ביידן עובר מתמיכה מוחלטת ללחץ על ישראל

המסר של הנשיא ג'ו ביידן בנוגע למלחמת חרבות ברזל השתנה בצורה דרמטית מאז הימים הראשונים שלה – מנתח (31.10.23) ניו-יורק טיימס. הוא ממשיך להכריז על תמיכה מוחלטת בישראל, אך הוא ובכירי ממשלו בתחומי הדיפלומטיה והצבא מותחים יותר ביקורת על מהלכיה של ישראל ועל המשבר ההומניטרי המחמיר ברצועת עזה.

ביידן ויועציו הבכירים עדיין מקווים שהמלחמה תוביל בסופו של דבר לחידוש שיחות הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, ואולי אף לחידוש המו"מ על פתרון שתי המדינות. בטווח הקצר, ארה"ב בוטה יותר כאשר היא מזכירה לישראל, כי למרות שאנשי חמאס מתמקמים במכוון בתוך אוכלוסייה אזרחית – יש לתכנן ולבצע את הפעילות הצבאית כדי למנוע פגיעות במי שאינם לוחמים. שר החוץ, אנתוני בלינקן, אף קרא בשבוע שעבר להפסקות הומניטריות – צעד שאותו ישראל דחתה.

השבוע, יום לאחר שישראל חשפה שמפקדת חמאס ממוקמת מתחת לבית החולים שיפא בעזה, אמר בלינקן, כי העובדה שהארגון משתמש באזרחים כמגנים "יוצרת נטל נוסף מבחינת צה"ל. אנחנו מדברים על זה מדי יום עם הישראלים". הוא הוסיף, כי בתי חולים אינם מטרה לגיטימית – לאחר שישראל קראה לפנות בית חולים אחר לפני סבב ההפצצות הבא. השינוי בטון נובע הן מהמשבר ההומניטרי ברצועה והן מהתגברות המחאה נגד ישראל בעולם ובארה"ב, מסביר הטיימס.

ביידן הוא ידיד ישראל מובהק מזה עשרות שנים, לצד ביקורתו הקשה על ממשלת נתניהו שלדבריו היא הקיצונית ביותר בתולדות המדינה. בימים הראשונים של המלחמה זכה ביידן לתשבחות על תמיכתו חסרת התקדים בישראל, כולל שיגור נושאות המטוסים לאזור וחבילת הסיוע בסך 14.5 מיליארד דולר שהגיש לאישור הקונגרס. אך ככל שהתעצמו ההפצצות לקראת הפעולה הקרקעית, הטון שלו נעשה ביקורתי יותר – תחילה בצנעה ולאחר מכן בפרהסיה.

ארה"ב דאגה לכך ששורה של אישי ממשל בכירים – ביידן, בלינקן, שר ההגנה אוסטין לויד – יהיו כל העת בישראל אל מול בנימין נתניהו. הם נזהרו שלא לומר לישראל מה לעשות, אך הציגו שורה של שאלות שהעבירו את דאגותיו של הממשל: כיצד תתמודדו עם המנהרות בעזה? אם תצליחו, כיצד תנהלו את הרצועה? האם חשבתם על השלכות דעת הקהל? מה יקרה אם חיזבאללה יצטרף למלחמה? שורת הביקורים של ראשי מדינות אחרות אומנם לא תואמה עם ארה"ב, אך היה ברור שהפעולה הקרקעית לא תחל כאשר הללו נמצאים בישראל.

הטיימס מספר, כי ב-15 באוקטובר התקשר בלינקן לביידן, לאחר פגישתו בקהיר עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי וסדרת פגישות במדינות ערב המתונות. מדינות אלו כמובן לא פרסמו הצהרות תמיכה בישראל, אך הממשל קיווה שיוכל לקבל תמיכה שקטה שלהן בשל מעשי הזוועה של חמאס. אולם, בלינקן דיווח לביידן על הדאגה העמוקה שהובעה בפניו, וביידן הורה לו לחזור לירושלים ולנסות לשכנע את הממשלה לאפשר להכניס סיוע הומניטרי ראשון לרצועה.