פרטי האירוע
המשיב התגורר בתנאי שכירות מיוחדים בדירה בבית, שהוקם ע"י המערערת בסיוע משרד הקליטה. משרד השיכון התיר למערערת למכור את הדירות לדיירים, והמערערת שלחה לדיירים מכתב בו היא מפרטת את תנאי הרכישה. התנאים גרסו כי הם יהיו בתוקף עד מועד מסוים. יומיים לפני המועד נפגשו המערערים והדיירים וחלקם עמדו בהסכם, המשיב, שהתקשה לגייס את הסך הנדרש, כאמור, השיב בשלילה על השאלה, אם הוא מוכן לחתום על חוזה ולשלם את הדרוש בו במקום, ועזב את הישיבה. למחרת הגיע המשיב עם הסכום הדרוש ובכוונה לחתום על החוזה, אך המערערת דחתה אותו וטענה כי ביום האתמול הוא דחה את ההצעה. בית משפט מחוזי קיבל את טענת המשיב ומכאן ערעור המערערת.
טענת המערערים
מעצם הליכתו של המשיב, ניתן היה להתרשם כי אין הוא מקבל את ההצעה ודוחה אותה.
בנוסף אין לראות במכתב שנשלח ע"י המערערת הצעה, אלא סיכום תוך כדי מו"מ.
החלטת בית משפט
השופט בייסקי - מתוכנו של החוזה עולה גמירת דעת ליצירת יחסים משפטיים ובתנאים המאפשרים כריתת חוזה באותה עסקה מסוימת. יש כאן הנכונות וההסכמה לתנאי התשלום המוצעים 50% במזומן והיתרה בתשלומים צמודים ל- 18 חודש בצירוף ריבית בנקאית כמקובל.
המדובר הוא בהצעה בלתי הדירה, שנקבע בה מועד לקיבול, בה מדובר בסעיף 3(ב) לחוק. המערערת לא הייתה איפוא רשאית לחזור בה ממנה לפני שעבר המועד לקיבולה, ופקיעת ההצעה היא רק בדחייתה ע"י המשיב הניצע. דחית ההצעה בטרם עבר המועד לקיבולה צריכה להיות מפורשת או אקטיבית. במקרה הנדון אין מדובר בדחייה אקטיבית.
הוחלט לדחות את הערעור, ולהחלטה זו הגיעו גם השופטים שמגר ואלון.
[ערך: שגיא בנתאי]
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
