלשום (16.10.22), כי הנשיא יתייחס לכעס בקונגרס, ולצד זאת התייחס בזהירות לקריאות לשנות ב-180 מעלות את היחסים בין שתי המדינות. "הוא יפעל בצורה שיטתית ואסטרטגית, הוא יקדיש זמן להתייעצות עם חברים בשני הבתים כאשר הקונגרס יחזור מהפגרה", אמר.
|
|
|
|
"בצורה שיטתית ואסטרטגית" [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
ברור שיש מעט מאוד אהבה בין יורש העצר לבין הנשיא, אשר בקמפיין שלו הבטיח שיהפוך את סעודיה למדינה מצורעת, ואשר ביקר בה בעל כורחו בעיקר בשל המצב הכלכלי שיצרה המלחמה באוקראינה. היחסים בין המדינות נבנו על בסיס סחר-מכר ארוך שנים: נפט סעודי תמורת הגנה אמריקנית. ליחסים אלו אין ביטוי חוזי, התמיכה הציבורית בהם מועטה ולא תרמו רבות מבחינת אינטרסים אחרים שלא לדבר על ערכים.
אהרון מילר, דיפלומט לשעבר וחוקר בכיר במכון קרנגי, אמר לפוסט, כי מה שמתרחש כעת הוא "פרימה של סחר החליפין". ארה"ב אינה זקוקה לנפט הסעודי (אם כי היא מושפעת מכוחה של סעודיה בתחום זה), בעוד סעודיה מרחיבה את קשריה למדינות מברזיל ועד סין. בסוף השבוע אמר נשיא דרום אפריקה, סיריל רמאפוסה, בביקור בריאד, כי מוחמד הביע עניין בהצטרפות ל-BRICS - גוש המדינות המתפתחות בו חברה רוסיה. "השורה התחתונה היא שלמוחמד לא אכפת, והוא משוכנע שיש לו כוח לחץ עצום על ארה"ב ושיש לו עסק עם נשיא שהוא רק מהמורה בדרך", סבור מילר. השתלטות רפובליקנית על הקונגרס וחזרתו האפשרית של טראמפ לבית הלבן יכולים להסדיר הכל מבחינתו.
עם זאת, נכון לעכשיו יש לסעודים מעט מאוד אוהדים בוושינגטון. מחוקקים דמוקרטים רוצים לחשוף את הבלוף של מוחמד ולשלול מריאד את החסות האמריקנית. גם קהילת יחסי החוץ הרחבה יותר יוצאת נגדה. אמיל הוקאיים מהמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים אומר, שממסד הביטחון הלאומי – אשר תמך בהרחבת הקשר עם ריאד – נפגע עמוקות מהתנהגותה של סעודיה, וכעת היחסים עימה הם (במקרה הטוב ביותר) קרים. מילר אינו סבור שצפוי קרע מוחלט, אך אומר שיש צורך במבט מפוכח יותר: "אנחנו צריכים לתת רק בתמורה למה שאנחנו מקבלים".
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
19/10/22
|
|
|
עודכן: |
19/10/22
|
|
|
אהוד יערי / Ehud Yaari
תפוס כינוי יחודי
אהבה היא כמו עידכון מערכת: פתאום מגלים יישומונים שפתוחים בלי סיסמה 
