|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מטוסי F15 ו-F16 אמריקניים ויפניים [צילום: AP]
|
|
|
האם יפן תילחם לצידה של ארה"ב להגנת טייוואן
|
|
לשאלה זו אין מענה ברור, מנתח אקונומיסט - וזהו כבר כישלון של שתי המדינות. נכון לעכשיו אפילו אין להן שרשרת פיקוד משותפת
|
|
טייסים יפנים ואמריקנים מתאמנים יחדיו בבסיס מיסאווה שבצפון יפן, כולל במטוסי F35. הסכנה של מלחמה עם סין על טייוואן הפכה אימונים אלו לחשובים במיוחד. יפן מתכננת להכפיל עד 2027 את תקציב הביטחון שלה ורכשה טילי נ"מ ארוכי טווח. אבל – מזכיר אקונומיסט – יפן לא ירתה ירייה אחת מאז 1945. האם היא תילחם?
הגאוגרפיה מציבה את יפן בקו החזית: האי המערבי ביותר שלה מרוחק רק 111 ק"מ מטייוואן. סכנת העימות תפחת אם סין תאמין שיפן תיכנס למערכה. אם אכן תפרוץ מלחמה, מניעת נפילתה של טייוואן עשויה להיות תלויה בתמיכתה של יפן. לכל הפחות, ארה"ב תוכל להשתמש בבסיסיה במדינה זו; ואם הצבא היפני ישתתף בקרב, סיכויי ההצלחה של המערב יגדלו משמעותית.
אוצוקה טאקו, חבר פרלמנט בסיעה הליברלית-דמוקרטית השלטת, אומר לאקונומיסט: "אין מקרה שיפן לא תהיה מעורבת" בעימות סביב טייוואן. במקרה כזה "נילחם לצידה של ארה"ב". עם זאת, בניגוד לארה"ב - ליפן אין מחויבות חוקית לסייע לטייוואן להגן על עצמה, ולמרות ההצהרות התקיפות של כמה פוליטיקאים, המדיניות הרשמית לא השתנתה.
הברית בין ארה"ב ליפן תעמוד בפני מספר מבחנים בזמן מלחמה. אם ארה"ב תבוא לעזרתה של טייוואן – "אם" משמעותי בפני עצמו – היא תזדקק לאישורה של יפן להשתמש בבסיסים בהם מוצבים 54,000 חיילים. סין עשויה להציע ליפן התחייבות שלא לפגוע בה אם תדחה את הבקשה האמריקנית, אך ארה"ב תזכיר לה מהן המשמעויות ארוכות הטווח.
בהנחה שיינתן כזה אישור, יהיה על יפן להחליט האם לפעול בעצמה. הדִייֶט (הפרלמנט היפני) לכל הפחות יקבע שמדובר במצב בעל "השפעה חשובה" – מונח חקיקתי המאפשר תמיכה בלתי-לוחמת, כגון אספקת דלק, ציוד רפואי ותמיכה לוגיסטית. כניסה לקרב תהיה מסובכת יותר. הצבא היפני מורשה להגן על המדינה עצמה, למשל אם סין תתקוף את הבסיסים האמריקניים במדינה או את איי סֶנְדְקָאוּ השנויים במחלוקת בין המדינות. החוק מתיר לצבא היפני להתערב גם אם מדינה אחרת מותקפת והפרלמנט מחליט שזהו איום קיומי על יפן.
אם יפן תחליט להילחם, יהיה עליה לבחור היכן וכיצד. החוק מגביל את הפעלת הכוח הצבאי ל"מינימום ההכרחי". יפן נתפסת בעיקר כהגנה לארה"ב: היא תגן על עצמה ועל הבסיסים האמריקניים, ותשחרר את הכוחות האמריקניים להגן על טייוואן. ייתכן שבמסגרת זו תשגר יפן את הצוללות שלה לים סין המזרחי, אך לא למיצרי טייוואן.
|
|
בודקים מודל ממלחמת העולם השנייה
|
|
|
|
|
טנקים יפניים. לא מחויבת לצאת למלחמה [צילום: AP]
|
|
|
הברית בין ארה"ב ליפן לא נוצרה למלחמה כזאת, מדגיש אקונומיסט. יפן היא פחות שותף צבאי ויותר פלטפורמה להפעלת הכוח האמריקני, כפי שעשתה במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם. ההסכם בין שתי המדינות מחייב את ארה"ב להגן על יפן בתמורה לבסיסים בשטחה, אך אינו מחייב את יפן לצאת למלחמה לצד ארה"ב. שרשרות הפיקוד של שתי המדינות נפרדות, בניגוד לפיקוד האחיד בקוריאה הדרומית; יהיה צורך לשנות זאת כדי להיות מוכנים למלחמה. מומחים מחפשים מודלים, וחלקם מרחיקים לכת עד לפיקוד האמריקני-בריטי במלחמת העולם השנייה.
