|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הפגנה במצרים [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
כלכלת מצרים ניצבת על עברי פי פחת
|
|
הלירה מתרסקת, האינפלציה דוהרת, הגרעון ממריא, הדולרים אוזלים ● אקונומיסט: עשור לאחר עליית סיסי לשלטון, המדינה משלמת את מחיר שגיאותיו
|
|
זהו נושא השיחה מספר אחת במצרים. העניים חוזרים מהשוק כאשר בידיהם סלים קלים יותר וארנקיהם ריקים יותר. מעמד הביניים צריך לבחור בין מכונית, תזונה בבית הספר ומצרכי מכולת. בעלי העסקים נאבקים עם בעיות בשרשרת האספקה בשל מחסור במט"ח, אשר הותיר סחורות במיליארדי דולרים תקועות בנמלים.
השבועות האחרונים היו קשים במיוחד, מדווח אקונומיסט. מאז עלה הנשיא עבד אל-פתאח סיסי לשלטון בהפיכה צבאית לפני עשור, המגזר הפרטי גוסס, הגרעון בתקציב זינק והממשלה נטלה הלוואות לממן פרויקטים בתשתיות, חלקם בהיקפי ענק. מצרים מציגה שיעורי צמיחה נאים, אבל הם אשליה: מבחינת רוב 104 מיליון תושביה, החיים הורעו. אשתקד היווה הגרעון התקציבי 6.2% מהתוצר, בעוד החוב הממשלתי היה שווה ל-90% ממנו; החוב החיצוני הוכפל בתוך עשור ל-34% תוצר, ותשלומי חובות בולעים 45% מהכנסות הממשלה.
מצרים בעלי כוונות טובות הזהירו במשך שנים שארצם צועדת לתוך מלכודת חוב. סיסי התעלם מהם, ומשקיעים זרים – אשר התפתו לריבית מן הגבוהות בעולם – היו מוכנים לסייע לו לשמר את אשלייתו. רכישת חוב מצרי לטווח קצר נראתה כהזדמנות מעוטת סיכון: הגדולה שבמדינות ערב ודאי "גדולה מכפי ליפול".
קריסה כזאת עדיין אינה סבירה – אך שוב אינה בלתי אפשרית, קובע אקונומיסט. הלירה המצרית היא המטבע בעל הביצועים הגרועים ביותר בעולם בשנה האחרונה, מה שמאיץ את האינפלציה. שיעורי הריבית הגואים מכבידים על עסקים פרטיים. המגזר הציבורי, קטר מרכזי של הצמיחה, הצטווה לקצץ. לאחר שנים של מדיניות קצרת ראות, אין פתרונות קלים למצוקתה של מצרים.
הקריסה החלה עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, אשר הובילה למשיכת השקעות זרות ב-22 מיליארד דולר ממצרים בתוך חודשים ספורים. זו החמירה את מצוקת המט"ח, הממשלה הגבילה את הייצוא וביקשה מקרן המטבע העולמית הלוואה רביעית תוך שש שנים (בדצמבר שעבר היא קיבל 3 מיליארד דולר). בחודש שעבר הודיעה הממשלה, כי סחורות ב-9.5 מיליארד דולר תקועות בנמלים בשל העדר דולרים לשלם תמורתן.
הלירה, ששערה אמור להיות חופשי אך למעשה נקבע בידי הבנק המרכזי, כבר פוחתה פעמיים ב-2022. לפני שלושה שבועות היא איבדה 20% נוספים ל-30 לירות לדולר; הצניחה בשנה האחרונה מסתכמת ב-50%. הפיחות הוביל להזרמת מאות מיליוני דולרים למצרים, מה שסייע להפחית את הפיגור בייבוא – אבל האינפלציה, שהגיעה לשיעור שנתי של 21% בדצמבר (ו-37% במחירי המזון), צפויה להחמיר עוד יותר.
|
|
האם תימכר הפעלת תעלת סואץ
|
|
|
|
|
סיסי. התעלם מכל האזהרות [צילום: AP]
|
|
|
המספרים הללו הם הרי אסון לעניים. מחיר חבילת 30 ביצים הוכפל ל-100 לירות, הגבינה התייקרה ב-80%, ק"ג חזה עוף זינק מ-80 ל-200 לירות. הממשלה עומדת ששיעור העוני הוא 30%, אך הנתון הרשמי טרם מבטא את האינפלציה המהירה. בשנת 2016 עמד קו העוני על הכנסה חודשית של 55 דולר; כיום הוא על 26 דולר. מעמד הביניים צונח אל מתחתיו.
אפילו בשנת 2020 הצליחה מצרים לרשום צמיחה של 3.6%, אבל הנתון הזה מטעה. הצמיחה נהנתה מהוצאה ציבורית ומזינוק במגזר הגז הטבעי – אך האחרון מייצר מעט משרות, ואילו המדינה שוב אינה יכולה להרשות לעצמה את הפרויקטים הענקיים שאפיינו את כהונתו של סיסי. ואילו המגזר הפרטי צונח אף הוא: מדד הפעילות העסקית ירד 25 חודשים ברציפות ו-75 מבין 84 החודשים האחרונים. השוק המקומי הוא ענק אך עני.
