דבר אחד ברור מתוצאות הבחירות לפרלמנטים של מדינות תורינגיה וסכסוניה במזרח גרמניה: הימין הקיצוני ניצח. בתורינגיה זכתה "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) במקום הראשון – בפעם הראשונה מאז הקמתה לפני עשור. בסכסוניה היא הגיעה למקום השני, בהפרש קטן מהנוצרים-דמוקרטים ורק משום שרבים הצביעו בעד האחרונה כדי למנוע ניצחון של AfD שיעור ההצבעה בשתי המדינות היה גבוה. הקנצלר אולף שולץ כינה את התוצאות "מרות" וקרא ליתר המפלגות למנוע מ-AfD את השלטון.
אקונומיסט מציין, כי מנהיג המפלגה בתורינגיה, ביורן הוקה – אשר הורשע בשל שימוש ברטוריקה נאצית – אינו עתיד לשלוט במדינה, שכן אף מפלגה לא תשתף פעולה עימו. אך מספר המושבים הרב שבידיה כעת, יאלץ את יתר המפלגות להקים קואליציות בעייתיות מבחינה אידיאולוגית.
כאן נכנסת לתמונה המפלגה הפופוליסטית השנייה שהפכה לחיונית. ברית שרה ואגנקנכט, המגדירה את עצמה כ"שמאלנית-שמרנית", הוקמה בינואר השנה בידי הנושאת את שמה – לשעבר קומוניסטית מזרח גרמנית שנטשה את רשימת השמאל. היא הגיעה למקום השלישי בשתי המדינות, עם שיעור תמיכה דו-ספרתי. את עמדותיה נגד הגירה והסיוע לאוקראינה קשה לעיתים להבדיל מאלו של AfD אך היא חדשה מכדי שתיחשב למוקצה מחמת מיאוס וצפויה להצטרף לנוצרים-דמוקרטים להקמת ממשלות בשתי המדינות.
האפשרות הזאת תהפוך את בטנם של מנהיגי הנוצרים-דמוקרטים בברלין וברחבי מערב גרמניה. וגרוע עוד יותר: ייתכן ששתי המפלגות יזדקקו לסוציאל-דמוקרטים של שולץ – המובילים את הקואליציה הגרמנית מול האופוזיציה של הנוצרים-דמוקרטים. התוצאות של הסוציאל-דמוקרטים בשתי המדינות היו גרועות, אם כי פחות מאלו של שותפותיהם לקואליציה – הירוקים והדמוקרטים החופשיים.
הסמליות של התוצאות משמעותית יותר מאשר השלכותיהן המעשיות, מדגיש אקונומיסט. נכון ש-40% מן המצביעים בשתי המדינות תמכו במפלגות פופוליסטיות המחבבות את הרודן שבקרמלין. אבל למדינות גרמניה אין השפעה של ממש בתחום החוץ, ומדובר במדינות המהוות רק 7% מהגרמנים – כך שהתוצאות אינן מלמדות על מגמה לאומית.
עם זאת, ראש ממשלת סכסוניה מטעם הנוצרים-דמוקרטים, מיכאל קרצ'מר, צדק כאשר אמר שמדובר ב"בחירות גורליות". AfD הפכה מחבורה של מתנגדי האיחוד האירופי למפלגה הפועלת בשולי הדמוקרטיה; יש בגרמניה הקוראים להוציא אותה אל מחוץ לחוק. היא מנצלת את הכעס על האינפלציה, ההגירה ואוקראינה – ומצאה אוזניים קשובות בכל רחבי גרמניה; היא מצויה מזה זמן רב במקום השני בסקרים, אחרי הנוצרים-דמוקרטים ולפני שלוש מפלגות הקואליציה. התוצאות הגרועות שלהן במדינות אלו מגבירות את המתחים ביניהן.
כעת יחל המו"מ הקואליציוני בתורינגיה וסכסוניה, שיימשך כמה שבועות במקרה הטוב. הקואליציה הבלתי-פופולרית של קרצ'מר עם הירוקים והסוציאל-דמוקרטים שוב אינה נהנית מרוב והוא יהיה חייב להכניס את ואגנקנכט במקום הירוקים. ואילו התוצאות בתורינגיה הן מתכון בטוח לתוהו ובוהו. מריו וויכט, מנהיג הנוצרים-דמוקרטים, יפתח גם הוא בשיחות עם ואגנקנכט והסוציאל-דמוקרטים – אך לשלושתן יחד חסר מושב אחד לרוב. ייתכן שיהיה עליו להשיג את תמיכתו של ראש הממשלה היוצא, בודו ראמלוב ממפלגת השמאל. מפלגתו אוסרת עקרונית שיתוף פעולה עם השמאל, אך ראמלוב אינו קיצוני יותר מאשר ואגנקנכט וקשה יהיה לקבל החרמה שלו.
ואגנקנכט מצידה הבהירה שלא תאפשר לדחוק אותה הצידה בשיחות הקואליציוניות. לפני הבחירות אמרה שמפלגתה תצטרף רק למפלגות המחויבות להתנגד להסכמתו של שולץ לפרוס בגרמניה טילים אמריקנים ארוכי טווח החל ב-2026. זו נשמעת דרישה יהירה כאשר מדובר בממשלות מקומיות העוסקות בדיור, חינוך ושיטור. אבל זהו ביטוי לטריטוריה הבלתי-מוכרת אליה נכנסת הפוליטיקה הגרמנית, מסיים אקונומיסט.
