טראמפ וביידן בדרך למרוץ הארוך ביותר בהיסטוריה

מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב השנה יהיה אחד מן הארוכים ביותר בהיסטוריה, וזה אומר שג'ו ביידן ודונלד טראמפ נכנסים לטריטוריה בלתי מוכרת. שניהם ניצבים בפני אתגרים מורכבים בדמות ניהול קמפיין שיימשך תשעה חודשים – כותב ניו-יורק טיימס. שניהם המועמדים המבוגרים ביותר, שניהם מאוד בלתי פופולריים, שניהם כבר אמרו הכל זה על זה.

הזמן שבין סיום הבחירות המקדימות לבין ועידות המפלגות מנוצל לרוב לבחינת המתקפות על היריב, לאיתור נקודות תורפה ולהנחת היסודות לקמפיין עצמו. אבל אם טראמפ ישמור על היתרון הברור מול ניקי היילי, הקמפיין עשוי להתחיל כבר בשבועות הקרובים. המשמעות היא, ששני הצדדים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות בלתי שגרתיות: כמה זמן יבלו שני המועמדים בעצרות ברחבי ארה"ב? האם לתקוף את היריב כעת, או להמתין לוועידות? האם פרסום טלוויזיוני בלתי פוסק מאבד את יעילותו? האם מוטב להם להתמקד בפרסומות והופעות של תומכים?

ההחלטות שיתקבלו והטעויות שייעשו כעת עשויות להתברר כמכריעות בחודש נובמבר, לאור התחזיות למרוץ צמוד בין שני מועמדים קוטביים ולוחמניים. בפועל, הן ביידן והן טראמפ כבר מתנגשים: בסוף השבוע שעבר הופיעו בלאס וגאס גם טראמפ וגם קאמלה האריס. במצב זה, יתקשה ביידן להישאר מעל הפוליטיקה ולהופיע כנשיא ולא כמועמד, ומצד שני – המפתח לנצחונו יהיה מידת הצלחתו להדגיש את הניגוד בינו לבין טראמפ.

עוזריו של ביידן אמרו בסוף השבוע, כי הם ידגישו את המסרים שלו מעכשיו ועד ליום הבחירות. המטה שלו "ממוקד בדרכים חדשניות להגיע לבוחרים דרך פלטפורמות דיגיטליות, מדיה משולמת חסרת תקדים ולוח נסיעות אגרסיבי", אומר דובר הקמפיין, קווין מונוז. ג'ייסון מילר, יועץ בכיר של טראמפ, אומר שהם יתמקדו בקבוצות מפתח של מצביעים בקומץ המדינות בהן יוכרע המרוץ.

היו זמנים בהם המועמדים ניצלו את הזמן שלאחר הפריימריז כדי לנוח, אך הסיכון שבהיעלמות בתקופה זו הוא רב. ב-25 השנים האחרונות מנצלים המטות את פרק הביניים כדי להתחיל לתקוף את היריב. ג'ורג' בוש הבן עשה זאת בצורה בולטת במיוחד ב-2004, כאשר הגדיר את יריבו, ג'ון קרי, כחסר יציבות בענייני ביטחון לאומי. ברק אובמה ניצח במידה רבה כבר באביב 2012, כאשר הציג את מיט רומני כעשיר מנותק, תוך שהוא משתמש כבר אז בכספים שנועדו במקור להוצאה בחודשי הסתיו. הלקח הוא, כי אם אחד המתמודדים מותיר חלל ריק – יריבו ימלא אותו.

ההיסטוריה אינה מספקת תשובות של ממש לשאלות הניצבות כעת בפני ביידן וטראמפ בנושאים כגון פרסומות, הופעות המועמדים ותזמון המתקפות, מציין הטיימס. כמה מוותיקי הקמפיינים הקודמים סבורים, כי עליהם להשתמש במשאביהם הפיננסיים ולבנות כבר כעת את בסיס התמיכה, ולהתעלם מכך שהבוחרים ממש לא ששים לקראת השידור החוזר של הקרב ביניהם.

על-פי דעה זו, ביידן צריך לצאת לרחבי ארה"ב, כדי להלהיב את הבסיס הדמוקרטי שאולי התנתק מן הקואליציה שהעניקה לו את הניצחון ב-2020. במקביל, לנוכח המרוץ הצמוד, על טראמפ להגביר את התקפותיו נגד ביידן, לצאת לדרכים ולנסות להגדיר בצורה שלילית את יריבו. עם זאת, ההליכים המשפטיים הרבים בהם הוא מעורב, כבר מסיטות אותו מן הקמפיין – אם כי הוא רואה את הופעותיו בבית המשפט כשלוחה של הקמפיין.

טראמפ מעולם לא היה ידוע במשמעת העצמית שלו כמועמד, ובין היתר הוא ממשיך לתקוף את היילי למרות שהכריז על עצמו כמנצח בפריימריז. אבל שנוי במחלוקת ככל שיהיה, בכמה מובנים הוא פועל בצורה מסורתית במעבר מן הפריימריז לבחירות הכלליות: פינוי השטח ממתנגדיו, איחוד המפלגה מאחוריו וקביעת קווי ההתקפה על ביידן.