יעקב זיו. יליד נובמבר 1931, טבריה.

בשנים 1957-1954 למד בטכניון וסיים בתארים בוגר למדעים, מהנדס מדופלם ומגיסטר למדעים - כולם בהנדסת חשמל. את לימודי הדוקטורט עשה בארה"ב, וב-1962 קיבל תואר דוקטור למדעי הטכנולוגיה מאת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בקיימבריג'. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בתורת האינפורמציה ובתורה המתמטית של התקשורת.

שימש בתפקיד דיקן הפקולטה להנדסת חשמל והיה משנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. מאז אוקטובר 1996 משמש בתפקיד נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנים 1990-1985 היה יושב ראש ות"ת וחבר חוץ של האקדמיה הלאומית להנדסה של ארה"ב.

זכה בפרס ישראל לשנת תשנ"ג בתחום המדעים המדויקים, בפרס ביטחון ישראל (פעמיים), בפרס הבינלאומי על-שם מרקוני לשנת 1995. הוענקה לו מדליה על-שם המינג' מטעם ארגון בינלאומי של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. כמו כן זכה בפרס המכון האמריקני להנדסת חשמל (פעמיים) עבור המאמר המדעי הטוב ביותר בשנים 1979-1976.

בשנים 1959-1955 עבד כמהנדס מחקר בכיר ברפא"ל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, שם עסק במחקר ופיתוח של מערכות תקשורת. ב-1961, עוד בזמן לימודיו ב- M.I.T, החל לעבוד בארה"ב במישרת מהנדס מחקר בכיר במחלקה למדע יישומי של חברת מלפר, בה עסק במחקר בתורת התקשורת. ב-1962 חזר לרפא"ל ומונה לראש המחלקה לתקשורת. במסגרת זו ריכז את פעילות התקשורת ברשות ועסק בתורת התקשורת, תורת האינפורמציה ודחיסת מידע. עסק במחקר והוראה בטכניון ובמוסדות מחקר בחו"ל. בשנים 1970-1968 עבד כמדען חוקר בארה"ב במעבדות חברת בל בניו ג'רסי. בשנים 1978-1977, 1984-1982 ו1992-1991- כיהן כמדען אורח בכיר במעבדות המחקר של חברת בל בארה"ב.

ב-1970 הצטרף לסגל הטכניון, במעמד פרופ' להנדסת חשמל ע"ש הרמן גרוס. בשנים 1976-1974 כיהן בטכניון כדיקן הפקולטה להנדסת חשמל. בשנים 1982-1978 היה משנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. ב-1982 הוענק לו התואר פרופ' מחקר בטכניון. באותה שנה נבחר לחבר האקדמיה הישראלית למדעים. ב-1988 נבחר לעמית האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית, והוענק לו התואר עמית המכון האמריקני להנדסת חשמל.

פרופ' זיו הוא אחד החוקרים הבכירים בעולם בתחומים של תורת המידע ותקשורת סטטיסטית. עבודותיו משמשות יסוד לפיתוחים הנדסיים חשובים רבים.