תכלית מרשם השיעבודים הינו אפשרות ההסתמכות של צדדים שלישיים אשר נובעת מפומביות המרשם. אי לכך, ההלכה ולפיה, כל עוד לא נרשם השיעבוד הצף לפי סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוא אינו מחייב, סבירה, שכן היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של שיעבודים צפים. את הדברים האלו אמרה (יום ב', 15.06.09) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה לדיון נוסף שהגיש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אשר הטיל את השיעבוד הצף אשר נסוג מפני שיעבוד קבוע מאוחר יותר, אך ורק משום שלא נרשם.
על-פי הוראות סעיף 169 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983, המחזיק שעבוד קבוע על נכסי חברה, תמיד יקדים במימוש השעבוד את המחזיק בשעבוד צף, אפילו אם השעבוד הצף נוצר קודם השעבוד הקבוע. אולם אם בעל השעבוד הצף התנה עם הלווה, שמעת החלת השעבוד הצף, אל לו ליצור שעבודים נוספים, אזי באם נרשמו השעבוד והתניה אצל רשם החברות, יקדם בעל השעבוד הצף במימוש שעבודו על פני בעל השעבוד הקבוע.
בנק הפועלים יצר, בשיתוף עם חברת "מיטב השדה", שעבוד צף על כל נכסיה והתנה עימה כי ממועד יצירת השעבוד אל לה ליצור שעבודים נוספים. ההסכם והתניה הועברו לרשם החברות - אשר שכח לרשום את התניה - מה שגרם לצד שלישי, לחברת "תשתית ציוד ובינוי בע"מ", שעיינה במרשם, לבוא בקשרים כלכליים עם חברת "מיטב השדה" תחת יצירת שעבוד קבוע לטובתה, שכן בהעדר רישום התניה - יש לה זכות ראשונים במימוש נכסי "מיטב השדה" במקרה שזו תהפוך לחדלת פירעון. חברת "תשתית ציוד ובינוי בע"מ" יצרה שעבוד קבוע על משאית של חברת "מיטב השדה" ובאה לממשו כשזו לא עמדה בתשלומי חובותיה.
כנגד כך פנה בנק הפועלים לבית המשפט, בטענה כי יש לו זכות ראשונים על-פי החוק.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטות דבורה ברלינר, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות קבע - תוך כדי יצירת תקדים - כי יש לסיע לצדדים שלישיים להסתמך על מרשם השעבודים, ולפיכך - יש לקבוע כי התניה אינה מחייבת צד שלישי מרגע שהוגשו נתוני השעבוד והתניה לרשם החברות, אלא מרגע שנרשמו, כראוי, במרשם השעבודים של רשם החברות, ומשלא נרשמו כראוי - תקדם בעלת השעבוד הקבוע. לפיכך שיעבודה של חברת "תשתיות ציוד ובינוי בע"מ" יקדם לשיעבוד הצף של בנק הפועלים.
בנק הפועלים ביקש דיון נוסף, שבו שמע, הפעם מהנשיאה השופטת דורית ביניש, את אותם הדברים בצירוף בונוס של סקירת סדרי הדין האזרחיים, שגם בהם, לשיטתה, לקה הבנק.
|
|
|
בשנת 2002 נוצר שיעבוד צף – שיעבוד שחל על כלל נכסי חברת "מיטב השדה",למעט נכס ספציפי - לטובת בנק הפועלים.
מכיוון שעל-פי חוק, שעבוד קבוע – שעבוד שחל על נכס ספציפי של חברה – קודם לשעבוד צף בבוא הנושים לגבות חוב מחברה חדלת פירעון, טרח הבנק והתנה עם חברת "מיטב השדה" שאל לה ליצור שעבודים נוספים. את השעבוד ואת התנאי המגביל העבירו הצדדים לרשם החברות על-מנת שיפרסמו במרשם השעבודים. הרשם שכח לרשום את התנאי, ונושה חדשה, "חברת תשתיות ציוד בניין בע"מ", שיצרה בשנת 2003 שעבוד קבוע על נכסי "מיטב השדה" החלה לממש את נכסי החברה המשועבדים לה בשעבוד קבוע.
בנק הפועלים עתר כנגד עקיפת הנושה המאוחרת, ובבית המשפט העליון הואשם על-ידי השופטת דבורה ברלינר, כיום נשיאת בית המשפט המחוזי בתל – אביב, כמי שיכל למנוע את מצב – הביש, לו אך היה מוודא שרשם החברות פעל כשורה: רשם הכל כנדרש, ומשלא וידא – שיישא הבנק בתוצאות. בדיון הנוסף מאמצת נשיאת בית –המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, את גישת 'הבנק אשם בכל', שכן לא פיקח על עבודת הרשות השלטונית. לדבריה: "בעל השעבוד הקודם יכול היה, באופן עקרוני, לוודא את מהימנות המידע"(שפורסם שלא כשורה).
|
|
|
|
לטענת העותר, כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, הקביעה - ולפיה, רק הרישום בפועל במרשם השעבודים של רשם החברות, ולא מועד מסירת הנתונים לרשם החברות, הוא המועד שמחיל שעבוד צף גם על צד שלישי - פוגעת בכל מי שהסתמכו עד כה על ההלכה שבוטלה, שעל פיה, מרגע שהגישו נתונים לרשם החברות, חל השעבוד הצף.
