|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העליון: לא תפורסמנה עדויות המתלוננות בפרשת קצב
|
כך נפסק בתגובה לבקשת ידיעות אחרונות להתיר פרסום פרוטוקולי העדויות ● בית המשפט העליון העדיף את הזכות לצנעת הפרט של המתלוננות על פני אינטרס פומביות הדיון
|
|
קצב עם עורכי דינו. הזכות לפרטיות עדיפה על זכות הציבור לדעת [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
"השיקול של צנעת הפרט חשוב במיוחד בפרסום עדויות בעבירות מין, שהרי "צנעה ובושה אלו יכול תבאנה מתלוננת שלא להתלונן על אותן עבירות שמא יהא עליה לחשוף בפומבי את המעשים. היעדר תלונה על מעשים שנעשו תפגע, למותר לומר, בעניינו של הכלל... הדברים עשויים להיות נכונים גם לאחר שהעדות נתנה במשפט, שכן בכל נקודת זמן במשפט יש להתחשב בכך שהפרסום עלול להרתיע מתלוננות אחרות במקרים אחרים. שיקול זה הוא חלק מן ההגנה שמעניקה שיטת המשפט לנפגעות עבירות מין". כך קבעה (יום ג', 26.01.10) שופטת בית משפט העליון, מרים נאור, בערעור שהגיש עיתון ' ידיעות אחרונות' על החלטת בית המשפט המחוזי, הדן בעניין משה קצב, שלא להתיר את פרסום עדויות המתלוננות. בית המשפט קבע כי האינטרס של הגנה על זכותן לפרטיות עולה במשקלו על האינטרס של זכות הציבור לדעת, וכן כי אם יושמטו מן הפרוטוקולים קטעים שלמים לצורך מניעת זיהוין של המתלוננות, ממילא הפרסום ילקה בחסר, לא ישקף תמונה שלמה ויסתור את 'זכות הציבור לדעת'. על כך ערער עיתון ידיעות אחרונות לבית המשפט המחוזי, תוך שהוא מביע דאגה מכך שבית המשפט המחוזי סותם את הגולל על אפשרות פרסום עדויות המתלוננות "אי פעם", לדבריו. בית המשפט העליון מרגיע את חששו זה של ידיעות אחרונות בקובעו כי פתוחה הדרך בפניו להגיש בקשת פרסום עם השתנות הנסיבות, ובציינו כי לא כל נימוקי בית המשפט המחוזי מקובלים עליו - כך לדוגמה להבדיל מבית המשפט המחוזי סבור בית המשפט העליון הן כי יש עניין לציבור בפרסום העדויות, והן, כי אין חשש ל"הכתמת" עדויות מתלוננות נוספות. עם זאת, קובע בית המשפט העליון כי בשקלול כולל של מכלול הערכים המתנגשים:
"בנסיבות המקרה שלפנינו איננו סבורים כי יש מקום להתערב באופן בו איזן בית המשפט המחוזי בין השיקולים השונים, בשים לב לנקודת הזמן בה מצוי ההליך. לא שוכנענו כי ניתן היה לקבוע איסור פרסום חלקי אפקטיבי אחר, שיש בו להשיג את התכליות האמורות ובכלל זה את שיקול ההגנה על מתלוננות בעבירות מין".
