ב-9.2.23 הודיע ולדימיר זלנסקי לעמיתתו במולדובה, מאיה סנדו, על מזימה רוסית להרוס את ממשלתה הפרו-מערבית. למחרת חצה טיל רוסי את המרחב האווירי של המדינה בדרכו לאוקראינה. באותו יום התפטרה ראש הממשלה, נטליה גבריליטה, אך לא בשל האיום הרוסי אלא בגלל האינפלציה הגואה. המחליף המיועד, דורין רסין, אמר שהעלאת השכר עומדת בראש סדר היום שלו, אך הדגיש גם את ההגנה על ביטחון המדינה.
בשבועות האחרונים ביקשה מולדובה סייעו מערבי בהגנה על שמי המדינה, כאשר העמדת תקציב מקומי לצורכי ביטחון שנויה במחלוקת כאשר יוקר המחיה הוא הדאגה הראשונה במעלה – מסביר אקונומיסט. תקציב הביטחון המולדובי יזנק השנה ב-68%, אך הסכום עודנו זעיר: 75 מיליון אירו, 0.55% מהתוצר. שר ההגנה, אנטולי נוסאטי, התבדח באומרו שאין לו תקציב אפילו להחליף את מפת אירופה מן העידן הסובייטי התלויה במשרדו. הצבא מונה 6,500 איש, הטנקים היחידים מצויים במוזאונים ובשעת חרום אפשר לגייס עוד 40,000 אנשי מילואים, שוטרים ומשמר הגבול.
בתחילת החודש טען שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, כי המערב רוצה שמולדובה "תהיה אוקראינה הבאה". איומים דומים כבר גרמו לידידיה של מולדובה להיחלץ לעזרתה. ביוני שעבר היא הפכה למועמדת להצטרף לאיחוד האירופי, שהבטיח 40 מיליון אירו למערכות הגנה כמו כטב"מים וסייבר. גרמניה שולחת 19 נגמ"שים, בריטניה בוחנת כיצד לעזור והשבוע צפויים שרי ההגנה של נאט"ו לאשר סיוע נוסף.
גם בתוך מולדובה ייתכנו שינויים. חבל טרנסניסטריה הבדלן, שרוסיה רואה כחלק ממנה ומציבה בו 1,500 חיילים, עשוי לשנות כיוון ולחזור למולדובה כלקח מן המלחמה באוקראינה. יועץ ראש הממשלה לענייני החבל, אלכסנדר פלנצ'י, טוען שרוב מנהיגי האזור מתעניינים בכסף יותר מאשר בחסות הרוסית ושאין להתרגש מהרטוריקה העוינת שלהם. בעבר הם עשו את כספם מהברחות מאוקראינה, נתיב החסום כעת; את הרוסים, ממשיך פלנצ'י, רואים כעת תושבי החבל לא כהגנה אלא כבעיה.
אקונומיסט מציין, כי חוקת מולדובה מחייבת אותה לניטראליות, מה שעשוי להקשות על בקשת סיוע מהמערב. בחודש שעבר אמרה סנדו, כי "מתנהל דיון רציני בנוגע ליכולתנו להגן על עצמנו, האם עלינו לעשות זאת לבדנו או כחלק מברית רחבה יותר". אבל קרוב לוודאי שאזרחי מולדובה היו דוחים הצעה להצטרף לנאט"ו אילו משאל עם בנושא היה מתקיים היום. פקיד מקומי אומר שלממשלה יש משימה לשנות את דעת הציבור, אך מודה שהיא קשה; נכון לעכשיו, הדרך הטובה ביותר להימנע ממלחמה היא לשמור על ניטראליות.
כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה, התעוררו במולדובה חששות שטנקים שלה ייכנסו גם לבירה צ'יסיאנו כדי להקים ממשלת בובות פרו-רוסית. החשש הזה נמוג, אומר נוסאטי, אך בעיות הביטחון אינן רק בשדה הקרב הפיזי. "מדובר יותר במלחמה ההיברידית שרוסיה מנהלת נגדנו", ואשר לדבריו כוללת דיסאינפורמציה, פייק ניוז, מתקפות סייבר "וכל דבר שיפגע באמינות הממשלה ויכשיר את הקרקע להחלפתה בפרו-רוסית יותר". השבוע טענה סנדו, כי רוסיה תכננה ליזום הפגנות אלימות במטרה להפיל את הממשלה, וכי רשויות האכיפה זקוקות ליותר סמכויות כדי להיאבק במזימות כאלה.
מולדובה מפולגת עמוקות מזה זמן רב, מציין אקונומיסט, לתעמולה הרוסית יש השפעה רבה ולתושבים יש דעות מבולבלות וסותרות. אבל הפלישה לאוקראינה גרמה שינוי ניכר: ולדימיר פוטין עודנו המנהיג הזר הפופולרי ביותר, אך התמיכה בו צנחה; 70% סבורים שיש לחזק את הצבא. תומכיה של רוסיה במולדובה מתנגדים לרעיון – מה שמהווה סיבה טובה לממש אותו.