לטענת העותר, אם נלך לשיטת המשיב, הרי ששיעבודים קבועים רבים יוכלו להתממש טרם שיעבודים צפים אשר קדמו להם כרונולוגית, ואשר עד כה קדמו לשיעבודים הקבועים.
עוד גורס העותר כי היות ופרקטיקה, לעיתים, חולפים חודשים עד שנרשם בפועל השיעבוד הצף במרשם השיעבודים, כל שיעבוד צף יסוג בפני כל שיעבוד קבוע מאוחר, וזאת בשל איטיות הרישום של שיעבודים צפים.
התוצאה תהא הרס טוטאלי למוסד השיעבוד הצף, שהינו יסוד מוסד במשק הישראלי.
לדברי העותר, הקביעה כי על בעל השיעבוד הצף לוודא שהרשם עשה מלאכתו כשורה, היא בבחינת נטל בלתי סביר. היועץ המשפטי לממשלה ואיגוד הבנקים הצטרפו לטענות העותר.
המשיבים מאידך, טוענים שאין כלל מקום לדיון נוסף, שמקום לדיון נוסף ישנו רק באם שינוי הלכה אינו סביר או אינו נכון, מה שלא ארע כאן. לדבריהם, בית המשפט העליון, בתקדים שיצר, בסך-הכל התאים את הפסיקה ללשון החוק. לצורך שינוי המצב עליו מלין העותר, מפנים אותו המשיבים להתלונן אצל המחוקק.
|
|
|
- תכליתו של מרשם השיעבודים - פומביות והסתמכות - נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, לא מצאה מקום להשיב את ההלכה הקודמת על כנה. לדבריה, יש לקבל את הנמקות השופטת ברלינר בערעור האזרחי, על פיהן, תכלית סעיף 168 לפקודת החברות הינה ליצור מרשם פומבי שעליו יוכלו להסתמך צדדים שלישיים בבואם במגע עסקי עם חברות, ומשכך, מרגע שהסתמכה חברת "תשתיות ובינוי בע"מ" על מה שלימד אותה המרשם, קרי,שהיא יכולה להיות הנושה הראשונה בקדימות של חברת "מיטב הארץ", יש לאפשר לה לממש את הסתמכותה ולהיות, בפועל, לנושה הראשונה.
- מי מונע הנזק הטוב ביותר? - ביניש מצאה כי לבנק הפועלים אשם תורם ב"מצב הביש", שכן הוא היה יכול למנוע את התקלה על-ידי וידוא כי המרשם אכן אמין, וזאת בעוד למסמך הכתוב במרשם אין כל הגנה.
- הם מלכתחילה היה מקום ל'דיון נוסף'? - במישור סדרי הדין האזרחי מצאה הנשיאה כי אין מקום כלל לדיון הנוסף מכיוון שאין בהלכה ששונתה קשיות או חידוש מהותי, אלא משום תיקון נקודתי בלבד בנושא הצר של קדימויות שעבודים במקרה של תקלה, תיקון שאין בו מהפכנות בהיותו עולה בקנה אחד עם הרוח הנושבת בפסיקת בית המשפט העליון גם בתחומים שונים, כדוגמת דיני קניין - להעניק עדיפות עליונה למסתמכים על מרשמים.
|
|
|
|
העתירה נדחתה. חברת "תשתיות ציוד ובינוי בע"מ" יכולה לממש את שעבודה חרף השעבוד המוקדם של בנק הפועלים. הבנק חויב בשכר טרחת עורך דין המשיבים בסך 20,000 ₪.
|
|
|
|
- בבית המשפט העליון
- בפני השופטת דורית ביניש
- בשם העותר: עו"ד אלכס הרטמן, עו"ד אהוד ארצי
- בשם המשיבים 1 -2 : עו"ד דרור חורב
- בשם היועמ"ש: עו"ד לימור פלד
- בשפ איגוד הבנקאים בישראל: עו"ד גיל אוריון, עו"ד רועי שטינמץ, עו"ד ברק גליקמן
|
|
דנ"א 9048/08 עו"ד יעקב גרינוולד - כונס נכסים נגד תשתית ציוד ובינוי בע"מ, עו"ד דורון פרידמן - כונס הנכסים, רו"ח ישראל פניני מפרק זמני, כונס הנכסים הרשמי
| תאריך: |
16/06/2009
|
|
|
עודכן: |
16/06/2009
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
![דרישה כדין? [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20f2e8797afa7c4966a2af31f67ed09eab.jpg)
ביהמ"ש קבע שההחלטה מתייחסת רק לפרסומים פרטיים על לוח המודעות העירוני, אך לדעתי הדברים נכונים קל וחומר גם על פרסום שלטים מסחריים ברשות הי...
