"קיים הגיון בשיטה הנקוטה בידי המשיבים כפי שתוארה לעיל, היינו ביצוע השומה לאחר ההמתה, שכן נהיר הקושי במיון וסימון עדר בעל 1,300 ראשים, בעוד בעלי החיים נעים באופן חופשי במרחב שהוקצה להם. סימון בתנאים שכאלו, גורם טרחה מיותרת ועלול בקלות להביא לידי טעות, לעומת סימון בעלי החיים לאחר המתתם בהיותם נייחים".
דברים אלו נאמרו (יום ב', 8.6.09) על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, צילה צפת, בבקשה לצו מניעה שהגישו בעלי חוות עיזים "משק טופז" כנגד הממונה על השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ולפיו, אומדן שוויין של העיזים בעדר ייעשה טרם ההמתה ולא לאחריה, וזאת מנסיבות כלכליות טהורות ולפיו האומדן יהא מדויק יותר בעוד העיזים בחיים מאשר במותן. השופטת צפת, כאמור, מצאה כי קל יותר לספור, למיין, לסדר ולאמוד שווי של עיזים כאשר הן במצב "נייח" ודחתה את הבקשה.
בשולי הטקסט קשה שלא לחוש מוטרדים מן הרטוריקה בה הצד אשר מבקש לדחות את המתת העיזים עושה זאת מטעמים קנייניים גרידא, והצד אשר מבקש להמיתן מהר דן ב"תועלת" שבספירה/מיון/בדיקה של עיזים מתות. חתן פרס נובל וניצול השואה, אלי ויזל, אמר כי "בשביל בעלי החיים כל יום הוא יום השואה". ארגונים לזכויות בעלי חיים גורסים, כי אי-הרגישות לסבלם של בני אדם בעולם היא השתלשלות מתבקשת מאי-רגישותם של אנשים לסבלם של בעלי חיים. הם טוענים כי אילמלא בני אדם היו מתייחסים לבעלי חיים כאל מוצרים לשירות האדם, השואה לא הייתה מתרחשת, שכן כאשר הנאצים כלאו את היהודים בקרונות, הם השתמשו באותן פרקטיקות שבהן השתמשו כאשר הובילו בהמות להשמדה.
|
|
|
בעדר צאן המונה כ-1,300 עיזים, ואשר הוחזק על-ידי המבקשים, בעלי משק "חוות טופז" במושב אשבול, התגלו כשבע עיזים נגועות בחיידק הברוצלה. לאור זאת, ביקש הממונה על השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להשמיד את העדר. כן נאסר על המבקשים לשווק חלב עיזים ל'מחלבות גד', כפי שעשו עד כה.
|
|
|
|
המבקשים מבקשים צו מניעה זמני אשר יאסור על משרד החקלאות להשמיד את עדר הצאן, וזאת עד לזימונו של שמאי מטעמם של המשיבים אשר ישום את העדר על כל רשאיו וסוגיו ויסדיר את גובה הפיצוי המגיע למבקשים כתוצאה מהשמדת העדר, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעניין. לטענתם, אם יושמד העדר טרם יאמוד שמאי את ערכו לצורכי פיצויים, ייגרם להם נזק קנייני בלתי הפיך. הממונה על השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מתנגד לבקשה וזאת משום שעל-פי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה – 1985, לא חלה כל חובה על הממונה לשלוח שמאי מטעמם בטרם השמדת העדר, אלא שווי בעל החיים שהומת על-פי הפקודה יוערך על-ידי רופא וטרינר ממשלתי והחלטתו תהא סופית.
|
|
|
|
הפקודה אינה מטילה כל חובה על משרד החקלאות לבצע את השומה מראש. כאמור בסעיף 16(ד) לפקודה – שווי בעל חיים שהומת יוערך בידי רופא וטרינר והחלטתו בעניין תהיה סופית. דרך המלך היא לפיכך - עריכת שומה לאחר ההמתה. זאת ועוד, קיים הגיון בשיטה הנקוטה בידי המשיבים כפי שתוארה לעיל, היינו ביצוע השומה לאחר ההמתה, שכן נהיר הקושי במיון וסימון עדר בעל 1,300 ראשים, בעוד בעלי החיים נעים באופן חופשי במרחב שהוקצה להם. סימון בתנאים שכאלו, גורם טרחה מיותרת ועלול בקלות להביא לידי טעות, לעומת סימון בעלי החיים לאחר המתתם בהיותם נייחים. לא נמצא מאידך-גיסא כי שיטה זו עלולה לקפח את המבקשים, אותה ביקורת על שיטת ואופן הסימון על-ידי הווטרינר יכול שיתבצע גם בעת הסימון בשעת ההמתה.
בעת שקילת מאזן הנוחיות לא מצאתי כל הצדקה להקשות על מלאכת המשיבים ומקל וחומר לעכב השמדתו של עדר נגוע המסכן את בריאות הציבור.
|
|
|
|
- בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
- בפני השופטת צילה צפת
|
|
בש"א 3970/09 אריק יונה נ' יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות ואחרים
| תאריך: |
11/06/2009
|
|
|
עודכן: |
11/06/2009
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
תפקוד החוליה בפיקוד מאיר הר-ציון 
