פוטין מרוויח מעזיבת החברות המערביות

מהלומות הנגד הכלכליות של פוטין מסייעות לו לשמר את התמיכה בקרב האליטות המרוויחות מן המלחמה ולהסוות את ההשלכות של הבידוד המערבי. בעוד אוקראינה צריכה לגייס סיוע מערבי לטווח הקצר, העמידות היחסית של הכלכלה הרוסית מאפשרת לפוטין לפעול לטווח הארוך. ועדיין, גל העזיבות של חברות מערביות שידר מסר ברור ולפיו רוסיה היא מצורעת מבחינה עסקית. המשק הרוסי נמצא בסכנה של התחממות יתר, וטיפולו של פוטין בעזיבות המערביות רק חיזקו את תדמיתה של רוסיה כמקום מסוכן לעשות בו עסקים. אפילו פקידים רוסים בכירים מודים, כי הירידה בתחרות ובהשקעות המערביות יפגעו בטווח הארוך ברוסים מן השורה ובמשק כולו.

לא כל עסקה היא מקור רווח. חלק מרוכשי העסקים המערביים ניצבים בפני מכשולים משמעותיים בבואם להרוויח מעסקיהם החדשים. מעל תהליך העזיבה מרחף האיום של הטרדות וכוח: השלטונות הרוסיים חקרו את החברות העוזבות ועובדים בהן ואסרו מנהלים מקומיים. בקיץ שעבר תפס פוטין את הזרוע הרוסית של יצרני הבירה הדנית קרסלברג, יחד עם 500 מיליון דולר במזומן, והעביר אותם לשליטה זמנית של אחד מידידיו. לפחות ארבע חברות איבדו בצורה דומה את השליטה על פעילותן לטובת השתלטות למעשה של המדינה.

מבחינת רוב החברות המבקשות לעזוב את רוסיה, שומרי הסף פועלים בבניין ממשלתי אפור ליד הכיכר האדומה, מתאר הטיימס. 11 יום לאחר תחילת המלחמה, הקים פוטין "תת-ועדה" מיוחדת לבחון את בקשות המכירה. בראש תת-הוועדה עומד שר האוצר הוותיק, אנטון סילואנוב, וחבריה הם פקידים בקרמלין ונציגי הבנק המרכזי ומשרדים מרכזיים. הם מחליטים אלו חברות יוכלו לעזוב ובאלו תנאים.

ברגע בו חברה סוגרת עסקה עם רוכש, לעיתים קרובות המו"מ מתחיל מחדש ולרוב הרוכש נפסל. תהליך זה מסתיים לרוב במחיר נמוך יותר ובקונה חדש. העסקה המחודשת עוברת לתת-הוועדה, ולעיתים עסקות נופלות לאחר חודשים של שתיקה מצידה. כך למשל היא דחתה הצעה של חברת האלקטרוניקה האמריקנית האניוול למכירת פעילותה, עד שהמחיר הופחת ב-50%.

דוחות של תת-הוועדה, שהיו בין מאות המסמכים שבדק הטיימס, מלמדים שהיא נכנסת אפילו לעסקות הקטנות ביותר: בקיץ שעבר היא אישרה מכירת דירה בבעלות פינית ב-59,000 דולר. למרות הנטל הביורוקרטי, אנשי עסקים עומדים בתור מאחורי הקלעים כדי לרכוש את העסקים היוקרתיים ביותר, שלעיתים קורצים במישרין לפוטין.

פוטין מצא דרכים גם להעשיר את אוצר המדינה. בעבר עסקות זרות היו כפופות למה שממשלת רוסיה מכנה "מס וולונטרי" תמורת הזכות להוציא כסף מהמדינה. חברות המסרבות לשלם אותו, מקבלות את כספן באיחור. אבל בתחילת 2023 קבע פוטין שזהו מס חובה בשיעור של לפחות 50%.