בניצחון על נסראללה זכינו למשהו חדש

חגי סגל, במאמרו בעיתון מקור ראשון, מבקש להעמיד את המציאות הביטחונית של אביב תשפ"ו בפרספקטיבה היסטורית ותיאולוגית. סגל מזכיר את תחזיתו של רפי איתן משנת 1983 על "מאה שנות טרור", ומציין כי לאחר 43 שנים, נראה כי התחזית רלוונטית מתמיד. לדבריו, האויב המוסלמי, בין אם פלשתיני ובין אם שיעי, דבק במטרתו להשמיד את ישראל או להטרידה, אולם המבנה המבצעי של האיום השתנה דרמטית בעקבות הכתישה הישראלית והאמריקנית.

לטענתו של סגל, מדינת הענק אירן איבדה את יכולותיה כצבא סדיר - ללא חיל אוויר, חיל ים או יכולת תמרון יבשתי - והפכה למעשה לארגון טרור בליסטי המסתפק בירי ספורדי לעבר ריכוזי אוכלוסייה. הוא מדגיש כי בניגוד לסיפור יציאת מצרים, שם חיסול פרעה נותר רק כרמז, במערכה הנוכחית חסן נסראללה, חמינאי וסינוואר חוסלו באופן מפורש. סגל מזהה בציבור הישראלי "ניצני סבלנות" והסתגלות למחיר המלחמה, בניגוד לרוח התבוסתנות המנשבת לעיתים בערוצי התקשורת.

הכותב מעריך כי רשימת ההישגים של צה"ל ואמ"ן יצרה תנאים לחילופי שלטון בטהרן, כאשר הכלכלה האירנית ניצבת על סף קריסה. לסיכום, סגל טוען כי בין אם הלחימה תימשך ובין אם תוכרז הפסקת אש ביוזמת דונלד טראמפ, ישראל הבהירה היטב את יכולותיה. התובנה המרכזית היא שהכרעה כוחנית של אירן היא הדרך היחידה להבטיח ניצחון לדורות, תוך תקווה שהמדיניות האמריקנית לא תמצמץ ברגע הקריטי.

הדברים מובאים כתמצית המאמר המפורסם ב-מקור ראשון