יפן מתכננת להקים מפקדה משותפת קבועה, אשר תשרת את פיקוד הודו-פסיפיק של ארה"ב, אך הדבר עשוי לארוך שנים. גם ארה"ב צריכה לבצע שינויים: המפקדה שלה ביפן מוסמכת לנהל את הברית בין שתי המדינות ולשמור על כוננות הכוחות, אך אין לה תפקיד מבצעי אמיתי. הפיקוד על המטוסים האמריקניים נמצא בידי פיקוד הודו-פסיפיק, המוצב הרחק בהוואי. יהיה קשה לתאם עם היפנים אם טוקיו תותקף, ועוד יותר קשה – אם תשתית התקשורת האמריקנית תותקף גם היא. כל שינוי גם ייתקל במכשולים פוליטיים: יפן הבהירה שלא תוותר על עצמאות הפיקוד.
סקרים מלמדים שהציבור היפני תומך בברית עם ארה"ב, אך ממשיך להתנגד לשותפות פעילה יותר של הצבא. סקר אחד הציע לנשאלים שלוש אפשרויות לתגובה היפנית במקרה של עימות בין ארה"ב לסין. 27% אמרו שהצבא המקומי לא צריך להתערב כלל, 56% תמכו בסיוע עורפי בלבד ורק 11% סברו שעל יפן להילחם לצידה של ארה"ב. איש אינו יודע מה באמת יקרה, וזה כבר כישלון של ארה"ב ויפן גם יחד.
|
|
| תאריך:
|
14/05/23
|
|
|
עודכן:
|
14/05/23
|
|
איתמר לוין
|
|
האם יפן תילחם לצידה של ארה"ב להגנת טייוואן
|
|
חלומה עתיק היומין של סין להשתוות מבחינה צבאית למעצמות המערב נמצא כעת בהישג יד. בשנת 2020 היא עברה את ארה"ב בגודל הצי, שהוא כיום עמוד השדרה של מה שהפנטגון מכנה "אתגר גובר". השאלה המרכזית – אומר אקונומיסט – היא זו: האם סין תוכל להמשיך באותו קצב, להרחיב את יכולותיה ולאיים על הדומיננטיות האמריקנית, או שמא ההאטה בכלכלתה והמערב המאוחד והעוין הניצב מולה משמעותם שהיא הגיעה לשיא כוחה?
|
|
|
|
|
הבחירות לנשיאות טורקיה (14.5.23) הן בעלות חשיבות מכרעת לעתיד הדמוקרטיה במדינה ואולי גם מעבר לה. בליבן מצוי פרדוקס: למרות שארצם שוקעת יותר ויותר לתוך סמכותנות, הטורקים אוהבים להצביע ויש להם אפשרות אמיתית לעצב מחדש את פניה הפוליטית של המדינה, כותב וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
איש אינו אוהב את מפגשי הליגה הערבית – למעט בשאר אסד. סוריה הושעתה מן הארגון בשנת 2011 בשל הדיכוי הברברי של התקוממות מתנגדי המשטר, אך השבוע הוחזרה אליו ואסד הוזמן לפגישת הפסגה שתתקיים בסעודיה בשבוע הבא. מבחינת אסד, זהו צעד נוסף למימוש תקוותו להתקבל מחדש גם במערב – מסביר אקונומיסט.
|
|
|
|
|
כאשר תלמידי ארה"ב חזרו לבתי הספר לאחר הקורונה, הבחינו עד מהרה המחנכים בשינוי בהרגלי הסלולר שלהם. יותר מאשר אי-פעם, הם היו צמודים למכשירים במהלך השיעורים – מעלים פוסטים לרשתות החברתיות, מחפשים ביוטיוב, מסמסים לחברים. התוצאה: בתי ספר בשורה של מדינות אוסרים להכניס את המכשירים לכיתות במטרה להפחית את האובססיה אליהם, את ההפרעה ללימודים, את בעיות המשמעת ואת הסכנות הנפשיות – מדווח וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
ביום שלישי שעבר (2.5.23), לפני שהגיע סנאטור כלשהו לשימוע בוועדת המשפטים על האתיקה של שופטי בית המשפט העליון, בקע קולו של השופט קלרנס תומס מבין חיפויי העץ של הקירות. "סנאטור, אני רוצה להתחיל ולומר שאני מכחיש בצורה מוחלטת כל אחת ואחת מההאשמות נגדי". הייתה זו הקלטה מהשימוע לאישור מינויו ב-1991, כאשר אניטה היל טענה שהטריד אותה מינית. אבל הם בהחלט התאמו גם הפעם, מציין וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