הערעור נדחה, אם כן, תוך שבית המשפט העליון אינו מחייב את 'ידיעות אחרונות' בהוצאות ותוך שהוא משאיר לו פתח לבקש מחדש את פרסום העדויות, עם השתנות הנסיבות. |
|
בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים: השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ו יהודית שבח) מתנהל משפט פלילי נגד נשיא המדינה לשעבר משה קצב המואשם בעבירות מין שונות ובעבירה של הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט. המשפט מתנהל בדלתיים סגורות, על-פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 9.6.2009. זוהי אינה עתירתו הראשונה של ידיעות אחרונות. העיתון כבר עתר לפרסום הפרוטוקול, בכפוף להגנה על עניינן של המתלוננות. בית המשפט העליון הורה לעיתון להגיש את הבקשה ישירות לבית המשפט המחוזי, כאשר האחרון יתחשב באיזון הנדרש בין עיקרון פומביות הדיון לבין הצורך להגן על פרטיותן של המתלוננות. עיתון ידיעות אחרונות שב ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לפרסם את הפרוטוקולים בסמוך למועד הינתנם, תוך הסרה של פרטים מזהים של המתלוננות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי אין בהיות הנאשם דמות ציבורית בכדי להתיר את חשיפת הפרוטוקולים, נהפוך הוא – "התרת הפרסום במקרה כזה עלולה לגרום בעתיד להימנעות מוחלטת של מתלוננות בפוטנציה מהגשת תלונה וחשיפת עבירות נגד אישי ציבור, ויצא שכרו של הציבור בהפסדו". כן קבע בית המשפט המחוזי כי פרסום הפרוטוקולים "יזהם" את העדויות של מתלוננות שטרם העידו אך נחשפו לפרוטוקולים. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי פרסום שכזה עלול להרתיע מתלוננות נוספות מלהעיד עדות מלאה וחופשית, שכן "מתלוננות רבות העידו בהסתמך על ההחלטה שהדיון יהיה בדלתיים סגורות, והתרת הפרסום תפגע באינטרס ההסתמכות שלהן". בית המשפט המחוזי הוסיף כי המתלוננות מתנגדות נחרצות לפרסום, גם בהשמטת פרטיהן המזהים ושמותיהן. בית המשפט המחוזי מסכם החלטתו בקובעו כי נזק הפרסום יעלה על התועלת, וכי צנזור קטעים שלמים שינבע מן הצורך להשמיט פרטים מזהים על אודות המתלוננות ממילא יציג תמונה-חסרה של העדות, ובכך אינטרס 'זכות הציבור לדעת', ממילא לא יצא נשכר. על החלטה זו ערער ידיעות אחרונות לבית המשפט העליון.
|
|
לטענת ידיעות אחרונות, מהחלטת בית המשפט המחוזי בנדון, עולה כי לעולם לא יפרסם את עדויותיהן של המתלוננות. 'ידיעות אחרונות' מצביע על מקרים שבהם עדות קורבן עבירת מין פורסמה בעיתונות תוך השמטת פרטים מזהים, חרף העובדה שלא דובר בדמות ציבורית. לדעת העיתון, לא נערך איזון נכון וראוי בין זכות הציבור לדעת לבין הרצון להגן על המתלוננות. הוא קובל גם על האמירה שצוטטה לעיל כי ההליך אינו מתייחס לאופן מילוי התפקיד הציבורי של הנשיא לשעבר, וכן גם נגד הקביעה כי הפרסום עלול להביא ל"זיהום" ההליך המשפטי.
|
|
- יש לדחות את הערעור, חרף העובדה שלא כל נימוקי הערכאה הראשונה עומדים - כך לדוגמה אין כל חשש ל"זיהום" עדויות מעצם פרסום הפרוטוקולים שכן זה קיים בכל מקרה בו מתנהל משפט המעורר עניין ציבורי, כאשר עדים חשופים ללמוד על תוכן דברי העדים הקודמים באמצעי התקשורת. כן, חרף קביעת ביהמ"ש המחוזי כי עדויות המתלוננות אינן כרוכות באופן שבו מילא הנאשם את תפקידו הציבורי ועל כן לכאורה אין בהן עניין לציבור, הרי שיש עניין ציבורי בפרסום.
- עיקרון פומביות הדיון לעומת הזכות לפרטיות של מתלוננות - עיקרון פומביות הדיון הינו נגזרת של עיקרון זכות הציבור לדעת שהוא נגזרת של עיקרון חופש הביטוי. שיקולים אלה פועלים לכיוון של התרת פרסום. אולם קיימים שיקולים נוספים, שגם בהם אין להקל ראש, ובהם הזכות לפרטיות, הפועלים לעת הזו לכיוון ההפוך. השיקול של צנעת הפרט חשוב במיוחד בפרסום עדויות בעבירות מין, שהרי "צנעה ובושה אלו יכול תשבאנה מתלוננת שלא להתלונן על אותן עבירות שמא יהא עליה לחשוף בפומבי את המעשים. היעדר תלונה על מעשים שנעשו תפגע, למותר לומר, בעניינו של הכלל... הדברים עשויים להיות נכונים גם לאחר שהעדות נתנה במשפט, שכן בכל נקודת זמן במשפט יש להתחשב בכך שהפרסום עלול להרתיע מתלוננות אחרות במקרים אחרים. שיקול זה הוא חלק מן ההגנה שמעניקה שיטת המשפט לנפגעות עבירות מין".
