טראמפ, פשיעה ושחיתות במוקד הבחירות לנשיאות בברזיל

העיתונאית אלסנדרה פרייטס (Alessandra Freitas) ניתחה במאמר שפורסם ברשת CNN את מערכת הבחירות לנשיאות בברזיל לשנת 2026, שהתרחשה בצל שערוריות שחיתות, קיטוב פוליטי עמוק ועייפות גוברת בקרב הבוחרים. לטענתה, הבחירות העמידו את המדינה בפני צומת דרכים דרמטי, כאשר שני המחנות הפוליטיים המוכרים נאבקו על ההנהגה. מצד אחד ניצב הנשיא המכהן מהשמאל לואיז אינסיו לולה דה סילבה, ומולו ניצב מועמד הימין הסנאטור פלאביו בולסונארו.

פרייטס הדגישה כי משמעות ההצבעה חרגה מגבולות הפוליטיקה המקומית ואיימה לעצב מחדש את מעמדה העולמי של המדינה כולה. היא ציינה כי הבוחרים נדרשו להכריע האם ברזיל תמשיך לנטות לעבר המדיניות הרב-קוטבית שקידם הנשיא לולה, או שתבחר להתיישר עם הגוש השמרני הגדל באמריקה הלטינית, שזכה לגיבוי מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. פרייטס הביאה את דבריו של בריאן וינטר, עורך ראשי של המגזין Americas Quarterly, שהעריך כי מדובר במאבק בין "שני חזונות מתחרים על איך המדינה צריכה להיראות ואיך אמריקה הלטינית צריכה להיראות".

בומרנג דיפלומטי

פרייטס ניתחה את השפעת מדיניות החוץ של ארצות הברית על הדינמיקה המקומית, והעריכה כי הלחץ האמריקני פעל דווקא לטובת מועמד השמאל. לולה ניצל את איומי המכסים שהטיל ממשל טראמפ כדי להציג את עצמו כמגן הריבונות הברזילאית אל מול אינטרסים זרים. וינטר טען בהקשר זה כי "הקמפיינר האפקטיבי ביותר עבור לולה היה דונלד טראמפ". לטענתו, "התעריפים והמאמצים האחרים להתערב בפוליטיקה של ברזיל, ברובם המכריע, חזרו כבומרנג ועזרו ללולה". לולה עצמו הבהיר את עמדתו בנאום תקיף באו"ם כשהכריז כי "ברזיל איננה החצר האחורית של אף אחד".

פלאביו בולסונארו הוביל אסטרטגיה חלופית שנשענה על חיזוק בריתות שמרניות וקשרים בינלאומיים. פרייטס תיארה כיצד הסנאטור הקפיד לטפח קשרים הדוקים עם דמויות ימין בולטות, בהן טראמפ, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. וינטר העריך כי ניצחון של בולסונארו "יבסס את התזוזה ימינה שראינו בחלקים כה גדולים של אמריקה הלטינית בשנתיים האחרונות".

הקלף הביטחוני והכלכלי

הפשיעה המשתוללת עיצבה מרכיב מרכזי בהחלטות הבוחרים ברחבי היבשת. המומחים שצוטטו במאמר סברו כי הביטחון האישי היווה את המנוע העיקרי שדחף את הימין לניצחונות פוליטיים. בולסונארו אימץ גישה לוחמנית וקרא להגדיר כנופיות פשע מרכזיות כארגוני טרור, לצד דרישה להוריד את גיל האחריות הפלילית ל-16. וינטר טען כי "המותג של המשפחה הצליח מעל לכל משום שהם נתפסים כחסרי סובלנות כלפי פשיעה". לולה, לעומת זאת, התנגד נחרצות לסיווג הכנופיות כארגוני טרור, והזהיר כי צעד כזה יהווה עילה פסולה להתערבות זרה.

הבוחרים התמודדו עם תחושות קשות לגבי יוקר המחיה, שהקרינו ישירות על אופי ההצבעה. למרות נתונים מאקרו-כלכליים שהצביעו על אבטלה נמוכה, האזרחים חשו שחיקה מתמשכת ברמת החיים שלהם וטענו כי משכורתם אינה מספיקה. פרייטס אימצה את הגדרתו של וינטר שכינה את האווירה הציבורית כ"קיטוב אפאתי". לדבריו, הברזילאים "עדיין לובשים את החולצה של הקבוצה שלהם, מבחינה פוליטית... אבל הם עושים זאת בלי הרבה התלהבות".

פיצול חברתי ומגדרי

פרייטס הצביעה על פערים דמוגרפיים ודתיים חריפים שפיצלו את החברה הברזילאית. היא ציינה כי תנועת הימין החדשה התקשתה לגייס תמיכה בקרב מצביעות נשים, למרות מאמצי הקמפיין להעניק לפרננדה בולסונארו תפקיד מרכזי. שבר תקשורתי מול מישל בולסונארו, דמות אוונגליסטית משפיעה, הקשה אף הוא על חיזוריו של הסנאטור אחר קולות הנשים השמרניות. בהיבט הדתי, הציגה פרייטס קרע עמוק בין הקהילות, כאשר המצביעים האוונגליסטים נטו ברובם (47%) לתמוך בבולסונארו, בעוד הקהל הקתולי העניק יתרון מובהק (45%) ללולה.

שחיתות חוצת מחנות

תחושת הייאוש נבעה גם ממשבר אמון חריף עקב פרשות שחיתות שסיבכו פוליטיקאים משני צידי המתרס. פרשת קריסת בנקו מאסטר חשפה רשת קשרים עמוקה לממסד השלטוני והמשפטי, שכללה חקירות הקשורות במימון קמפיין הבחירות של בולסונארו עצמו. ברונו ברנדאו, מנכ"ל ארגון שקיפות בינלאומית במדינה, מתח ביקורת חריפה על הצביעות הציבורית. הוא טען כי הקיטוב שיתק את מנגנוני הביקורת: "צד אחד דואג רק מהשחיתות של הצד השני ועוצם את עיניו לשחיתות בקרב אלו שבמחנה הפוליטי שלו עצמו". גישה זו, סיכם ברנדאו, החלישה לחלוטין את הדרישה הציבורית לניקיון כפיים.

אלסנדרה פרייטס (Alessandra Freitas) עיתונאית ופרשנית פוליטית המסקרת תהליכי עומק כלכליים ומגמות חברתיות ברחבי אמריקה הלטינית.

תמצית מתוך מאמר שפורסם באתר CNN.