הסופרנוס [צילום: אנתוני נסטה/AP]
המסך המנבא: התוכניות שחזו את שקיעתה של אמריקה |
סטיבן מארש ב-New York Times, קבע כיצד ארבע סדרות טלוויזיה הציגו את המשבר ● היצירות שנתפסו כסיפורי אנטי-גיבורים התגלו כאזהרה מפני התפוררות החברה ● האנטי-גיבור המרכזי שעמד במוקד היה אמריקה עצמה |
העיתונאי סטיבן מארש ניתח במאמר דעה שפורסם בעיתון New York Times את השפעתן של ארבע סדרות טלוויזיה בולטות: "הסופרנוס", "הסמויה", "מד מן" ו"שובר שורות". לטענתו, למרות שסדרות אלו נחשבות לפסגת היצירה הטלוויזיונית, הן שימשו למעשה כ"ארבעת פרשי האפוקליפסה" של התרבות האמריקנית, וכיום מתברר כי הן חזו במדויק את השסעים שיובילו לשקיעתה.
מארש ציין כי למרות ההבדלים הניכרים בעלילותיהן - מסיפור על המאפיה בניו ג'רזי, דרך סחר בסמים בבולטימור, תעשיית הפרסום בשנות ה-60 ועד למורה לכימיה שהפך לברון סמים - כל הארבע הכילו אזהרות נוקבות לגבי הכיוון שאליו צעדה ארה"ב. הוא הדגיש כי המבקרים בעת שידורן המקורי התייחסו אליהן כאל תור הזהב של האנטי-גיבור, אך במבט לאחור מתברר כי "היה להן אנטי-גיבור אחד משותף בבסיסן: אמריקה עצמה".
המאמר הדגים את המגמה באמצעות התפתחותה של "שובר שורות". מארש העריך כי לאורך חמש עונותיה עברה הסדרה תמורה איטית, והפכה מסיפור על ייצור מתאמפטמין בפרברים ל"דיוקן של קפיטליזם דורסני שיצא מכלל שליטה". לדבריו, יצירה זו נראית כיום כאלגוריה ישירה לעלייתה החומרית ולשקיעתה הרוחנית של תעשיית ההייטק בעמק הסיליקון.
הוא סיכם כי הסדרות הללו חשפו את הריקבון העמוק במדינה, תוך הצגת חברה המונעת על-ידי מוסדות שאיבדו את דרכם. יצירות כמו "הסמויה" הוכיחו כיצד ארה"ב הפכה למדינה שבה מערכות חינוך, שיטור וממשל פועלות אך ורק כדי להבטיח את הישרדותן שלהן, תוך הפקרת האזרחים. שילוב זה של שחיתות, רדיפת בצע וניתוק מוסדי, חרץ כבר אז את גורלה של החברה.
סטיבן מארש (Stephen Marche) עיתונאי, סופר ומבקר תרבות קנדי הכותב באופן תדיר בעיתון New York Times.
תמצית מתוך מאמר דעה שפורסם באתר New York Times.
מארש ציין כי למרות ההבדלים הניכרים בעלילותיהן - מסיפור על המאפיה בניו ג'רזי, דרך סחר בסמים בבולטימור, תעשיית הפרסום בשנות ה-60 ועד למורה לכימיה שהפך לברון סמים - כל הארבע הכילו אזהרות נוקבות לגבי הכיוון שאליו צעדה ארה"ב. הוא הדגיש כי המבקרים בעת שידורן המקורי התייחסו אליהן כאל תור הזהב של האנטי-גיבור, אך במבט לאחור מתברר כי "היה להן אנטי-גיבור אחד משותף בבסיסן: אמריקה עצמה".
המאמר הדגים את המגמה באמצעות התפתחותה של "שובר שורות". מארש העריך כי לאורך חמש עונותיה עברה הסדרה תמורה איטית, והפכה מסיפור על ייצור מתאמפטמין בפרברים ל"דיוקן של קפיטליזם דורסני שיצא מכלל שליטה". לדבריו, יצירה זו נראית כיום כאלגוריה ישירה לעלייתה החומרית ולשקיעתה הרוחנית של תעשיית ההייטק בעמק הסיליקון.
הוא סיכם כי הסדרות הללו חשפו את הריקבון העמוק במדינה, תוך הצגת חברה המונעת על-ידי מוסדות שאיבדו את דרכם. יצירות כמו "הסמויה" הוכיחו כיצד ארה"ב הפכה למדינה שבה מערכות חינוך, שיטור וממשל פועלות אך ורק כדי להבטיח את הישרדותן שלהן, תוך הפקרת האזרחים. שילוב זה של שחיתות, רדיפת בצע וניתוק מוסדי, חרץ כבר אז את גורלה של החברה.
סטיבן מארש (Stephen Marche) עיתונאי, סופר ומבקר תרבות קנדי הכותב באופן תדיר בעיתון New York Times.
תמצית מתוך מאמר דעה שפורסם באתר New York Times.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| המסך המנבא: התוכניות שחזו את שקיעתה של אמריקה |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

