|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חיסון קורונה, אוגנדה [צילום: הג'ארה נאוואלדה, AP]
|
|
|
|
מנכ"ל קרן גייטס, מארק זוסמן:
|
|
|
|
המגיפה הבאה - שאלה של זמן
|
|
זוסמן מותח ביקורת על המדינות העשירות שניהלו מרוץ לחיסוני הקורונה וחיסנו אזרחים בסיכון נמוך, בעוד במדינות עניות מתו אזרחים בסיכון גבוה שלא קיבלו את החיסון במועד
|
|
המגיפה הבאה איננה שאלה של "אם" אלא של "מתי". הלקח המרכזי שיש ללמוד מן הקורונה הוא הצורך לחלק את החיסונים בצורה שווה, ולא לאפשר למדינות העשירות להשתלט עליהם על חשבון המדינות העניות. כך אומר (2.3.23) מנכ"ל קרן ביל ומלינדה גייטס, מארק זוסמן, במפגש למנויי וושינגטון פוסט.
קרן גייטס, אותה הקימו מייסד מיקרוסופט ורעייתו דאז, משקיעה מזה שני עשורים מיליארדי דולרים בתחום הבריאות ברחבי העולם. גייטס התריע כבר ב-2016 שהמשבר העולמי הגדול הבא יהיה מגיפה נרחבת. הקרן עסקה במשך שנים בסיוע לפיתוח חיסונים בטכנולוגיית mRNA, בה נעשה שימוש בחיסונים הטובים ביותר (של פייזר ומודרנה), ובעיצומה של המגיפה אמר גייטס, כי השימוש המוצלח בה בקורונה עשוי לקדם אותה בדרך לפיתוח חיסון אפילו לסרטן.
לדברי זוסמן, המדינות שתפקדו בצורה הטוב ביותר בקורונה היו קוריאה הדרומית, ניו-זילנד ואחרות, אשר כבר בשלב מוקדם נקטו צעדים לאיתור מגעים, מסיכות, ריחוק חברתי, טיפול ולאחר מכן ההתחסנות. בארה"ב נרשמה הצלחה עצומה בפיתוח החיסונים, אך כמו במדינות רבות אחרות - היו כשלים משמעותיים בהסברה לציבור וביישום צעדי מנע חיוניים. זוסמן תולה את זה בחוסר אמון של הציבור בממשל ובמוסדות, ומצביע גם על חוסר השוויון בגישה לטיפולים ולחיסונים: "היו הבדלים משמעותיים בשיעורי התחלואה והתמותה על-פי קווים אתניים, מצב כלכלי ואיזורי מגורים".
פרנסס סטאד-סלרס, כתבת בכירה בפוסט, שאלה את זוסמן היה נכון לחייב התחסנות. הוא השיב במבט רחב יותר: "חוסר השוויון הגדול ביותר שמצאנו הוא בתמותת ילדים, אשר מתו בהמוניהם במדינות מתפתחות ממחלות שאינן מוכרות במדינות העשירות. הדרך למנוע את התמותה הזאת היא חיסונים. ב-20 השנים האחרונות שיעור התמותה המיותרת של ילדים ירד מ-10 ל-5 מיליון בשנה, במידה רבה בזכות חיסונים. לא צריך לחייב להתחסן אלא להסביר את היתרונות, שזה טוב לכולם - לך, למשפחתך, לקהילתך, לעולם. להסביר שזה כלי יעיל מאוד שמביא תועלת הרבה מעבר לאדם הפרטי.
"במדינות עשירות רבות, כולל ארה"ב, אנשים שכחו עד כמה אבעבועות ופוליו הן מחלות קטלניות - וזה בזכות החיסונים. היו כמה התפרצויות של מחלות אלו בארה"ב, בגלל ירידה בכמות החיסונים שמבטיחה חסינות עדר. במדינות בעלות הכנסות בינוניות יש יותר התלהבות לחיסונים, כי הם רואים את המחלות הללו מדי יום. לכן חשוב כל כך להסביר לציבור את הצורך להתחסן".
|
|
עלייה בתמותה ממחלות אחרות
|
|
|
|
|
חיסון פוליו, מלאווי [צילום: תוקו צ'יקונדי, AP]
|
|
|
זוסמן התריע, כי העולם אינו עושה די הצורך להתכונן למגיפה הבאה, שכאמור לדבריו התפרצותה היא רק שאלה של זמן. "מה שעבד טוב בקורונה הוא החיסונים. אנשים לא מבינים איזה הישג היה זה להשיג אותם כל כך מהר ובצורה כל כך יעילה. יעילות חיסוני הקדחת היא 30%-40%; יעילות חיסוני הקורונה היא 80%-90% וזה מדהים. הצד השלילי היה ההפצה. החיסונים לא הופצו בצורה שווה. מדינות עשירות ניהלו מרוץ והבטיחו לעצמן את רוב החיסונים. היו נסיונות לסייע למדינות העניות, אבל הם נכשלו בתחילת 2021. עם הזמן זה השתפר, אבל האיחורים גרמו לכך שרבים בסיכון גבוה לא קיבלו את החיסון במועד שיכול היה להציל את חייהם, בעוד בעלי סיכון נמוך במדינות עשירות קיבלו אותם קודם".
