פרטי האירוע
המערערת, חברה ישראלית העוסקת בטוויית חוטים, הקימה מפעל בשומרון. את הציוד למפעל קנתה מן המשיבה, שהינה חברה גרמנית. הציוד הורכב והותקן במפעל הנ"ל בסיוע מומחה שנשלח ארצה ע"י המשיבה, והוא פעל לשביעות רצונה המלאה של המערערת. כעבור שנה ארעה תקלה בציוד אשר גרמה לשיתוק העבודות במפעל.
המערערת פנתה למשיבה לצורך קבלת חלקי חילוף ועזרה ע"י שליחת מומחה לארץ. כל הפרטים הנ"ל סוכמו בין הצדדים ע"י טלפונים ופקסים. לאחר תקופת מה שוב ארעה תקלה במפעל. בית משפט מחוזי דחה את טענות המערערת.
טענות המערערת
מעשיהם ומחדליהם הרשלניים של המומחה ושל המשיבה הם הסיבה לכישלון המכונות, ובנוסף חלקי החילוף אשר נשלחו לארץ לא היו מה שהוזמן בפועל. בנוסף החוזה בין המערערת למשיבה נחתם כבר באמצאות הפקסים ולכן המשיבה לא יכולה לאחר חתימת החוזה להוסיף תנאי חדשים (התדיינות בגרמניה).
טענת המשיבה
הצדדים הסכימו ביניהם כי מקום השיפוט היחיד בו תוכל המערערת לתבוע את המשיבה יהיה בביתה בגרמניה. בנוסף טוענת המערערת כי ההתקשרות בפקסים היא רק שלב במו"מ אשר נכרת ברגע שליחת אישור ההזמנה (בו גם מופיע התנאי להתדיינות בגרמניה).
החלטת בית משפט
השופט לוין - השאלה המרכזית היא מתי אם בכלל נכרת חוזה בין הצדדים. ניתן היה לראות בפקסים, לכל היותר שלב חשוב בגיבוש העסקה, שכן בפקסים הוחלף מידע וביררו פרטים שטעונים הבהרה, וזאת לשם שקילה סופית של רצון בעלי הדין ושל נכונותם להתחייב זה כלפי זה. עדיין היה חסר הביטוי הגלוי, המאשר את גמירת הדעת והשלמת מלאכת החוזה - אישור על ההזמנה.
שאלה נוספת היא האם לפי התנהגותה קיבלה עליה המערערת את נוסח האישור. ניתן למצוא מעשה של המערערת לביצוע החוזה, בכך שהיא שילמה בגין החלפים שנתקבלו אצלה. במקרה כגון זה שלפנינו, של כריתת חוזה בין שני צדדים אשר מרחק גיאוגרפי רב מפריד ביניהם, ניתן לומר שמשתמעת דרך זו של קיבול מן ההצעה, שנכללה ב"חוזר התנאים".
גם שתיקה של המערערת אשר לא השיגה על התנאים שבחוזר התנאים בהתכתבות שלאחר משלוח חוזר התנאים, עשויה ללמד על הסכמתה לתנאים שנכללו בחוזר זה. - שתיקתה של המערערת בנוסף לקבלתה את הסחורה עשויה להעניק למערערת תגובה פוזיטיבית לפי סעיף 6א לחוק החוזים.
נקודה מרכזית נוספת היא תנית השיפוט אשר נקבע כי השיפוט יהיה בגרמניה. בעניין זה נתגבשו בפסיקה שני תנאים רלוונטיים לענייננו: ראשית, תנית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים.... שנית, במקרה של ספק, יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה. גם במקרה שלפנינו דומה, כי מטרתה של התניה לא תוגשם, אלא אם כן נפרש אותה כתניה ייחודית, שאם לא נפרשה כתניה ייחודית - מה הועילו חכמים בהתנייתם.
דין הערעור להדחות ולמסקנה זו הגיעו גם השופטים בך ומלץ.
[ערך: שגיא בנתאי]