בית המשפט בהחלטתו קבע, כי הודיית הנאשם בשמו בעלת משקל נכבד לקולא; ההודיה מעידה על הפנמת האיסור שבמעשים ועל נטילת אחריות מלאה, ויש בה עדות לחרטה שחש הנאשם כיום על מעשיו ומחדליו. אולם, יהא משקלם המצטבר של השיקולים לקולא אשר יהא, אין בכוחם לאיין את חומרת המעשים והמחדלים המיוחסים לנאשם ולחברות שניהל. בית המשפט ציין, כי פסיקת בתי המשפט לגבי עברייני מס היא חד-משמעית: על בית המשפט להתייחס למי ששולח ידו לקופה הציבורית כאל מי שגוזל ושודד כספים לא לו; ועל כן, יש לנקוט כלפיו בענישה מרתיעה וכואבת, כי רק כך יש סיכוי להרתעת עברייני המס ולצמצום התופעה שהיא לצער כל, רווחת. מדיניות הענישה אמורה לשקף, כך נפסק, את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה. לגישת בית המשפט העליון, הענישה הראויה בעבירות מס היא מאסר בפועל, וזאת, גם כשמדובר באנשים נורמטיביים, לכאורה, שנהגו בדרך כלל לשמור על החוק. בית המשפט מתח ביקורת על התנהגות הנאשם וקבע, כי במשך שנים אחדות ניהל הנאשם את עסקי החברות, גלגל מחזורי כספים נכבדים ביותר, גרף הכנסות, אולם, נמנע מלמלא את החובות המינימאליים הקבועים בחוק. כל אותן שנים לא דאג הנאשם להגשת הדוחות של חב' מוגד אבטחה לפקיד השומה; הוא הוציא חשבוניות פיקטיביות המסתכמות במיליוני שקלים, ניכה במרמה מס תשומות בהיקף של מאות אלפי שקלים, והביא לניהול פנקסי חשבונות כוזבים בחברות. כל זאת, לא במקרה ולא באקראי אלא כהתנהלות קבועה, יזומה, מתוכננת לפרטים ומתמשכת. התנהלות הנאשם מביאה למסקנה שלנגד עיניו עמדה מטרה ברורה והיא התחמקות ממס. העבירות שעברו הנאשמים כנגד רשויות מע"מ ומס הכנסה הן עבירות בעלות השלכה חמורה למשק ולכלכלה וגם למרקם החברתי. אין מדובר רק בגריעת כספים נכבדים מקופת המדינה; אלא במעשים הגוררים פגיעה בלתי הפיכה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות.
תפוס כינוי יחודי
מחיר האוריאה זינק ב-40% ואיים על הביטחון התזונתי 
