אוליגרך רוסי, מתווך צרפתי וציור של גאון איטלקי

בובייה טוען לאורך זמן, כי הבהיר תמיד שהוא פועל לא רק כיועץ, אלא גם כסוחר עצמאי. הוא הציג הסכמים מהעסקות הראשונות בינו לבין ריבולובלב, מהם עלה לדבריו שהציג את עצמו כסוחר הרשאי לגבות כל מחיר שריבולובלב יהיה מוכן לשלם. ריבולובלב מצידו טוען, כי תפקידו של בובייה היה רק של יועץ וסוכן. לדבריו, בובייה הציג מצגי שווא של מו"מ עם מוכרים שלא היו ולא נבראו.

כך למשל, ב-2012 כתב בובייה שמוכרי הציור של קלימט מבקשים 190 מיליון דולר, אך הוא "לחץ עליהם לקבל 185". אשתקד אכן קבע פורמן, כי מו"מ זה לא התקיים. ביום בו כתב בובייה דוא"ל זה, אחת מהחברות שבבעלותו רכשה את הציור ב-126 מיליון דולר; כעבור יומיים הוא מכר אותו לריבולובלב ב-183.8 מיליון דולר.

מומחים אמרו לטיימס, כי יהיה מעניין לראות כיצד ריבולובלב יישב את תביעתו נגד סותבי'ס עם העובדה שנכשל בהליכים אחרים נגד בובייה. כך למשל, הפרקליטות בז'נבה הודיעה בחודש שעבר, כי סגרה את התיק נגד בובייה לאחר שעורכי דינו של ריבולובלב חזרו בהם מן התלונה. שני הצדדים אישרו, כי הסכימו להימנע מהליכים הדדיים נוספים. ואילו במונקו נסגר תיק נוסף נגד בובייה לאחר שבית המשפט קבע, כי החקירה נוהלה בצורה מוטה ובלתי הוגנת.

בתיק במנהטן מתמודד סותבי'ס עם הטענה לפיה העלה את ההערכות לטובתו של בובייה לפני שהלה מכר את היצירות לריבולובלב ולא גילה לאחרון את המידע שהיה מצביע על כך שבובייה הוא הבעלים. פורמן ציין בפסק הדין החלקי, כי ריבולובלב טוען, כי מאחר שההערכות היו דומות מאוד למחירים ששילם – הוא לא יכול היה לגלות בזמן אמת שהן "תפורות" עבור בובייה.

כאשר ריבולובלב רכש ב-2013 של "סלבטור מונדי", היה זה זמן קצר לאחר שנקבע שמדובר בציור של דה-וינצ'י, אך כבר אז הוערך שוויו בעשרות מיליוני דולרים. במרס של אותה שנה נפגש ואלט עם בובייה וריבולובלב בדירתו של האחרון במנהטן והם בחנו את הציור. בשבועות הבאים עדכן בובייה את עוזרו של ריבולובלב במו"מ, שעל-פי פסיקתו של פורמן לא התקיים. לדבריו, ה"מוכר" דחה הצעות של 90, 100, 120 ו-125 מיליון דולר. ב-2 במאי רכש בובייה את "מונדי" דרך סותב'יס ב-83 מיליון דולר; למחרת הוא מכר אותו לריבולובלב ב-127.5 מיליון דולר.

בתחילת 2015 החל ריבולובלב לחשוד, ובובייה ביקש מסותב'יס להעריך את הציור. ואלט הציע לאחד מעמיתיו לתת הערכה של 125 מיליון דולר, אך הלה סירב. ואלט ביקש ממנו לשנות את ההערכה ל-100 מיליון אירו (אז – 114 מיליון דולר) ולשכתב את המכתב הנלווה, כך שישמיט כל אזכור של בובייה כרוכש הקודם – קבע פורמן. עם זאת, הוא הדגיש שהערכה זו אינה הוכחה לכך שסותבי'ס נטל חלק בתרמית. מאוחר יותר מכר ריבולובלב את "מונדי" לנסיך סעודי ב-450 מיליון דולר – המחיר הגבוה ביותר בהיסטוריה ליצירת אמנות במכירה פומבית.

מומחים אמרו לטיימס, כי פסק הדין עשוי להתוות קווים מנחים חדשים ליותר שקיפות בשוק האמנות. "בעולם האמנות יש סודיות כה רבה, עד שלעיתים המוכרים אינם יודעים כמה שולם בעסקות אחרות", אומרת עורכת הדין ליילה אמינדולה. "כך שזה המקרה המתאים להבהיר את האחריות והחובות של הסוחרים ובתי המכירות הפומביות כלפי לקוחותיהם".