|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צרפת מובילה מדיניות של הסתמכות עצמית [צילום: מישל אולר, AP]
|
|
|
אירופה רוצה ביטחון, אך לא בטוחה כיצד להשיגו
|
|
המלחחמה באוקראינה הובילה את מדינות אירופה לשינוי תפיסתי ומעשי במדיניות הביטחון, אך האופן בו על היבשת להגן על עצמה שנוי במחלוקת - במיוחד בין פריז לברלין, מדווח ניו-יורק טיימס
|
|
גרמניה וצרפת הסכימו לאחרונה על השקעה משותפת של מיליארדי דולרים בפיתוח טנק חדש – בהחלט רגע היסטורי, אחרי שבע שנים של מאבקים פוליטיים, יריבות תעשייתית והזנחה. הפלישה הרוסית לאוקראינה עוררה את אירופה מתרדמתה בנוגע להוצאות הביטחוניות, לאחר עשרות שנים של קיצוצים בעקבות נפילת בריה"מ. כעת מבקשת היבשת להגיע ליכולת ייצור עצמאית אל מול מחסנים כמעט ריקים, מסביר ניו-יורק טיימס.
אולם, האתגרים הם יותר מאשר כסף גרידא, כאשר מכשולים פוליטיים ולוגיסטיים ניצבים בדרך ליתר תיאום וייעול של המכונה הצבאית. נאט"ו קובעת את האסטרטגיה הכללית ויעדי ההוצאה, אבל אינה שולטת בתהליכי הייצור. לכל חברה בברית יש ממסד ביטחוני, עדיפויות וחברות מועדפות משלה, ולכל ממשלה יש המילה האחרונה בהחלטה מה לקנות. זה מה שתקע את הטנק הגרמני-צרפתי, האמור להיות מבצעי – עם כטב"מים, טילים ומחשוב ענן – ב-2035 או ב-2024: האם התותח יהיה בקוטר 130 מ"מ או 140 מ"מ.
השוק המבוזר מקשה על אירופה לנווט את ההוצאות ולהבטיח שהציוד, החלפים והתחמושת יהיו ניתנים להחלפה כאשר הם חוצים גבולות. ויש גם תפיסות פוליטיות מתחרות. צרפת וגרמניה, שני המשקים הגדולים ביותר באיחוד, הן גם בעלות תקציבי הביטחון הגדולים ביותר – 120 מיליארד דולר יחדיו השנה. אבל הן ניצבות משני עברי הוויכוח.
לצרפת יש כוח גרעיני משלה והיא המובילה בדרישה שאירופה תשקיע בצבא חזר יותר ועצמאי יותר. הנשיא עמנואל מקרון קרא שוב ושוב ל"ריבונות אירופית" ול"אוטונומיה אסטרטגית" כאיזון לדומיננטיות של ארה"ב בנאט"ו. הוא השמיע בקול הרם ביותר את החששות של ממשלות אירופיות רבות מפני התלות בארה"ב לבטחונן. לגרמניה אין כוח גרעיני והיא נשענת על הארסנל של נאט"ו, וחשה יותר בנוח בחוסר האיזון מול ארה"ב. הפציפיזם שאחרי מלחמת העולם השנייה עודנו שורר בה, ורק כעת מתחיל הציבור הגרמני להסתגל לרעיון של צבא היכול להגן על דמוקרטיה ולא לחתור תחתיה.
|
|
ישראל וארה"ב ביוזמה הגרמנית
|
|
|
|
|
טנקים גרמניים בתמרון נאט"ו, ליטא [צילום: מינדוגאס קולביס, AP]
|
|
|
המאמץ למלא את המחסנים מתנהל בשתי רמות של קצב, ממשיך הטיימס. גרמניה, פולין ומדינות נוספות רוכשות מטוסי קרב, טילים ותחמושת מארה"ב ובעלות הברית באסיה; צרפת לוחצת בכיוון של "תוצרת אירופה" כדי להגביר את ההסתמכות העצמית. הבדלי הגישות ניכרים למשל ב-European Sky Shield - יוזמה גרמנית לבניית מערכת הגנה אווירית שתקיף לפחות 20 מחברות נאט"ו, על בסיס ציוד ישראלי ואמריקני. צרפת רואה בה הדרה של התעשיה האירופית; גרמניה מציגה אותה כהפגנה יוצאת דופן של אחדות אירופית. צרפת, ספרד, איטליה ושבדיה טוענות שהכסף האירופי צריך ללכת לייצור אירופי, להגמשת שרשרות האספקה וליצירת חומרי גלם ואמצעי ייצור.
הנציבות האירופית שיגרה מסר דומה בחודש מארס, כאשר פרסמה את "אסטרטגיית תעשיית הביטחון האירופית", שמטרתה להרחיב את הבסיס לייצור ביבשת. התוכנית, הראשונה מסוגה באירופה, תקשר סובסידיות במאות מיליארדי אירו לדרישות מיצרני הנשק במדינות שונות לעבוד יחדיו. בשנה האחרונה, 78% מהציוד הביטחוני שרכשו מדינות אירופה הגיע מחוץ לגוש – בעיקר מיצרנים אמריקנים שאין להם אינטרס בהגברת התחרות מעבר לאוקינוס האטלנטי. כעת קורא האיחוד לחברות להגיע ל-50% רכישות ביבשת ב-2030 ול-60% ב-2035.
