לפני שנה גרר מותה של מאשה אמיני בת ה-22, שהייתה במעצר בידי משטרת המוסר האירנית, גל של מחאות ברחבי המדינה אותו הובילו נשים וצעירים. הגל הזה זעזע את יסודות הרפובליקה האיסלאמית: שלטון הדת, הפרדה מגדרית ומדינת משטרה. בסופו של יום, המחאה המפוזרת והבלתי-מאורגנת לא הייתה בת תחרות לשיטה הסמכותנית: מנהיגי הדת ריסקו אותה באכזריות ולאחרונה אף החמירו את הפיקוח שהוביל להתעוררותה.
השנה שעברה העניקה לעולם הצצה אל הזעם המבעבע מתחת לפני השטח של חברה מדוכאת ותיעוד של אכזריות הממשלה – כמו גם אל יכולת העמידה של המשטר ואל מגבלות יכולתו של העולם להטיל אחריות, כותב וושינגטון פוסט.
הניתוח שלאחר המוות בגופתה של אמיני קבע, שהיא מתה ב-16.9.22 בשל מחלות רקע – ולא, כפי שטענו משפחתה ופעילי זכויות אדם, ממכות השוטרים. היא נכלאה בטענה שהפרה את חוק הלבוש בכך שנמנעה מחבישת החיג'אב. שתי העיתונאיות שחשפו את הסיפור עודן כלואות ועומדות לדין על בגידה. בשבועות האחרונים פיטרו ואסרו השלטונות מורים, מוזיקאים ופעילים בשל תמיכתם במחאה; איימו לעצור מחדש 20,000 מפגינים ששוחררו; ועצרו בני משפחה של מפגינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון.
אולם, טהרן לא יצאה מן המחאה בלא פגע – אומרים פרשנים, פעילי זכויות אדם ואירנים מן השורה, שרבים מהם רק מחכים לניצוץ הבא. בעוד חלק מן הנשים ממשיכות להפר את המגבלות החברתיות, אנשי השלטון חלוקים ביניהם והקרקע מוכשרת לעימות הבא.
הסרת החיג'אב ושריפתו בידי נשים הפכה לסמל מחאה בולט בימים הראשונים של ההפגנות, אך זהו רק סמל אחד מני רבים למה שהפך להתקוממות נגד מדינת המשטרה. מותה של אמיני קיבץ יחדיו גברים ונשים, מעמדות וקבוצות אתניות סביב הססמה הכורדית "נשים, חיים, חרות". הממשלה הגיבה – כדרכה – בדיכוי רב-עוצמה, במיוחד בצפון-מערב הכורדי ממנו הגיעה אמיני ובו ההפגנות היו הנרחבות ביותר.
המנהיג העליון, עלי חמנאי, טען שהמפגינים הם "מסיתים" ו"פושעים" הנתמכים בידי מעצמות זרות, ושיבח את כוחות הביטחון המקומיים אשר "הקריבו את חייהם כדי להגן על הציבור מפני מחוללי המהומות". בהובלתם של משמרות המהפכה, הרגו כוחות הביטחון למעלה מ-500 מפגינים בתוך חצי שנה, רבבות נכלאו ושבעה הוצאו להורג אחרי משפטי ראווה.
אבל בעוד הדיכוי ברחובות היה תופעה מוכרת, מה שהתרחש לאחר מכן היה בעייתי יותר מבחינת המשטר – טוען הפוסט – שכן המחאה גררה סדקים בקרב השמרנים והקיצוניים שבשלטון. חלקם קראו להקל במגבלות הבלתי פופולריות, כגון חובת החיג'אב, כדי לפייס את הציבור תוך שימור השיטה הכוללת; אחרים אומרים שוויתור על מקצת הוא ויתור על הכל.
|
עונשים חמורים לנשים ללא חיג'אב
|
|
|
|
|
|
תמונתה של אמיני בידי מפגינים בבגדד, ספטמבר 2022 [צילום: AP]
|
|
נכון לעכשיו, רשימת העונשים לנשים המפרות את קוד הלבוש ממשיכה להחמיר: קנסות כבדים, הגבלות בבנקים, סגירת עסקים, מאסר, עבודת פרך, מגבלות נסיעה, אבחון כחולות נפש. הרשויות התקינו מצלמות לתפוס נשים נטולות חיג'אב במכוניותיהן וברחובות. הצעת חוק הנמצאת בדיון קובעת עונש של עשר שנות מאסר וקנס עתק בשווי 1,000 דולר על הפרת חובת החיג'אב. קבוצת מומחים של האו"ם כינתה את ההצעה "אפרטהייד מגדרי".
עורכת הדין שרה חוסיין עומדת בראש ועדה שמטרתה לבחון את הפרת זכויות האדם בעת דיכוי המהומות. ההתקדמות איטית: הדוח הסופי צפוי רק במרס 2024. בזמן ההפגנות גינו ארה"ב, האו"ם והאיחוד האירופי את הדיכוי שלהן. המערב הטיל עיצומים חדשים על פקידים אירנים ועל עסקים של משמרות המהפכה הקשורים לדיכוי, ובכך העמיקו את בידודה של אירן; הקמת הוועדה היא צעד משמעותי בשל היותה הראשונה נגד אירן במסגרת מועצת האו"ם לזכויות אדם.
טהרן אסרה על נציגי הוועדה להיכנס לתחומה, ו-16 עובדיה יושבים בז'נבה ומסתמכים בעיקר על מקורות גלויים ועל ראיונות מרחוק עם קורבנות ועדי ראייה. הם אוספים ובוחנים מידע על עינויים, היעלמויות, מעצרים שרירותיים והוצאות להורג. האתגר הגדול ביותר, אומרת חוסיין, הוא להבטיח את שלומם של העדים האירנים, בשל הצנזורה ההדוקה של המשטר על הטלקומוניקציה במדינה.
בחודש מרס השנה הכריז הנשיא איברהים ראיסי שהמשטר ניצח את המפגינים והציג תמונה של אחדות לאומית: "הממשלה אינה שייכת לשום פלג", אמר. אבל בפועל, השנה שעברה הפכה את המחלוקות באירן לבלתי ניתנות להסתרה והפריכה את טענת המשטר לתמיכה כללית של הציבור.
ככל שהדיכוי נמשך, יותר פקידים אירנים ניצבים בפני הסכנה של כתבי אישום אפשריים בחו"ל. בשנים האחרונות אימצו 150 מדינות סוג של סמכות שיפוט אוניברסלית – עיקרון משפטי ולפיו כמה פשעים הם כה חמורים, עד שמגבלות טריטוריאליות של סמכות שיפוט אינן חלות עליהם. ביולי 2022 הרשיע בית משפט שבדי את חאמד נורי בפשעי מלחמה וברצח בשל חלקו ברצח המוני באירן ב-1988 – הרשעה ראשונה מסוגה על-פי עיקרון זה; נורי ערער.
עורכי דין ותובעים ברחבי אירופה בונים תיקים בתקווה שניתן יהיה להעמיד לדין אישים אירנים אם יגיעו ליבשת. קאווה מוסאווי, עורך דין אירני היושב בבריטניה, גם מבקש מבית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צו מאסר נגד חמנאי, בעקבות התקדים של צו דומה שהוצא נגד ולדימיר פוטין בשל המלחמה באוקראינה.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
19/09/23
|
|
|
עודכן: |
19/09/23
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
הצעה ליום טיול מלא המשלב את חצר כנרת, מצפה השלום, עין פיק, רחוב...