- האם יש להתערב באופן שבו ערך בית המשפט המחוזי את האיזון? - "בנסיבות המקרה שלפנינו איננו סבורים כי יש מקום להתערב באופן בו איזן בית המשפט המחוזי בין השיקולים השונים, בשים לב לנקודת הזמן בה מצוי ההליך. לא שוכנענו כי ניתן היה לקבוע איסור פרסום חלקי אפקטיבי אחר, שיש בו להשיג את התכליות האמורות ובכלל זה את שיקול ההגנה על מתלוננות בעבירות מין".
- לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשאלת פרסום עדויות מתלוננות בעבירות מין - "יודגש כי לא בנקל יתערב בית המשפט של ערעור בהחלטה בבקשה לרשות פרסום הניתנת במהלך משפט פלילי. מדובר בהחלטה במסגרת הליך פלילי שלא הסתיים. בית המשפט המחוזי הוא הבקיא בפרטי הבקשה. הוא שמע את העדויות ויש לו תמונה כוללת על ההליך והצפוי בו דבר המאפשר לו להעריך, אם ניתן לחשוף בשלב זה חלק מהעדויות בלי פגיעה שראוי להימנע ממנה במתלוננות, ובאופן שהפרסום ישקף נכונה את התמונה הכוללת. לדעת בית המשפט המחוזי, המכיר את ההליך לפרטיו, טרם הגיעה השעה ליישום האמור בסיפא להחלטתו הראשונה. בנסיבות אלה יש ליתן להכרעתו משקל נכבד ולהעמיד את בית המשפט בחזקתו כי יבחן בשלב המתאים פרסום בהיקף כזה או אחר".
|
|
עדויות המתלוננות לא תפורסמנה, אך בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
|
|
- בבית המשפט העליון - בפני השופטים מרים נאור, יורם דנצינגר, ניל הנדל - בשם ' ידיעות אחרונות' – עו"ד פז מוזר, עו"ד רינת מודיאני - בשם מדינת ישראל – עו"ד תמר בורנשטיין, עו"ד מיטל אילן - בשם משה קצב – עו"ד אברהם לביא
|
|
|
בש"פ 8773/09 ידיעות אחרונות נ' מדינת ישראל ומשה קצב
|
|
| תאריך:
|
26/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/01/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
העליון: לא תפורסמנה עדויות המתלוננות בפרשת קצב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
איזו צביעות
|
26/01/10 20:41
|
|
|
|
2
|
|
סתם מגיב
|
27/01/10 09:48
|
|
|
|
3
|
|
zoomarch
|
27/01/10 11:09
|
|
|
|
4
|
|
ציונה
|
27/01/10 20:47
|
|
|
|
5
|
|
אֵיך? אֵיך? אֵיך?
|
29/01/10 21:27
|
|
|
|
|
|
שפתי לביבון
|
31/01/10 19:34
|
|
|
|
6
|
|
Mishmayim
|
1/02/10 10:34
|
|
|
|
7
|
|
איכס עלובים
|
6/02/10 18:01
|
|
|
"התגוביות, על התוכן ועל השפה העילגת המאפיינת אותן, מלמדות על פגיעה אפשרית פחותה מאוד במבקש, ולהבנתי - הקורא הסביר איננו עשוי לראותן ברצינות רבה. אגב כך אומר, כי במקרה המסוים, התגוביות מדברות על עבודתו הקלוקלת כביכול של המבקש כעיתונאי, העומד להיות מפוטר מעבודתו ולשוב לרוסיה (?!), והריהן נסתרות מיניה וביה ולו משום כך, שהמבקש ממשיך ועובד בעבודתו באותו עיתון ממש, עד עצם היום הזה. נוסף על כך יש לראות את העובדה, כי לצד התגוביות המלעיזות פורסמו שלל תגוביות, המשבחות את המבקש ואת עבודתו העיתונאית, עובדה הממעיטה עוד יותר את האפשרות לפגיעה בשמו הטוב של המבקש כתוצאה מפרסום שלוש התגוביות הפוגעות. כשכל אלה מובאים בחשבון, ועל-רקע החשיבות של האנונימיות לגלישה ברשת, אינני רואה מקום לחשיפת זהותם של המגיבים". כך קבע (יום ג', 19.01.10) שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם, בבקשה שהגיש העיתונאי ישראל מושקוביץ לבית המשפט, להורות לספקית האינטרנט ואללה! תקשורת לחשוף את כתובת ה IP של גולש אשר השמיץ אותו. למותר לציין כי הגולש השמיצו בשפה עילגת, אך ציין "עובדות" שבדה מליבו, ולפיהן מושקוביץ עומד בפני פיטורין מן העיתון "ועומד לחזור לרוסיה".
