זהו נושא השיחה מספר אחת במצרים. העניים חוזרים מהשוק כאשר בידיהם סלים קלים יותר וארנקיהם ריקים יותר. מעמד הביניים צריך לבחור בין מכונית, תזונה בבית הספר ומצרכי מכולת. בעלי העסקים נאבקים עם בעיות בשרשרת האספקה בשל מחסור במט"ח, אשר הותיר סחורות במיליארדי דולרים תקועות בנמלים.
השבועות האחרונים היו קשים במיוחד, מדווח אקונומיסט. מאז עלה הנשיא עבד אל-פתאח סיסי לשלטון בהפיכה צבאית לפני עשור, המגזר הפרטי גוסס, הגרעון בתקציב זינק והממשלה נטלה הלוואות לממן פרויקטים בתשתיות, חלקם בהיקפי ענק. מצרים מציגה שיעורי צמיחה נאים, אבל הם אשליה: מבחינת רוב 104 מיליון תושביה, החיים הורעו. אשתקד היווה הגרעון התקציבי 6.2% מהתוצר, בעוד החוב הממשלתי היה שווה ל-90% ממנו; החוב החיצוני הוכפל בתוך עשור ל-34% תוצר, ותשלומי חובות בולעים 45% מהכנסות הממשלה.
מצרים בעלי כוונות טובות הזהירו במשך שנים שארצם צועדת לתוך מלכודת חוב. סיסי התעלם מהם, ומשקיעים זרים – אשר התפתו לריבית מן הגבוהות בעולם – היו מוכנים לסייע לו לשמר את אשלייתו. רכישת חוב מצרי לטווח קצר נראתה כהזדמנות מעוטת סיכון: הגדולה שבמדינות ערב ודאי "גדולה מכפי ליפול".
קריסה כזאת עדיין אינה סבירה – אך שוב אינה בלתי אפשרית, קובע אקונומיסט. הלירה המצרית היא המטבע בעל הביצועים הגרועים ביותר בעולם בשנה האחרונה, מה שמאיץ את האינפלציה. שיעורי הריבית הגואים מכבידים על עסקים פרטיים. המגזר הציבורי, קטר מרכזי של הצמיחה, הצטווה לקצץ. לאחר שנים של מדיניות קצרת ראות, אין פתרונות קלים למצוקתה של מצרים.
הקריסה החלה עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, אשר הובילה למשיכת השקעות זרות ב-22 מיליארד דולר ממצרים בתוך חודשים ספורים. זו החמירה את מצוקת המט"ח, הממשלה הגבילה את הייצוא וביקשה מקרן המטבע העולמית הלוואה רביעית תוך שש שנים (בדצמבר שעבר היא קיבל 3 מיליארד דולר). בחודש שעבר הודיעה הממשלה, כי סחורות ב-9.5 מיליארד דולר תקועות בנמלים בשל העדר דולרים לשלם תמורתן.
הלירה, ששערה אמור להיות חופשי אך למעשה נקבע בידי הבנק המרכזי, כבר פוחתה פעמיים ב-2022. לפני שלושה שבועות היא איבדה 20% נוספים ל-30 לירות לדולר; הצניחה בשנה האחרונה מסתכמת ב-50%. הפיחות הוביל להזרמת מאות מיליוני דולרים למצרים, מה שסייע להפחית את הפיגור בייבוא – אבל האינפלציה, שהגיעה לשיעור שנתי של 21% בדצמבר (ו-37% במחירי המזון), צפויה להחמיר עוד יותר.
|
האם תימכר הפעלת תעלת סואץ
|
|
|
|
|
 סיסי. התעלם מכל האזהרות [צילום: AP]
|
|
המספרים הללו הם הרי אסון לעניים. מחיר חבילת 30 ביצים הוכפל ל-100 לירות, הגבינה התייקרה ב-80%, ק"ג חזה עוף זינק מ-80 ל-200 לירות. הממשלה עומדת ששיעור העוני הוא 30%, אך הנתון הרשמי טרם מבטא את האינפלציה המהירה. בשנת 2016 עמד קו העוני על הכנסה חודשית של 55 דולר; כיום הוא על 26 דולר. מעמד הביניים צונח אל מתחתיו.
אפילו בשנת 2020 הצליחה מצרים לרשום צמיחה של 3.6%, אבל הנתון הזה מטעה. הצמיחה נהנתה מהוצאה ציבורית ומזינוק במגזר הגז הטבעי – אך האחרון מייצר מעט משרות, ואילו המדינה שוב אינה יכולה להרשות לעצמה את הפרויקטים הענקיים שאפיינו את כהונתו של סיסי. ואילו המגזר הפרטי צונח אף הוא: מדד הפעילות העסקית ירד 25 חודשים ברציפות ו-75 מבין 84 החודשים האחרונים. השוק המקומי הוא ענק אך עני.
הצבא מנהל אימפריה כלכלית עצומה, המייצרת אפילו פסטה ומלט, ואשר נוגסת עוד ועוד במגזר הפרטי: קשה להתחרות בישות שאינה משלמת מיסים ומכס, נהנית מגישה חופשית לקרקעות ויכולה לכלוא את מתחריה. הממשלה מבטיחה למכור מניות בחברות רבות שבבעלותה, אך בעבר הבטחות כאלו לא מולאו. היא גם התחייבה בפני קרן המטבע לבטל הקלות מס והטבות אחרות לחברות שבבעלות הצבא; לא ברור האם סיסי רוצה ויכול לקיים התחייבויות אלו, מעיר אקונומיסט.
כאשר סיסי עלה לשלטון, מצרים רבים שמחו על ההיחלצות מהכאוס; אין במצרים סקרים אמינים, אך נראים שרבים איבדו את האמון בו ובכירים דוחקים בו בחשאי שלא להתמודד שוב בשנה הבאה. סיסי אינו יכול לסמוך על יותר מדי עזרה מן החוץ. לפני עשור, במשבר הגדול הקודם, הזרימו מדינות המפרץ למצרים 25 מיליארד דולר, אך כעת הן רוכשות בזול נכסי יוקרה מצריים. יש אפילו דיבורים על הפרטת ניהול תעלת סואץ, מן הסתם לחברה מן המפרץ – מה שיהיה פצצה פוליטית: השליטה בתעלה היא אבן יסוד בהיסטוריה המודרנית של מצרים.
במובנים מסוימים, מסכם אקונומיסט, מצרים חזרה ל-2016, כאשר הגיעה להסכם של 12 מיליארד דולר עם קרן המטבע. היא יישמה כמה רפורמות פיסקליות, כמו קיצוץ בסובסידיות, אך התעלמה מהשינויים המבניים אשר יאפשרו לכלכלתה להיות תחרותית יותר. מאז, המשבר רק העמיק.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
27/01/23
|
|
|
עודכן: |
27/01/23
|
|
|
פלשתיניות בחנות טלפונים סלולריים [צילום: עבד אל-רחים חטיב/פלאש 90]
אהוד יערי / Ehud Yaari
תפוס כינוי יחודי
