נחשו מי אמר את זה: "סיימתם קולג', אני חושב שאתם צריכים לקבל גרין קארד באופן אוטומטי כחלק מהתואר". התשובה המפתיעה: דונלד טראמפ. בין אם התכוון לדבריו ובין אם לאו, ברור שאפילו פוליטיקאי-פרו-ילידים כמוהו מבין את חשיבותם של מהגרים בעלי כישורים.
הם מועילים מאוד מאוד, קובע אקונומיסט, משום שכישוריהם משלימים את אלו של המקומיים. הם מביאים ניסיון שונה, ידע שונה וקשרים שונים, והופכים את עמיתיהם המקומיים ליצרניים יותר. מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא, כי מותו של עמית מהגר מוריד את היצרניות (הנמדדת בפטנטים) בשיעור כמעט כפול ממותו של מקומי. מכאן הסיקו החוקרים, כי למרות שמהגרים (דור ראשון) מהווים רק 14% מתושבי ארה"ב, הם אחראים ל-36% מהיזמות. ככל שהגלובליזציה מתחזקת, מעבר המוחות הופך לבעל חשיבות עצומה בהפצת רעיונות חדשים.
רוב המדינות העשירות אינן נלהבות לאפשר כניצסת יותר עובדים ומבקשי מקלט, אך טוענות שהן רוצות למשוך את המוכשרים ביותר, במיוחד בתחומים הנתפסים כאסטרטגיים (כמו בינה מלאכותית) או שמביאים תועלת ברורה למצביעים (כמו רפואה). ארה"ב, סין ורוב מדינות אירופה מקדמות בברכה מהגרים כאלה.
אולם, לעיתים מתערבים שיקולים אחרים. האובססיה של סין לביטחון מקשה את חייהם של זרים: המשטרה בולשת אחריהם, בני/בנות זוגם מוזהרים שאולי מדובר במרגלים, יועצים שהם שוכרים נעצרים בטענה להעברת מידע סודי. בבריטניה הובילה האובססיה להפחתת מספר המהגרים את ממשלת הלייבור לקרוא לחברות ההיי-טק לשכור פחות מהנדסים זרים, בטענה הכוזבת שבכך ייווצרו יותר משרות כאלה למקומיים.
ארה"ב נהנית מאחד משוקי העבודה האטרקטיביים ביותר בעולם – וסובלת מאחת ממערכות ההגירה הגרועות ביותר, קובע אקונומיסט. כאשר חברה מבקשת ויזת עבודה זמנית לעובד בעל כישורים גבוהים ובשכר בן שש ספרות, יש 75% סיכוי שהבקשה תידחה – וזה יקח שנה תמימה, נצח במושגי עולם ההיי-טק. ואם מקבל הוויזה מבקש אישור לשהיית קבע, מוטב שלא יגיע ממדינה מאוכלסת בצפיפות: רק 7% ממקבלי הגרין קארד יכולים להגיע ממדינה אחת, מה שמעניק להודו 134 אשרות בשנה. רבים מוותרים: 73% מהבוגרים הזרים של האוניברסיטאות בארה"ב רוצים להישאר בה, אבל רק 41% עושים זאת.
|
|
|
|
|
מהגרים מאירופה באליס איילנד, 1924 [צילום: AP]
|
|
השוו זאת לדובאי, בה כל מי שמשתכר מעל סכום מסוים מקבל ויזת עבודה בתוך שבוע. מערכת משומנת להפליא מעניקה לו רשיון נהיגה ופותחת חשבון בנק בתוך ימים אחדים. עובדים מיומנים יכולים להביא גם אומנת, כך שנשותיהם יוכלו לעבוד אף הן. מערכת זו סייעה להפוך את דובאי בתוך דור מפינה מדברית למרכז עסקים עולמי.
דמוקרטיות אינן יכולות להעתיק מדינות סמכותניות כמו דובאי. הבוחרים רוצים להרגיש שהשליטה בידיהם ולא יסבלו מצב בו מספר המהגרים יהיה גבוה פי תשעה ממספרם (וזה המצב בדובאי). רק מדינות רווחה בודדות יכולות לוותר כמותה על מס הכנסה. ועדיין, טוען אקונומיסט, דובאי היא קנה מידה מועיל לדרך בה ממשלות יכולות להפוך את מערכת ההגירה לחלקה עבור מי שהן מעונינות בו, וזאת בניגוד לטפסי הנייר ולמפקחי הגבולות הקשוחים בארה"ב. פורטוגל הדמוקרטית חוללה מהפך כזה בתוך דור.
מערכת חכמה למשיכת כשרונות צריכה להתבסס על שני עקרונות. האחד: הסרת מכשולים מועילה יותר מאשר הצעת תמריצים. השני: קני המידה להחלטה מי יתקבל צריכים להיות פשוטים ואובייקטיביים ככל האפשר, כגון רף שכר או תואר אקדמי מאוניברסיטה מכובדת. יש צורך בפיקוח שימנע תרמיות, אך ככלל – קני מידה כאלה הם מהירים יותר והוגנים יותר מאשר עודף ביורוקרטיה.
אפשר להתמודד עם רוב החסרונות של משיכת כשרונות. צריך יותר דירות? תבנו יותר דירות. מסובכת יותר הסכנה שארצות עניות יאבדו את הונן האנושי. אבל יש להכיר בכך, שאותם מהגרים שולחים כסף הביתה ומממנים את החינוך של קרוביהם.
מחקרים מלמדים, שמדינות מתפתחות יוצאות נשכרות מהגירה של עד 10% מבעלי התארים האקדמיים – מה שאומר שסין והודו יכולות להרשות לעצמן הרבה יותר מהגרים. נכון הוא שמדינות עניות יותר סובלות מהגירה רבה יותר. אבל לא אלטרואיזם הוא המונע ממדינות עשירות לקבל יותר מהגרים בצורה יעילה יותר. מי שכושלות בכך, מוותרות על הזדמנות להפיץ את הידע ולהגדיל את השגשוג שלהן עצמן.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
20/08/24
|
|
|
עודכן: |
20/08/24
|
|
|