בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
2.2 מיליון חיילים בשירות סדיר [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
|
|
סין טרם הגיעה לשיא עוצמתה הצבאית
|
ניתוחו של אקונומיסט מוביל למסקנה שההתעצמות תימשך בשנים הקרובות, גם אם המצב הכלכלי יגרום האטה מסוימת ● האם לנשיא שי תהיה סבלנות לחכות בסוגיית טייוואן, או שהוא יטעה כמו פוטין?
|
חלומה עתיק היומין של סין להשתוות מבחינה צבאית למעצמות המערב נמצא כעת בהישג יד. בשנת 2020 היא עברה את ארה"ב בגודל הצי, שהוא כיום עמוד השדרה של מה שהפנטגון מכנה "אתגר גובר". השאלה המרכזית – אומר אקונומיסט – היא זו: האם סין תוכל להמשיך באותו קצב, להרחיב את יכולותיה ולאיים על הדומיננטיות האמריקנית, או שמא ההאטה בכלכלתה והמערב המאוחד והעוין הניצב מולה משמעותם שהיא הגיעה לשיא כוחה? בפני הנשיא שי ג'ינפינג ניצבים אתגרים קשים רבים, כולל הזדקנות האוכלוסייה, חובות עצומים של הממשל המקומי וממשל אמריקני הנחוש למנוע מארצו גישה לטכנולוגיה מתקדמת. ארה"ב מצידה גם מתגברת את צבאה ויוצרת ברית להגנת טייוואן. אבל, טוען אקונומיסט, ראיות רבות מצביעות על כך שסין רחוקה משיא כוחה הצבאי. תקציב הביטחון הסיני גדל בממוצע ב-9% לשנה מאז שמנהיגי המדינה השיקו תוכנית מודרניזציה שאפתנית בשלהי שנות ה-1990. השנה הוא עומד על 224 מיליארד דולר, שני רק לתקציב האמריקני הגדול פי ארבעה; בכלכלה שבהאטה קשה להמשיך בגידול כזה. עם זאת, השנה התקציב אמור לעלות ב-7.2%, בדומה לתחזית הסינית לגידול הנומינלי בתמ"ג, ולעמוד על 1.6%-1.7% מהתוצר – כמו בעשור הקודם. אם קצב זה יישמר, תקציב הביטחון הסיני עדיין יהיה קטן משמעותי מזה האמריקני ב-2030, אך הפער יצטצמם: סין תגדיל אותו עד אז ב-155 מיליארד דולר, לעומת תוספת של 123 מיליארד דולר בארה"ב. ואפילו אם הצמיחה תהיה נמוכה מן התחזיות, שי יוכל להפנות לצבא משאבים מן המגזר האזרחי, ובתוך הצבא – לתת עדיפות לנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית גבוהה, למשל על-ידי הקטנת כוח האדם (2.2 מיליון איש בשירות פעיל). קנה מידה נוסף הוא הצי הסיני, המהווה רכיב חיוני בכל ניסיון לכבוש את טייוואן ובהפגנת כוח גלובלי. בניית ספינות היא עסק יקר המצריך בסיס תעשייתי חזק, כך שהיא משקפת עוצמה כלכלית. בשני העשורים האחרונים הפך הצי הסיני ממשמר חופים המצויד בספינות מיושנות לצי מודרני המצויד בספינות תוצרת בית, המסוגל לבצע משימות הרחק מחופי המולדת. אבל בכמה תחומי מפתח הוא עדיין אינו עומד בצרכיו של שי – במיוחד העדר מספר מספיק של ספינות אמפיביות כדי לפלוש בהצלחה לטייוואן.
|
הבעיה של סין: חוסר ניסיון
|
|
|
|
הצי הגדול בעולם מבחינה מספרית [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
|
הפנטגון צופה שזה ישתנה בעשור הנוכחי. כיום יש לסין 340 "ספינות קרב" – כולל נושאות מטוסים, צוללות, פריגטות ומשחתות. המספר יגיע ל-400 בעוד שנתיים ול-440 בשנת 2030, כולל תריסר ספינות אמפיביות גדולות. גם אם התקציב יקטן, בשנת 2033 צפוי הצי לכלול 356 ספינות, כולל עוד שלוש נושאות מטוסים ותשע ספינות אמפיביות גדולות. לעומת זאת, לצי האמריקני יש 296 ספינות (כמחצית מהשיא בזמן המלחמה הקרה) והוא יירד ל-290 בסוף העשור. היעד הרשמי הוא 355 ספינות, אבל קשיי תקציב ימנעו את הגשמתו אפילו ב-2040. ויש לזכור, שהצי האמריקני פרוס בכל העולם. הספינות האמריקניות גדולות יותר ובעלות יכולות טובות יותר, אך סין צפויה לסגור גם פערים אלו בעשורים הקרובים; רמת התכנון והייצור שלה כבר מתקרבת לזו של ארה"ב. לרשותה של סין עומדת תעשיית ענק של ייצור ספינות, האחראית ל-44% מהספינות המסחריות שנבנו בעולם ב-2021. הן נוטלת חלק גם בייצור הצבאי – מה שמסייע לשמר את המספנות