במשך חודשים הביעו פקידים אמריקנים בשיחות פרטיות את דאגתם לגבי מהלך המלחמה באוקראינה. בפומבי הם הדגישו את מחויבותם לסייע לקייב ככל שיידרש להתנגד לפלישה הרוסית. אבל בדיונים סגורים הם הצביעו ל מציאות עגומה יותר: ניצחון צבאי מוחלט של אוקראינה נראה בלתי אפשרי; מחסני הנשק והתחמושת במערב נתונים תחת לחץ כבד; ובנקודה מסוימת תתפוגג תמיכת הציבור, במיוחד בארה"ב.
ואז באה הדלפת הענק של מסמכי הפנטגון, על-פי החשד – בידי ג'ק טֶשֶרָה מן המשמר הלאומי האווירי במסצ'וסטס. בין היתר מתועדים בהם הספקות הכבדים של הממסד הביטחוני האמריקני לגבי המלחמה באוקראינה, אשר על-פי אחת ההערכות שדלפו – תימשך לתוך 2024 בלא פתרון בעתיד הנראה לעין, מזכיר וושינגטון פוסט.
הממשל ניסה להגביל את הנזק מחשיפת המסמכים, שחלקם היו מביכים במיוחד. "אני מודאג מכך שזה קרה, אבל אין שם פצצה בעלת משמעות רבה", טען הנשיא ג'ו ביידן. ועדיין, קובע הפוסט, המסמכים מציירים תמונה עגומה במיוחד של הדעה בוושינגטון על העימות. על-פי הערכת המודיעין המסכמת, גם אם אוקראינה תצליח לשחרר שטח נרחב – מה שאינו סביר – הדבר לא יוביל לשיחות שלום. על-פי ההערכה, המלחמה תסתיים בלא הישגים משמעותיים לאף אחד מן הצדדים, משום ששניהם סובלים ממחסור בכוח אדם ובציוד הדרושים לניהול מתקפות יעילות.
מסמך אחר צופה הצלחה צנועה בלבד למתקפת-הנגד הצפויה של אוקראינה, שמטרתה תהיה לשחרר את מחוז דונבס ולנסות לנתק את הגשר היבשתי הרוסי לחצי-האי קרים. על-פי הערכה זו, ביצורים רוסיים חדשים ומחסור בציוד ובאימונים בצד האוקראיני יגרמו לאוקראינים אבידות כבדות ויגבילו את התקדמותם.
המסמכים מצביעים גם על החששות בפנטגון לגבי יכולתה של אוקראינה לשמר בחודשים הבאים את יכולתה בתחום ההגנה האווירית, כולל התאריכים הצפויים (החודש ובחודש הבא) בהם מערכות נ"מ שונות שוב לא יוכלו לפעול. תרשים אחר עוסק בתחמושת האוזלת ומוביל למסקנה, כי האוקראינים ישמרו אותה למטוסים ומסוקים, ויימנעו מלירות על כלי טיס קטנים יותר כמו כטב"מים.
כל זה אינו ממש מפתיע, מציין הפוסט. העיתון דיווח כבר בחודש שעבר, כי הצבא האוקראיני – שספג 120,000 אבידות (הרוגים, פצועים ושבויים) ב-14 חודשי הלחימה – סובל ממחסור מתחמושת ויחידות מיומנות. בעקבות משחקי מלחמה משותפים לארה"ב ולאוקראינה, הגיעו שתי המדינות למסקנה שקייב מתחילה להבין את מגבלות יכולתה ההתקפית ולהתארגן בהתאם. ארה"ב סבורה שאין סיכוי לנתק את הגשר היבשתי, אך מקווה שהישגים יבשתיים אחרים יצליחו לכל הפחות לשבש את זרימת הציוד והכוחות דרכו.
פקידים אוקראינים המעיטו בערכן של הערכות המודיעין הכלולות במסמכים המודלפים. "כולם יודעים שיש לנו מעט תחמושת – הנשיא ושר ההגנה מדברים על כך בגלוי", אמר פקיד בכיר. "מאז נובמבר היה ברור לכולם שמתקפת-הנגד הבאה תתמקד בדרום, אבל את המיקום המדויק אנחנו יכולים לשנות בהתראה של שבוע".
אולם, הפסימיות הברורה של הפקידים האמריקנים מדגישה את השאלה מה צריך לקרות בהמשך. כמה פרשנים סבורים, כי התנאים הקשים מחייבים להגדיל משמעותית את הסיוע לקייב. "אם הגנת הנ"מ האוקראינית אוזלת, תשלחו עוד", כתב דליבור רוהאק. "אם הצבא האוקראיני סובל [כפי שנאמר באחד המסמכים] מהתיישנות וחוסרים – תמלאו אותם".
ריצ'רד האס וצ'רלס קופצ'ן מציעים כיוון אחר. לדעתם, בטווח הקרוב על ארה"ב ואירופה להגדיל משמעותית את הסיוע לאוקראינה, כדי שתוכל לשחרר כמה שיותר שטח כמה שיותר מהר. אבל עליהן גם לגבש אסטרטגיה דיפלומטית ברורה, אשר תציע לשני הצדדים תמריצים ממשיים כדי שיסכימו להפסקת אש. "במשך שנה אפשר המערב לאוקראינה להגדיר מהי הצלחה ולקבוע עבורו את יעדי המלחמה. בלי קשר לשאלה האם זו הייתה מדיניות הגיונית עם פרוץ המלחמה, היא מיצתה את עצמה", טוענים השניים.
