|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
טנקי "פנתר שחור" תוצרת קוריאה הדרומית [צילום: AP]
|
|
|
אנקרה וסיאול מככבות בשוק הנשק העולמי
|
|
שינויים גיאו-פוליטיים והמלחמה באוקראינה מטלטלים את ייצוא הנשק ● אקונומיסט על עלייתן של קוריאה הדרומית וטורקיה, על חשבון סין ורוסיה
|
|
הפגישה בין קים ג'ונג-און לבין ולדימיר פוטין בשבוע שעבר הייתה מדהימה בשל משמעויותיה לשוק הנשק העולמי. חמש יצואניות הנשק הגדולות בעולם (ארה"ב, רוסיה, צרפת, סין וגרמניה) אחראיות ליותר משלושה רבעים מהסחר, אבל יצרנים חדשים נותנים להן תחרות קשה. הם מנצלים בצורה מיטבית את השינויים הגיאו-פוליטיים וגם מרוויחים מהמלחמה באוקראינה, מדווח אקונומיסט.
כעת רוסיה מחזרת אחרי קוריאה הצפונית, שכן היא מתקשה למצוא מקורות אחרים. סין מסרבת למכור לה נשק התקפי, ורק אירן הסכימה למכור 2,400 כטב"מים מתאבדים. הקוריאנים יכולים לספק כטב"מים, טילים, ארטילריה ומערכות רב-קניות; מקורות אמריקניים אומרים שהם כבר מוכרים פגזים בקוטר 152 מ"מ. מוסקבה קונה בפיוגיאנג וטהרן משום שהללו כבר נתונות לעיצומים כה כבדים, עד שאין להן מה להפסיד אם יעשו עסקים איתה.
עסקי הנשק של קוריאה הדרומית טובים עוד יותר והם פרחו עוד לפני הפלישה הרוסית. בשנים 2022-2018 היא טיפסה למקום התשיעי ברשימת ספקי הנשק של המכון לחקר השלום בשטוקהולם; הממשלה מקווה לעלות בעוד ארבע שנים למקום הרביעי. אשתקד היא מכרה נשק ב-17 מיליארד דולר, כפליים מאשר ב-2021, מתוכם 14.5 מיליארד דולר לפולין, כולל 1,000 טנקים (יותר ממספרם בגרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה יחדיו), 672 קני ארטילריה, 288 מערכות רב-קניות ו-48 מטוסי קרב.
הצלחתו של הדרום נובעת ממחירים תחרותיים, איכות גבוהה ומשלוחים מהירים – בזכות הניסיון בעבודה עם היצרנים הטובים ביותר בארה"ב ובזכות מגזר ההיי-טק המקומי המשובח. לקוחות באסיה אוהבים את העובדה שיש לסיאול קשרים קרובים עם וושינגטון – אך היא איננה ארה"ב, שהאמון בה נסדק. עובדה זו גם תסייע לדרום להשיג עסקה ב-45 מיליארד דולר לחידוש הצי הקנדי.
המקום השני בסחר הנשק במדינות המתפתחות שייך לטורקיה. מאז שמפלגתו של רג'פ טאיפ ארדואן עלתה לשלטון ב-2002 היא שפכה כסף לתעשיות הביטחוניות. מימוש היעד של כמעט-עצמאות בייצור הנשק הפך לדחוף יותר בשל העיצומים שהטילו ארה"ב ואירופה, בין היתר כאשר טורקיה – חברה בנאט"ו – רכשה ב-2019 טילי נ"מ רוסיים מדגם S-400.
המכון לחקר השלום מעריך שבשנים 2022-2018 גדל ייצוא הנשק הטורקי ב-69% בהשוואה לארבע השנים הקודמות וחלקה בשוק העולמי הוכפל. נתונים טורקיים מצביעים על גידול של 38% ביחס ל-2021 – מכירות של 4.4 מיליארד דולר; היעד לשנה הנוכחית הוא 6 מיליארד דולר. המוצר הבולט ביותר של טורקיה הוא כטב"מים: בחודש יולי היא חתמה על הסכם למכירתם לסעודיה ב-3 מיליארד דולר, והם כבר מופעלים בקרב בלוב, אזרבייג'ן, אתיופיה ואוקראינה. 20 מדינות נוספות עומדות בתור לקנות אותם בזכות מחירם הנמוך וזמינותם המיידית.
|
|
|
|
|
כטב"ם ANKA תומרת טורקיה [צילום: מישל אולר, AP]
|
|
|
מה שבדרך מבליט את שאיפותיה של טורקיה, ממשיך אקונומיסט. היא סיפקה צוללות וקורבטות לפקיסטן. ספינת הדגל החדשה שלה, "אנאדולו", היה כלי אמפיבי התקפי ונושאת מטוסים קלה אשר תשא כטב"מים; לפחות מדינה אחת במפרץ הפרסי מעוניינת בספינה דומה. מטוס הקרב שלה מהדור החמישי, KAAN, שבייצורו שותפות אזרבייג'אן ופקיסטן, יטוס לראשונה לפני סוף השנה. אנקרה מתכוונת להציע אותו למדינות שארה"ב מסרבת למכור להן את החמקן F-35, ושוב מדינות המפרץ הן הראשונות בתור.