|
|
|
|
|
"תופעת סרבנות הגט הינה תופעה מנוולת, כוחנית, הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה". כך קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מנחם הכהן (יום ה', 21.01.10), בתביעת פיצויים יחודית אשר הגיש גבר מסורב גט כנגד אשתו, אשר מסרבת ליתן לו גט מזה למעלה משנתיים.
|
|
|
|
|
"הבחירה בחוק ההסתננות מעלה קושי ויוצרת אי נוחות לנוכח המגמה הסוציאלית של החוק, פיזור הנזק וצדק חלוקתי. ראוי כי העדפת העבירה החמורה יותר בנסיבות של סעיף 7(4) לחוק הפלת"ד תעלה בקנה אחד עם מדיניות הענישה של מדינת ישראל. מנקודת מוצא שהוראות סעיף 7(4) מצביעות על מדיניות של ענישה והרתעה הרי שיש מקום שזו תדמה מבחינת החומרה עם הליכים פליליים שננקטו בפועל על אותה מסכת עובדתית. לנוכח העובדה כי הנהג הואשם על-פי חוק הכניסה לישראל, סביר להניח כי הנוסעים לא היו מואשמים בעבירת ההסתננות". כך קבעה (יום ד', 20.1.10), שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, מיכל וולפסון, בתביעה שהגישו פלשתינים תושבי השטחים לחברת הביטוח קרנית, לפצותם בגין תאונת דרכים שאירעה להם, בעת שנכנסו שלא כדין לישראל.
|
|
|
|
|
"העותרת ידעה לנתב את הצרכנים אל השירות האירוטי -מאחר שההחלטה לאיזה ספק לנתב את השיחה היא בידי העותרת, והעובדה לפיה כל השיחות הידועות כארוטיות נותבו דרך BL מצביעה על כך שהעותרת ידעה לבדל שיחות אלה והייתה מעורבת במתן שירות אירוטי. בניגוד לעיקרון הנהוג והמקובל, לפיו שיחות תנותבנה לספק הניתוב הזול ביותר, שיחות אירוטיות נותבו על-ידי העותרת לפי התעריף היקר ביותר. לפיכך, אם לא הייתה לחברה מעורבות במתן השירות האירוטי, כלל לא היה הגיון כלכלי בניתוב שכזה". כך קבעה (יום א', 17.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, שרה גדות, בהכרעה בעתירה מנהלית שהגישה חברת קווי-זהב כנגד הטלת עיצום (קנס) עליה מצד משרד התקשורת, בס של 5,160,000 ש"ח, בגין מעורבותה בהפעלת שיחות אירוטיות.
|
|
|
|
|
"לאור ההבטחה השלטונית לעותר, ומאחר שהמשיבה מימנה לעותר עלות מלאה של החלפת רכבים לאורך שנים רבות, אין המשיבה רשאית היום לבוא ולפגוע בזכויות שהוקנו לעותר לאורך זמן". כך קבעה (יום א', 17.01.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה גדות, בהכרעה בעתירה שהגיש נכה מלחמת ששת הימים, בשיעור של 100%, כלפי אגף השיקום ומשרד הביטחון, לממן את מלוא עלות החלפת הרכב שלו.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