בהתייחסו לפעילותה של קרן גייטס כעת, אמר זוסמן: "התמותה מדלקת ריאות וקדחת ברחבי העולם עלתה בזמן הקורונה, אחרי שני עשורים של התקדמות מדהימה בתחום בריאות הציבור. הקורונה גרמה לנסיגה בכל אלה. לכן אנחנו מתמקדים במחלות הפוגעות במיוחד במדינות העניות. המוקד צריך להיות בהשקעה בשורה של פעולות: שיתוף במחקר, פיזור הייצור. ממשלות צריכות לפעול ולהשקיע משאבים, כי זה מה שטוב לאזרחיהן".
|
|
| תאריך:
|
03/03/23
|
|
|
עודכן:
|
03/03/23
|
|
איתמר לוין
|
|
המגיפה הבאה - שאלה של זמן
|
|
המחקר המדעי המקיף ביותר על התועלת שבשימוש במסיכות כאמצעי הגנה נגד מחלות מדבקות – כולל הקורונה – פורסם בשלהי ינואר. טום ג'פרסון, אפידמולוג מאוניברסיטת אוקספורד שעמד בראש צוות החוקרים, אומר שהמסקנות חד-משמעיות: "אין די הוכחות לכך שהמסיכות משנות משהו. נקודה". ומה לגבי מסיכות כמו N-95, המוצגות כמעניקות הגנה משופרת לעומת מסיכות הבד הרגילות? "שום הבדל שהוא", משיב ג'פרסון.
|
|
|
|
|
מגיפת הקורונה הביאה שינויים חסרי תקדים בחיי היומיום שלנו, כולל הדרך בה אנו נוסעים. עם יישום הגבלות הריחוק חברתי, רבים נאלצו לעבוד מהבית, להשתתף בפגישות באופן וירטואלי ולהגביל מפגשי פנים אל פנים עם אחרים. הדבר הוביל לירידה משמעותית במספר הנוסעים היומי ובשימוש במערכות התחבורה הציבורית.
|
|
|
|
|
משרד הבריאות הגיש (יום ג', 21.2.23) לכנסת דוח על העישון בשנת 2021, בעקבות חוק חובת הדיווח לגבי הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק. הדוח, שנועד להציג את התמונה העדכנית של מגיפת העישון בארץ, להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולהדגיש את הצורך במאבק בתופעת העישון ובנזקיו הקשים, מספק נתונים על עישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל, עישון בקרב בני הנוער וחיילי צה"ל וסקירה מקיפה של פעולות המניעה.
|
|
|
|
|
דוח חדש שפרסמה המועצה לשלום הילד חושף כי קרוב לשליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני. הדוח, המשמש כשנתון סטטיסטי ל-2022, מספק מבט מקיף על האתגרים העומדים בפני ילדים במדינה. הנושאים הדחופים ביותר שהודגשו בדוח כוללים עלייה דרמטית בביקורים של ילדים בחדרי מיון פסיכיאטריים ועלייה של 13% בניסיונות אובדניים. 40% ממקרי ההתאבדות שהתקבלו בחדרי המיון היו של בנים מתחת לגיל 14.
|
|
|
|
|
הצריכה בסין – המשק השני בגודלו בעולם – מתאוששת בצורה מפתיעה. למשל: אחרי שלוש שנים של מגבלות קורונה דרקוניות, הסינים ממלאים את בתי הקולנוע. ההתאוששות מקדימה להגיע משום שהנגיף מתפשט מהר מן הצפוי, מסביר אקונומיסט. ההנחה היא שלפחות 80% מ-1.4 מיליארד הסינים נדבקו והנתונים הרשמיים מוסרים על תפוסת שיא בבתי החולים ב-5.1.23. גל שני הגיע לאחר שהנוסעים הביתה לרגל ראש השנה (בסוף החודש שעבר) הביאו את הנגיף לאיזורי הכפר. אבל זה אומר, שאחרי המחלה – מאות מיליונים יהיו בעלי חיסון טבעי.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