קוריאה הדרומית וטורקיה יצאו נשכרות מן הצניחה בייצוא הנשק של מתחרותיהן. הייצוא הרוסי צנח ב-31% בשנים 2022-2018, והצניחה תימשך בשל צרכיה שלה באוקראינה, הבידוד בו היא נתונה ומאמציהן של הודו וסין – שתי לקוחותיה העיקריות – להפחית את תלותן בה. הודו הפחיתה את הרכש מרוסיה ב-37% באותה תקופה, והייתה רוצה להקטין עוד יותר את התלות בתעשיה הביטחונית הרוסית שצריכה לדאוג קודם לעצמה. 272 מטוסי הסוחוי-30 ההודיים, עמוד השדרה של חיל-האוויר שלה, מושבתים משום שרוסיה אינה יכולה לספק חלפים. יתרה מזאת: חלק מהציוד שייצאה רוסיה הפגין ביצועים עלובים באוקראינה.
באשר לסין, מחצית מהייצוא הצבאי שלה בשנים 2022-2018 הופנה לפקיסטן, בה היא רואה בת ברית מול הודו; 80% מהציוד העיקרי שבידי פקיסטן יוצרו בסין, כולל מטוסי קרב, טילים, פריגטות וצוללות. סין אינה מודאגת ממדיניות זכויות האדם של לקוחותיה, מהאופן בו ישתמשו בנשק או אם הם תחת עיצומים מערביים. אבל לתעשיה הביטחונית של סין יש בעיות משלה, כולל העובדה שללקוחותיה נמאס מהאיכות הירודה ומהתחזוקה הגרועה עוד יותר. זאת ועוד: למעט תאילנד ומינמאר, שאר מדינות דרום-מזרח אסיה לא מוכנות להתקרב לנשק סיני בשל הבריונות של בייג'ינג.
נחמה פורתא לסין היא שאינה צריכה לדאוג לתחרות מצד הודו, מציין אקונומיסט. למרות מאמציה הרבים של האחרונה, ייצוא הנשק שלה לא גדל בצורה משמעותית. ממשלתו של נרנדרה מודי פרסמה רשימה ארוכה של חלקי נשק שיש לייצר בהודו, ומקווה להכניס לשימוש בסוף העשור טנקים קלים וארטילריה מתוצרתה. אבל היא הסתמכה יותר מדי על העברת טכנולוגיה מרוסיה במסגרת רשיונות לייצור מטוסים, טנקים וספינות – הסכמים בהם לא עמדה מוסקבה. ההשקעות הממשלתיות בזבזניות ונתקלת בסחבת כבדה. אם קוריאה הדרומית וטורקיה מראות כיצד לבנות תעשיה ביטחונית יוקרתית המחזקת את הביטחון הלאומי, הודו היא השיעור כיצד לא לעשות זאת.
|
|
| תאריך:
|
21/09/23
|
|
|
עודכן:
|
21/09/23
|
|
איתמר לוין
|
|
אנקרה וסיאול מככבות בשוק הנשק העולמי
|
|
העצרת הכללית של האו"ם פתחה (19.9.23) את הכינוס השנתי בצל השנה השנייה של המלחמה באוקראינה, שורה של אסונות אקלים וחילוקי דעות עולמיים מעמיקים. כל אלו יקשו על ההתמודדות עם הבעיות הרבות שבפני מנהיגי העולם, צופה ניו-יורק טיימס. המתחים בולטים לנוכח העובדה שג'ו ביידן יהיה היחיד מבין מנהיגי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון אשר ינאם בעצרת. גם ולדימיר זלנסקי יהיה שם, אם כי המלחמה בארצו אינה הנושא המרכזי כמו בשנה שעברה.
|
|
|
|
|
לקונגרס האמריקני נותרו רק שישה ימי עבודה כדי למנוע סגירה חלקית של הממשל בסוף החודש, וייתכן שהדבר לא יעלה בידיו. וושינגטון פוסט מסביר את המצב.
|
|
|
|
|
לפני שנה גרר מותה של מאשה אמיני בת ה-22, שהייתה במעצר בידי משטרת המוסר האירנית, גל של מחאות ברחבי המדינה אותו הובילו נשים וצעירים. הגל הזה זעזע את יסודות הרפובליקה האיסלאמית: שלטון הדת, הפרדה מגדרית ומדינת משטרה. בסופו של יום, המחאה המפוזרת והבלתי-מאורגנת לא הייתה בת תחרות לשיטה הסמכותנית: מנהיגי הדת ריסקו אותה באכזריות ולאחרונה אף החמירו את הפיקוח שהוביל להתעוררותה.
|
|
|
|
|
מאו צה-טונג נהג לומר שהכוח צומח מקנה האקדח. במילים אחרות: השליטה בכוחות המזוינים חיונית להצלחתו של כל מנהיג. שי ג'ינפינג חושב גם הוא כך, ועוצמתו נשענת במידה רבה על המהפך שחולל בצבא סין בעשור האחרון. אבל בדיוק כאשר מהפך זה אמור לשאת פירות, טיהור נרחב בצמרת הצבא מעמיד בספק את יכולתו להילחם ואת מנהיגותו של שי, מנתח אקונומיסט.
|
|
|
|
|
עימות חזיתי בין יצרני הרכב הגדולים בארה"ב לבין ארגון עובדי הרכב, אשר הסלים בסוף השבוע לשביתה בשלושה מפעלים, מתחולל על-רקע שינוי טכנולוגי של פעם במאה המציב סיכונים משמעותיים בפני שני הצדדים. ניו-יורק טיימס מסביר, כי השביתה פרצה כאשר היצרנים משקיעים מיליארדים בפיתוח מכוניות חשמליות, בעוד רוב רווחיהם עדיין מגיעים ממכוניות דלק.
|
|
|
|
|