ישנה כמובן השאלה כיצד לשלם בעד כל זה. אמנת האיחוד האירופי אוסרת על החברות להשתמש בכספו כדי לקנות נשק; ההוצאה חייבת להיעשות במסגרת תקציבי המדינות. צרפת ומדינות אחרות סוחבות נטל חובות אדיר מאז הקורונה; רוב הממשלות, כולל גרמניה, מתנגדות להצעתן של צרפת ואסטוניה להנפיק אג"ח אירופיות למימון הביטחון. הולנד, פינלנד ודנמרק חוששות מכך שכוחה של הנציבות יגבר אם תוכל להשפיע באמצעות הסובסידיות על חוזי הביטחון. ישנו גם החשש שמא בריטניה, המוציאה לביטחון יותר מכל חברת נאט"ו אחרת באירופה, תורחק מבניית הכוח האירופי אם תינתן עדיפות למי שחברות באיחוד.
עם שורה של תעשיות ביטחוניות שכמעט ואינן משתפות פעולה, אירופה מפעילה פי חמישה מערכות מאשר ארה"ב בתחומים כגון טנקים, מטוסי קרב, צוללות ותחמושת. התעשיה הביטחונית האירופית אינה יכולה להתחרות בתנאים כאלה עם הענקים האמריקניים כמו בואינג, לוקהיד-מרטין וג'נרל דיינמיקס; לא יהיה מנוס ממיזוגים, אומרים מומחים. רק פעילות בקנה מידה גדול יוצרת יתרונות לגודל ומייצרת מספיק נשק לייצוא כדי להרוויח. אבל המשמעות עלולה להיות גם אובדן משרות – מה שיוצר חוסר נוחות בבירות אירופה.
|
|
| תאריך:
|
22/05/24
|
|
|
עודכן:
|
22/05/24
|
|
איתמר לוין
|
|
אירופה רוצה ביטחון, אך לא בטוחה כיצד להשיגו
|
|
שלב ההוכחות במשפטו של דונלד טראמפ בפרשת סטורמי דניאלס הסתיים אמש (21.5.24), וכצפוי - טראמפ עצמו לא העיד להגנתו. השופט חואן מרצ'ן יפרסם מחר (23.5.24) את ההנחיות המשפטיות למושבעים, הסיכומים יישמעו ביום שלישי הבא (28.5.24), ולאחר מכן יחלו המושבעים לדון בפסק הדין. ההכרעה חייבת להינתן פה אחד; אם המושבעים אינם מסוגלים להגיע להכרעה כזאת, מוכרז mistrial ועל התביעה להחליט האם לנהלו מחדש בפני מושבעים אחרים.
|
|
|
|
|
יש רק בעיה אחת עם הקביעה לפיה כלכלת אירופה נמצאת בנחיתה רכה: היא מעולם לא באמת המריאה. בעוד שהצמיחה בארה"ב מרשימה בצורה מתמשכת, באירופה היא הייתה אומללה. למעט אירלנד, שם הסטטיסטיקות הלאומיות מוטות בשל חברות רב-לאומיות הרשומות בה משיקולי מס, התוצר האירופי עלה ב-3% מאז 2019 לעומת 9% בארה"ב.
|
|
|
|
|
קרוב לוודאי שנדע בוודאות ובקרוב מה גרם להתרסקות המסוק בה נהרג איברהים ראיסי. למרות שנראה שהסיבה הייתה תנאי מזג האוויר, פורסמו רק פרטים מעטים – מה שבאופן טבעי תדלק מגוון של השערות. לשלטונות אירן יש עבר של שיבוש חקירת תאונות אוויריות, מה שאינו מגביר את האמון בכך שיחשפו בשקיפות את ממצאיהם – מה שיוביל לשאלות נוספות.
|
|
|
|
|
מייקל כהן, שהיה עורך דינו של דונלד טראמפ וה"מאכער" שלו, גנב מקבוצת טראמפ 30,000 דולר בשנת 2017. הסכום נגנב מתוך תשלום כולל בסך 420,000 דולר, אשר כלל את 130,000 הדולרים שלטענת כהן היו החזר דמי השתיקה ששילם לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס. כך התברר (20.5.24) ביום האחרון לעדותו של כהן בפרשה. בחקירה החוזרת טען כהן, כי רצה לפצות את עצמו על קיצוץ הבונוס שלו. אם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, פרשת ההגנה תסתיים היום (21.5.24) - וכצפוי בלי עדות של טראמפ.
|
|
|
|
|
דרך מובנת מאליה לסכם את הקריירה של יורגן קלופ כמנג'ר של קבוצת הכדורגל ליברפול היא באמצעות תארים והישגים: שבעה תארים מרכזיים בתשע שנים. אבל מבט עמוק יותר בהשפעתו של המאמן הגרמני הוא באמצעות שתי מחוות שלו, המהוות מדריך לניהול בכדורגל ומעבר לו ואפילו לפילוסופיית חיים – סבור אקונומיסט.
|
|
|
|
|