הצבא מנהל אימפריה כלכלית עצומה, המייצרת אפילו פסטה ומלט, ואשר נוגסת עוד ועוד במגזר הפרטי: קשה להתחרות בישות שאינה משלמת מיסים ומכס, נהנית מגישה חופשית לקרקעות ויכולה לכלוא את מתחריה. הממשלה מבטיחה למכור מניות בחברות רבות שבבעלותה, אך בעבר הבטחות כאלו לא מולאו. היא גם התחייבה בפני קרן המטבע לבטל הקלות מס והטבות אחרות לחברות שבבעלות הצבא; לא ברור האם סיסי רוצה ויכול לקיים התחייבויות אלו, מעיר אקונומיסט.
כאשר סיסי עלה לשלטון, מצרים רבים שמחו על ההיחלצות מהכאוס; אין במצרים סקרים אמינים, אך נראים שרבים איבדו את האמון בו ובכירים דוחקים בו בחשאי שלא להתמודד שוב בשנה הבאה. סיסי אינו יכול לסמוך על יותר מדי עזרה מן החוץ. לפני עשור, במשבר הגדול הקודם, הזרימו מדינות המפרץ למצרים 25 מיליארד דולר, אך כעת הן רוכשות בזול נכסי יוקרה מצריים. יש אפילו דיבורים על הפרטת ניהול תעלת סואץ, מן הסתם לחברה מן המפרץ – מה שיהיה פצצה פוליטית: השליטה בתעלה היא אבן יסוד בהיסטוריה המודרנית של מצרים.
במובנים מסוימים, מסכם אקונומיסט, מצרים חזרה ל-2016, כאשר הגיעה להסכם של 12 מיליארד דולר עם קרן המטבע. היא יישמה כמה רפורמות פיסקליות, כמו קיצוץ בסובסידיות, אך התעלמה מהשינויים המבניים אשר יאפשרו לכלכלתה להיות תחרותית יותר. מאז, המשבר רק העמיק.
|
|
| תאריך:
|
27/01/23
|
|
|
עודכן:
|
27/01/23
|
|
איתמר לוין
|
|
+שחיתות בשמה של ירושלים
|
|
10:50 27/01/23 | יוני בן-מנחם | לרשימה המלאה |
יו"ר הרש"פ אבו מאזן הטיל מס חדש על כל מי שמחזיק במכשיר טלפון סלולרי בנימוק כי הכספים מגביית מס זה נועדו לחזק את ירושלים. הרחוב הפלשתיני זועם על ההחלטה ומאשים את הרש"פ בשחיתות ובגניבת כספים בשמה של ירושלים
|
|
|
|
|
|
פלשתיניות בחנות טלפונים סלולריים [צילום: עבד אל-רחים חטיב/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
כלכלת מצרים ניצבת על עברי פי פחת
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סיני
|
30/01/23 15:50
|
|
הרחוב הפלשתיני איבד מזמן את האמון בהנהגת הרש"פ ובטוהר המידות שלה, וההנחיה החדשה של יו"ר הרש"פ אבו מאזן לחברות הסלולר הפלשתיניות "אלווטניה" ו"אלג'וואל" לנכות סכום חודשי של שקל אחד מכל המנויים שלהן במזרח ירושלים, בגדה וברצועת עזה, בטענה כי הכסף מיועד לתמיכה בירושלים, מעוררת זעם בקרב הפלשתינים.
|
|
|
|
|
תפוצת הסמים בסוריה ובעיקר בלבנון איננה חדשה. כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה לבנון הייתה ידועה כמקור לקנביס, אשר גידולו נמשך שם עד היום, וחיזבאללה מעורב ביצור וסחר בסמים עוד משנות ה-90 כאפיק הכנסה. הארגון שיגר פעילים שיחברו לקרטלים של סמים במרכז ובדרום אמריקה, ואלה פיתחו רשתות הברחה והפצה של קוקאין לארה"ב (דרך מקסיקו) ולאירופה (דרך אפריקה).
|
|
|
|
|
מלחמת האזרחים שהחלה בסוריה בשנת 2011 הרסה את כלכלת המדינה. אומנם הצבא הסורי התגבר על האופוזיציה, אך במחיר של הרס תשתיות המדינה. מדינות הנפט העשירות במפרץ הפרסי שתמכו באופוזיציה במלחמה מסרבות כעת לשקם את סוריה, כדי לא לתמוך במשטרו של בשאר אל-אסד הפרו-אירני. ומה עם הנפט המקומי?
|
|
|
|
|
בתום שבוע מהקמתה של הממשלה החדשה בישראל מתברר כי ישראל עלתה על מסלול התנגשות מדינית עם הרש"פ ועם ירדן בעקבות פניית הפלשתינים לבית הדין לצדק בהאג לקבלת חוות דעת משפטית על "חוקיות הכיבוש" ובעקבות ביקורו של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר בהר-הבית.
|
|
|
|
|
אחרי שני נאומים שבוטלו בשל מחלת שפעת לכאורה, שב מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לנאום בפומבי. בהופעה ראשונה אחרי השמועות (יום ג', 3.1.23), פנה השייח לקהל שומעי לקחו: "אני רוצה להרגיע אתכם", אמר בקול צרוד. "ראיתי בתקשורת הישראלית ובחלק מהתקשורת במדינות המפרץ שאמרו שהועברתי לטיפול נמרץ עם מכשיר הנשמה - אין צורך להיבהל.
|
|
|
|
|