בעיתות של שפל כלכלי ולהשתמש לצרכים צבאיים בטכנולוגיות ושיטות ייצור אזרחיות תוך עקיפת המגבלות שמטיל המערב על סין. לסין יש בעיה גדולה מול ארה"ב, מציין אקונומיסט: חוסר ניסיון. מאז מלחמת יבשה בווייטנאם ב-1971, סין לא נלחמה. היא טרם ליטשה את פעילות נושאות המטוסים בזמן שלום, קל וחומר – בקרב. היא לא שכללה את האומנות של הסתרת הצוללות שלה במקביל לחיפוש צוללות עוינות. ארה"ב, לעומתה, שכללה במשך עשרות שנים את כל המיומנויות הללו. סין גם מתקשה לגייס חיילים בעלי השכלה לתפעול הספינות החדשות. מובן שתמיד קיים הסיכון שמא שי ייצא למלחמה לפני שצבאו יהיה מוכן, במיוחד אם טייוואן תכריז על עצמאות או אם ארה"ב תנקוט צעדים שישדרגו משמעותית את מעמדו/הגנתו של האי. שי מזדקן ונעשה פגיע יותר לבעיות בריאות ולאתגרים פוליטיים, והוא עלול לשגות או להיעשות חסר סבלנות – כמו ולדימיר פוטין באוקראינה. יש הטוענים שקיימים סימנים לכך, כולל פקודה שנתן לצבאו לפתח עד 2027 את היכולת לפלוש לטייוואן. אחרים אומרים שמדובר רק באבן דרך ולא בכוונה לתקוף בעוד ארבע שנים. משחקי מלחמה שנערכו לאחרונה העלו, כי סין תוכל לנצח במלחמה בטייוואן בעשור הנוכחי, אך הצלחתה אינה בטוחה והאבידות לכל הצדדים יהיו כבדות. ככל ששי ימתין יותר, כך יגדלו הסיכויים של צבאו להטות לטובתו את כף המאזניים – ולא רק במונחים קונבנציונליים. הפנטגון צופה שכוחה הגרעיני של סין יגדל כמעט פי ארבעה עד 2035. בבייג'ינג מקווים שיהיה בכך כדי לכפות על ארה"ב וטייוואן פתרון בדרכי שלום. לכן, מסכם אקונומיסט, סין עדיין לא הגיעה לשיא כוחה הצבאי.
|
|
תאריך:
|
14/05/23
|
|
|
עודכן:
|
14/05/23
|
|
איתמר לוין
|
סין טרם הגיעה לשיא עוצמתה הצבאית
|
|
הבחירות לנשיאות טורקיה (14.5.23) הן בעלות חשיבות מכרעת לעתיד הדמוקרטיה במדינה ואולי גם מעבר לה. בליבן מצוי פרדוקס: למרות שארצם שוקעת יותר ויותר לתוך סמכותנות, הטורקים אוהבים להצביע ויש להם אפשרות אמיתית לעצב מחדש את פניה הפוליטית של המדינה, כותב וושינגטון פוסט.
|
|
|
איש אינו אוהב את מפגשי הליגה הערבית – למעט בשאר אסד. סוריה הושעתה מן הארגון בשנת 2011 בשל הדיכוי הברברי של התקוממות מתנגדי המשטר, אך השבוע הוחזרה אליו ואסד הוזמן לפגישת הפסגה שתתקיים בסעודיה בשבוע הבא. מבחינת אסד, זהו צעד נוסף למימוש תקוותו להתקבל מחדש גם במערב – מסביר אקונומיסט.
|
|
|
כאשר תלמידי ארה"ב חזרו לבתי הספר לאחר הקורונה, הבחינו עד מהרה המחנכים בשינוי בהרגלי הסלולר שלהם. יותר מאשר אי-פעם, הם היו צמודים למכשירים במהלך השיעורים – מעלים פוסטים לרשתות החברתיות, מחפשים ביוטיוב, מסמסים לחברים. התוצאה: בתי ספר בשורה של מדינות אוסרים להכניס את המכשירים לכיתות במטרה להפחית את האובססיה אליהם, את ההפרעה ללימודים, את בעיות המשמעת ואת הסכנות הנפשיות – מדווח וושינגטון פוסט.
|
|
|
ביום שלישי שעבר (2.5.23), לפני שהגיע סנאטור כלשהו לשימוע בוועדת המשפטים על האתיקה של שופטי בית המשפט העליון, בקע קולו של השופט קלרנס תומס מבין חיפויי העץ של הקירות. "סנאטור, אני רוצה להתחיל ולומר שאני מכחיש בצורה מוחלטת כל אחת ואחת מההאשמות נגדי". הייתה זו הקלטה מהשימוע לאישור מינויו ב-1991, כאשר אניטה היל טענה שהטריד אותה מינית. אבל הם בהחלט התאמו גם הפעם, מציין וושינגטון פוסט.
|
|
|
מאז מרס 2020 גורשו 2.8 מיליון מסתננים שניסו להיכנס לארה"ב דרך הגבול הדרומי-מערבי, וזאת על-פי תקנה מימי הקורונה המכונה Title 42. אין פלא, אפוא, שהנשיא ג'ו ביידן מצפה למחזות כאוטיים עם תפוגתה היום (11.5.23). הוא שיגר לגבול 1,500 חיילים כדי לתגבר את אנשי המכס וביקורת הגבולות. כמה ערים בטקסס הכריזו על מצב חירום. התוצאות עלולות להיות קשות למהגרים וגם לביידן, צופה אקונומיסט.
|
|
|
|