סיפורו של יעקב קדמי-יאשה קזקוב (2): "מוסקבה היא עיר שלי"

חלק שני בסדרת שיחות עומק מרתקות עם יעקב קדמי שרבים העריצו ורבים שונאים אותו היום בגלל עמדתו כלפי המלחמה באוקראינה. בחלק זה הוא מספר על גיבוש אישיותו במוסקבה כילד החי בתחנת רכבת לבד, בלי חברים, הולך הרבה ולומד לחשוב. כך הכיר את כל מוסקבה. כשפיקד לימים על ארגון "נתיב" הישראלי, ראש הק.ג.ב. אז, ולאדימיר פוטין, שאל אותו מדוע הוא נעלם, והוא השיב: "מוסקבה היא עיר שלי. הסוכנים שלך אינם מוסקבאים ואינם מכירים אותה".

ניתוח של הוויית הצבא והמלחמה במציאות, בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של עם ישראל ואבני היסוד של תופעת הלוחמה הפסיכולוגית, אפשר לקבל בתיאוֹריָה הביטחונית שפיתחתי ופרסמתי בספרִי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת", ובספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה - התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי", ובכרך הראשון של סדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות": "בן גוריון - פוליטיקה ואסטרטגיה", ובספר המחקר של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". כל מי שמעוניין לרכוש את הספרים, יפנה להוצאת שׂרידוּת: [email protected]

נא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושף את האמת הלא נעימה של חיינו כדי להפיק לקחים ולתקן את המעוות, וכדי להשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות", החושף את כל האמת על אותה מלחמה. כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו יֵדעו את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות.