זלנסקי קיבל מנאט"ו יותר מכפי שציפה

בדרכו לפסגת נאט"ו בווילנה השבוע טען ולדימיר זלנסקי, כי העובדה שאוקראינה אינה מקבלת הבטחה ברורה לקבלה מהירה לברית, היא "חסרת תקדים ואבסורדית". אם היה ניסיון של הרגע האחרון לכופף את ידם של ראשי הברית, הוא נכשל. ההודעה המסכמת קבעה, כי אוקראינה תצטרף לברית כאשר תעמוד בתנאים שייקבעו – וללא לוח זמנים.

ייתכן שמצב זה שימח את ולדימיר פוטין, אך המציאות שונה – מנתח אקונומיסט. למרות שהפסגה יכלה לעשות יותר ולמנוע את מראית העין של מחלוקות עם אוקראינה, היא הנחיתה מספר מהלומות על נשיא רוסיה והבטיחה שרבות נוספות יבואו בעקבותיהן.

התבוסה הראשונה של פוטין הייתה בנוגע להרחבת נאט"ו, כאשר טורקיה הסירה את התנגדותה לצירופה של שבדיה (לאחר צירופה של פינלנד). הצעד הזה יחזק את הברית בים הבלטי ובצפון הרחוק, ויחייב את פוטין להשקיע עוד יותר משאבים אם ירצה להתגרות בברית לאורך הגבול הארוך עימה. מוקדם יותר השבוע החזירה טורקיה לאוקראינה כמה ממגיני העיר מריופול, ונראה שהיא מתרחקת מרוסיה ומתקרבת למערב.

זלנסקי קיבל יותר ממה שציפה. נאט"ו מעולם לא התכוונה לצרף את אוקראינה כל עוד המלחמה נמשכת, משום שמשמעות הדבר הייתה מלחמה ישירה עם רוסיה וסכנה להסלמה גרעינית. אבל קייב קיבלה מסלול מהיר לחברות כאשר המלחמה תסתיים: הברית הסירה את הדרישה שתעמוד בכל תנאי הקבלה הרגילים.

זו לא הנקודה העיקרית, ממשיך אקונומיסט. שיחות שלום ממשיות אינן נראות באופק; העובדה שאוקראינה לא תצורף כל עוד המלחמה נמשכת, מתמרצת את רוסיה להמשיך אותה. לכן, מה שפחות חשוב הוא התנאים לחברות אפשרית, וחשובה הרבה יותר היא המחויבות להמשך הסיוע לאוקראינה – ושם נרשמה התקדמות אמיתית.

התקדמות זו באה בדמות התחייבות ברורה של מדינות G7 (כולן פרט ליפן חברות בנאט"ו) לספק לאוקראינה יותר ציוד ביטחוני, להגביר את השיתוף במודיעין, להרחיב את האימונים של חייליה ועוד. השבע הצהירו על מחויבות קבוצתית, ועל כך שכל מדינה בנפרד תעצב את הערבויות הביטחוניות לכך שלאוקראינה יהיה "כוח מתאים להגן על עצמה כעת ולהרתיע מפני תוקפנות רוסית בעתיד". ככל שמדינות נוספות יצטרפו למחויבות זו, כך ייטב – משום שהמסר מסייע למסמס את ההנחה הרוסית ולפיה התמיכה המערבית תפחת אם רק תוכל להאריך את המלחמה.

דרך אפשרית להעצים את המסר היא להפוך אותו לחוק, כפי שעשה הקונגרס האמריקני בשנת 1979 לגבי טייוואן. חוק זה מחייב את הנשיא להעמיד לרשות האי את האמצעים הנחוצים באיכות הנחוצה כדי להגן על עצמו ביעילות. אותו דבר צריך להיעשות לגבי אוקראינה, סבור אקונומיסט. קונגרס עתידי יוכל לשנות את החוק, אבל חקיקה כעת תקבע רף גבוה; אין ספק שהוא יעבור גם בבית הנבחרים שבשליטה רפובליקנית. פסגת וילנה הייתה הזדמנות פז ליצור משהו עם שיניים אמיתיות. היא הצליחה חלקית וכעת יש להשלים את המלאכה.